לשחק מול עורף ולרוץ על הקלידים: מהרשלה עלי מדבר על "הספר הירוק"

השחקן מהרשלה עלי הוא איש שיחה נהדר: משכיל, מקסים ותמיד נלהב לגבי עבודת המשחק. בשנה החולפת נבחר עלי לככב ב"ספר הירוק" כפסנתרן הווירטואוזי דון שירלי, בעקבות זכייתו בקטגוריית שחקן המשנה עבור "אור ירח" ב־2017. "הספר הירוק" מגולל את סיפורו של שירלי, שיוצא לסיבוב הופעות בדרום ארצות הברית בשנות ה־60 – שבהן היו עדיין בתוקף חוקי ג'ים קרואו שהסדירו את האפליה נגד השחורים – ומתיידד במפתיע עם הנהג הניו יורקי שלו, טוני ליפ (ויגו מורטנסן).

תפקידו כפסנתרן המורם מעם זיכה את עלי במועמדות לאוסקר בקטגוריית שחקן המשנה, אולם לצד המקצוענות המובהקת עלי סבור שהעבודה תמיד צריכה להיות מהנה. בריאיון ל־Time Out הוא מספר על העבודה לצד ויגו מורטנסן, על החשיבות שבייצוג מגוון החוויות של השחורים בארצות הברית ועל ההליכה בעקבות ההנאה.

עוד כתבות מעניינות:
מי שהתאכזב מ"בלש אמיתי" פשוט שכח את ה־DNA שלה
"הספר הירוק" הוא מלכודת אוסקרים שאי אפשר לסרב לה
המועמדויות לאוסקר 2019: "רומא" ו"כוכב נולד" כמעט ראש בראש

איך הגעת ל"ספר הירוק"?
"זה היה בדיוק אחרי פרסי האוסקר וניסיתי קצת לחפור פנימה. חיפשתי תסריט שאני מתחבר אליו באמת, אבל לא ידעתי איזה תסריט זה יהיה. אהבתי את האינטימיות של הסיפור הזה, והדמויות היו כל כך מובחנות, הן ממש קפצו מהדף".

מה הייתה הדינמיקה בינך לבין ויגו בזמן הצילומים?
"אני חושב שאני נעשה מאוד לחוץ, וזה לפעמים עלול יכול להקשות על אנשים. אני נעשה בררן מאוד וספציפי לגבי כל מיני פרטים, אבל כשהייתי ליד ויגו הרגשתי מאוד נורמלי, כי הוא כל כך בררן וספציפי לגבי פרטים בעצמו, ויש לו תשוקה מדהימה למקצוע. זה העניק לי את החופש להיות כך בעצמי ואפילו לקחת את זה איתי לתפקיד הבא".

מורטנסן מגלם את הנהג שלך בסרט. איך היה לשחק מול העורף שלו?
"במשך השבוע הראשון של הצילומים לא הסתכלנו זה על זה, כי כל הסצינות צולמו ברכב. זאת הייתה דרך מוזרה לשחק, אבל זה באמת עבד בשבילנו כי כל הדגש עבר להקשבה. אז כשכשכבר יכולנו להסתכל זה בזה, זה היה אחרי שבוע שבו כל אחד מאיתנו כבר נכנס לקצב של הקול והאנרגיות של השני".

איך נכנסת לדפוס החשיבה של מוזיקאי וירטואוז כמו דון שירלי?
"הייתי צריך להתחבר אליו ולהבין כמה זה קשה שתהיה לך מיומנות פיזית ומנטלית כזאת. 90 אחוז מהעבודה שלך כשחקן זה הדמיון שלך, והייתי צריך לדמיין איך זה להיות עילוי, מה קורה כשיש לך רמת מומחיות כזאת, ומה זה עושה לאדם, בכל תקופה. אבל בייחוד כאדם שחור בשנות ה־50־60 הייתי צריך לדמיין איך זה לאחוז ברמת מומחיות כזאת בעולם שמניח מראש שהערך שלך נמוך יותר, או לפחות אינו משתווה לזה של בעלי הכוח".

אתה מנגן בפסנתר בסרט?
"זה היה שיתוף פעולה. הייתה לי הרבה עזרה מהמלחין והפסנתרן קריס באוורס, שגם כתב את הפסקול. היו לי שיעורים איתו במשך שלושה חודשים ולמדתי כל מה שיכולתי. היה לי ממש חשוב שהמוזיקה תדחף קדימה את העלילה בסרט, ולא תהפוך להסחת דעת באמצעות זוויות צילום שונות שמרמות את הצופה".

יש הרבה סצנות מרשימות ב"ספר הירוק", שבהן מתקיימות שיחות גלויות מאוד לגבי גזע.
"אני חושב שהשיחות האלה הן עשירות וחשובות בצורה יוצאת דופן, והן גם מהוות תזכורת לכל האנשים שמשווים מיד בין צבע עור כהה לבין מעמד חברתי. אנשים שחורים גדלו לחשוב ש'כך נשמע שחור', או 'זאת המשמעות של היותי שחור', ובאמריקה יש תפיסות מסוימות לגבי מה זה להיות שחור, אבל אין כוח שחור אחד, אין חוויה שחורה אחת".

האם אתה מחפש באופן פעיל תפקידים שמאפשרים לך להראות את מגוון החוויות של שחורים באמריקה?
"כל תפקיד הוא כמו אבן אחת בפסיפס שיוצר קריירה, ולכן אני מתמקד כרגע בחתיכות החשובות יותר בתמונה שלי. עשיתי את הכי טוב שיכולתי עד עכשיו, עם ההזדמנויות שניתנו לי, ואני מכיר תודה על ההזדמנויות האלה. אבל עכשיו אני מחפש מקום שבו אני יכול לחוות חוויה יותר מספקת".

זו הייתה שנה עמוסה עבורך, מה אתה עושה כדי להירגע?
"כשפגשתי את ג'ורדן פיל לפני כמה שנים, הוא אמר לי 'אתה חייב ללכת בעקבות ההנאה'. כשמשהו לא מהנה, אתה יכול לעבור לדבר הבא שכן מהנה. בחיים אני באמת מנסה לעקוב אחרי ההנאה ככל האפשר, ואז אני אף פעם לא מרגיש שאני עובד, אני רק מנסה לחוות את הזרימה של מה שמניע את התשוקה שלי למקצוע".

אלו סרטים בולטים ראית לאחרונה?
"אני בדרך כלל מושפע יותר מסרטים דוקומנטריים, כמו 'לרדוף אחרי טריין: הסרט הדוקומנטרי על ג'ון קולטריין', שהיה מרתק. ראיתי לאחרונה גם סרט דוקומנטרי על הדי למאר שנקרא 'פצצה' (Bombshell), שהוא לדעתי יוצא דופן".

עוד שחקנים שניגנו בסרטים

לה לה לנד

חשבתם שלכם "City of Stars", השיר זוכה האוסקר מהסרט, יצא מכל החורים? תחשבו מה עבר על ריאן גוסלינג שניגן אותו במשך שעות כל יום למשך חצי שנה כאימון לתפקידו כמוזיקאי ג'אז. אותו במאי, ככל הנראה מתעלל, גרם למיילס טלר ללמוד לנגן על תופים באופן וירטואוזי עבור תפקידו ב"וויפלאש".

 

הפסנתרן

בדרך להפוך לגבר הצעיר ביותר שזכה באוסקר לשחקן בתפקיד ראשי, אדריאן ברודי התעלל בעצמו נפשית בשלל דרכים (התבודד חברתית ונפרד מהחברה, למשל). חוץ מזה הוא גם התאמן ארבע שעות מדי יום בנגינה על פסנתר.

כוכב נולד

בראדלי קופר מככב בסרט שהוא עצמו ביים כג'קסון מיין, מוזיקאי קאנטרי־רוק מפורסם. כדי להצליח במשימה הוא השקיע שנה וחצי בשיעורי גיטרה, פסנתר ופיתוח קול.

הנוכלים בלום

סצנה אחת בסרט דרשה מרייצ'ל וייס לעבור בין אקורדיון, גיטרה, בנג'ו וכינור בעשר שניות. כדי שזה לפחות ייראה כאילו היא יודעת מה היא עושה, היא קיבלה שיעורי נגינה בארבעת הכלים.

סיד וננסי

כדי לגלם את סיד וישס גארי אולדמן למד לנגן בבס, אבל זה כנראה לא היה קשה במיוחד כי וישס היה בסיסט מחורבן למדי. דיאטת הכסאח שנדרשה לו כדי להיכנס לנעליו של מכור להרואין כבר הייתה קצת יותר מסובכת.