10 סרטים שאסור להחמיץ בפסטיבל דוקאביב 2019

שני כלבים עזובים שמנסים לשרוד בפארק סקייטבורד בבירת צ'ילה, הסיפור המדהים של צ'לסי מנינג והמורשת של פיטר סלרס

המלכים
המלכים
16 במאי 2019

להתגבר על הפער
אחד הסרטים המהוללים ביותר של 2018 (כולל מועמדות לאוסקר) עוקב אחר שלושה נערים ממשפחות הרוסות בעיר אלימה שבאילינוי אשר מצאו מפלט בפעלולי סקייטבורד מאתגרים. אחד מהשלושה, בינג לו, הוא גם הבמאי, שצילם את חבריו (וגם את אמו המוכה) במשך חמש שנים שבמהלכן בגרו וחלקם גילו שהם פחות שונים מאבותיהם המאכזבים, מכפי שרצו להיות. כשהמצלמה בינו לבינם, לו אינו עושה הנחות לחבריו והכנות העיקשת של הסרט הופכת את חוויית הצפייה הלא קלה למתגמלת מאוד.
שישי (24.5) 17:15, סינמטק 4; רביעי (29.5) 20:45, סינמטק 3

המלכים
הסרט הצ'יליאני המקסים הזה הוא בן לוויה מושלם ל"להתגבר על הפער", בהפנותו את המצלמה לשני כלבים עזובים שמתגוררים בפארק סקייטבורד שבסנטיאגו. פוטבול אוהב להחזיק דברים בפה – כדורים, בקבוקים וגם בלטות כבדות משקל שהוא נאבק לסחוב מפה לשם – וקולה נובח על שוטרים רכובים על סוסים ומגלגל כדור טניס בתקווה שמישהו יזרוק אותו בחזרה. בפסקול נשמעות שיחות בין הסקייטרים הצעירים המדברים על מריחואנה, ועל התקלויות עם ההורים ועם החוק והכלבים המזדקנים משמשים כמעין עדים, או מטפורות, לנערים הבלתי נראים. צמד הדוקומנטריסטים בטינה פרוט ואיוואן אוסנוביקוף יצרו מסה קולנועית מצולמת להפליא ומכמירת לב.
שבת (25.5) 19:30, סינמטק 1; שלישי (28.5) 16:00, סינמטק 4

"Chelsea XY"
"Chelsea XY"

צ'לסי XY
בעודי כותבת את השורות האלה נתקלתי בידיעה חדשותית עדכנית על כך שצ'לסי מאנינג שוחררה ממעצר של חודשיים בשל סירובה להעיד מול חבר מושבעים בפרשת ויקיליקס. הסיפור של צ'לסי לא יכול היה להיות מדהים יותר. כחייל בשם בראדלי מאנניג בצבא ארצות הברית ב־2010, היא הדליפה לוויקיליקס כ־750 אלף מסמכים סודיים שחשפו את ההתנהלות המחפירה של הצבא כלפי אזרחים בעיראק. בית המשפט הצבאי גזר עליה 35 שנות מאסר, אך אובמה החליט לחנון אותה אחרי שבע שנים בכלא, שבמהלכן היא החלה תהליך לשינוי מינה. הסרט מלווה אותה במהלך שנתה הראשונה כאדם חופשי. נערצת על ידי רבים, שנואה על ידי רבים יותר – האישה הצעירה והמרשימה הזאת נעה בין קצוות, מגנה בחירוף נפש על בחירותיה ואף מגיעה אל סף התאבדות. סרטו של טים טראוורס הוקינס נוגע רק בפני השטח של הדרמה הכבירה הזאת, אך גם כך יש בו לא מעט עניין.
חמישי (23.5) 14:45, סינמטק 3; שלישי (28.5) 22:30; שישי (31.5) 18:00, סינמטק 1

הרוח של פיטר סלרס
ב־1973 פיטר מדאק קיבל הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה – לביים קומדיית פיראטים בכיכובו של הגאון הקומי פיטר סלרס. הוא יצא לדרך עם תסריט פגום שכתב ספייק מיליגן והחלום התגלה כסיוט כבר ביום הראשון של הצילומים, כשמדאק גילה כמה קשה לצלם על המים (הספינה עלתה על שרטון בנמל), וכמה בלתי ניסבל לעבוד עם הכוכב הקפריזי שביים התקף לב כדי לארגן לעצמו כמה ימי חופשה. אבל הבמאי הצעיר לא העז לפרוש באמצע, והתוצאה הייתה סרט כל כך גרוע (סלרס לא היה מוכן להופיע עם אנתוני פרנצ'יוזה באותו פריים) שאולפני קולומביה החליטו לגנוז אותו. 45 שנה אחרי (ולא מעט שנים אחרי מותם של כוכבי הסרט) מדאק חוזר לאתר הצילומים בקפריסין ומגיש לנו אנטומיה מבדרת של כישלון צורב.
שישי (24.5) 19:00 סינמטק 3; שישי (31.5) 15:45, סינמטק 4

"הרוח של פיטר סלרס"
"הרוח של פיטר סלרס"

דלפין וקרול
דלפין סריג, מהכוכבות הבולטות של הקולנוע הצרפתי בשנותיו הטובות, הייתה גם אקטיביסטית פמיניסטית. באמצע שנות ה־70 היא נרשמה לסדנת וידיאו אצל הדוקומנטריסטית קרול רוסופולוס והשתיים החלו לייצר יחדיו סרטים חתרניים העוסקים בסוגיות פמיניסטיות, שהיו מאוד לא פופולריות בצרפת השוביניסטית. סרטה הקצר (70 דקות) של קליסטומקנלטי המספר על השותפות הזאת אינו מגובש דיו, אבל יש בו חומרים ארכיוניים מרתקים. המפתים שבהם נגזרו מתוך סרטה התיעודי של סריג "תהיי יפה ותשתקי" שבו ראיינה כוכבות צעירות כמו ג'יין פונדה ומריה שניידר על היחס המדכא לו זכו בעולם הקולנוע שנשלט על ידי גברים (כדברי שניידר).
שישי (24.5) 20:45, סינמטק 2; רביעי (29.5) 19:45, סינמטק 4

שמשות אפלות
אם עולה על אוטובוסים ומחלקת לנוסעים בקבוקי מים עם תמונה של בתה האבודה, שאותה היא מחפשת זה שבע שנים. זאת נקודת הפתיחה לסרט מצמרר בשחור לבן שלאורך 154 דקות מייאשות מתאר מעגלים הולכים ומתרחבים של רצח והשתקה במקסיקו של ימינו. אלפי נשים נחטפות ונרצחות, ואחריהן נמחקות האימהות שמחפשות אותן, והעיתונאים והמשפטנים שחוקרים את הנושא, וגם כמרים שמעזים להשמיע דברם. המשטרה והממשלה מעניקות חסותן לעולן התחתון, אבל קרובי המשפחה לא מוותרים וממשיכים לחפש אחר סימן חיים, או גווייה שהושלכה לנהר. סרטו של ג'וליאן אלי הקנדי מפגיש אותנו עם אנשים אמיצים בעל כורחם והוא אפי ואינטימי גם יחד.
שבת (25.5) 13:00, סינמטק 4; רביעי (29.5) 14:00, סינמטק 2

לצלם את המאפיה
קים לונג'ינוטו היא אחת הדוקומנטריסטיות המוערכות הפועלות כיום. הפעם היא כיוונה את מצלמתה אל צלמת העיתונות האיטלקייה לטיציה בטאליה (84) שבמשך עשרות שנים תיעדה בתמונות מרהיבות עין את מעשי ידיה של המאפיה בסיציליה. לבטאליה יש סיפור חיים מרתק (נערה שנכלאה בבית על ידי אביה, ברחה לזרועותיו של בעל מדכא והצליחה להשתחרר דרך התמוטטות עצבים ואשפוז בשווייץ – וזו רק ההתחלה), והוא מסופר גם באמצעות קטעים מסרטים איטלקיים קלאסיים כמו "האורז המר". במקביל "לצלם את המאפיה" מספר על השליטה של הקוזה נוסטרה בפלרמו ועל מאבקו של השופט החוקר ג'ובאני פאלקונה להביא למשפט מאות מחברי ארגון הפשע. התוצאה היא סרט בעל מבנה פרום – כמו שני סרטים בסרט אחד, אבל שניהם מרתקים.
ראשון (26.5) 21:00, סינמטק 1; חמישי (30.5) 14:45, סינמטק 3; שבת (1.6) 21:00, סינמטק 1

"סינמה מרוקו"
"סינמה מרוקו"

סינמה מרוקו
קולנוע יכול להצית את הדמיון, לעורר הזדהות ולהוות השראה, לפעמים באופנים הכי לא צפויים. סינמה מרוקו הוא שמו של בית קולנוע גדל מידות בסאו פאולו. בשנות ה־50 נערך בו פסטיבל הקולנוע של ברזיל וכוכבים הוליוודיים הילכו על גרמי המדרגות. אך בשנות האלפיים הוא ננטש ואוכלס על ידי אלפי פליטים מיבשות שונות. בעוד הממסד מחפש דרכים להוציאם משם, מתארגנת במקום קהילה קטנה סביב סדנת תאטרון שמשתתפיה משחזרים סצנות מסרטים קלאסיים שנוגעות לחייהם שלהם, וצוות צילום מצלם אותם בשחור לבן זוהר כמו היו ג'ינה לולובריג'ידה, ז'אן גאבן, גלוריה סוונסון ומרלון ברנדו. והפלא ופלא, לרגע קט העיתונאי מקונגו והמתאגרפת הברזילאית שחולמת על לאס וגאס הופכים לגיבורי מסך המוכנים לקלוז אפ שלהם. סרטו של ריקרדו קאליל הוא שילוב מרגש של מסמך חברתי ומסה יפהפייה על כוחו של הקולנוע.
חמישי (23.5) 10:45, סינמטק 1; שלישי (28.5) 14:00, סינמטק 4

מה שהיא אמרה: האמנות של פולין קייל
"היא אף פעם לא אמרה עליי משהו טוב, חרמנית זקנה, אבל היא ככל הנראה מבקרת הקולנוע הכי מוכשרת בעולם", אומר ג'רי לואיס בסרט על המבקרת המהוללת והמושמצת שהעזה לא לאהוב את "2001: אודיסיאה בחלל" ו"בליידראנר", ואהבה במיוחד סרט אילם קצר בשם "Ménilmontant" (חפשו אותו ביוטיוב). סרטו של רוב גארוור מתנאה בסדרה מרשימה של מרואיינים (בהם טרנטינו וקופולה) וסוקר את חייה הלא טיפוסיים של האם היחידנית שהייתה לקול הבולט ביותר בתחום ביקורת הקולנוע. עם זאת הסרט מתקשה לתת מושג אמיתי לגבי האמנות של ביקורותיה המרתקות והמעשירות – תשלימו לבד. לאחר ההקרנה ביום רביעי (29.5) יתקיים רב שיח מבקרים בהנחיית יאיר רוה ובהשתתפות שמוליק דובדבני, מרלין וניג, נעמה רק ויעל שוב.
שבת (25.5) 17:00, סינמטק 1; ראשון (26.5) 21:15, סינמטק 4; רביעי (29.5) 11:45, סינמטק 1

הם לא יזקינו
כבר ראינו אינספור סרטים וסדרות תיעודיות על מלחמות איומות מאמצע המאה ה־20 ואילך, אבל מלחמת העולם הראשונה התרחשה בימים שבהם הקולנוע עדיין היה בראשית דרכו – אילם, שחור לבן ובקצב אחר – ולכן היא מעולם לא נראתה אמיתית באותה מידה. פיטר ג'קסון ("שר הטבעות") נבר בארכיונים של מוזיאון המלחמה הבריטי ומגיש לנו את מלחמת השוחות כפי שלא נראתה מעולם על ידי אנשים שלא היו שם. הסרטים הישנים שוחזרו, נצבעו ודובבו באופן שמחדד את הפרטים – הפרחים האדומים בשדה הקרב, הציפורים שנוחתות על הפצועים, האיברים המרוטשים. החיילים שמתבוננים למצלמה רגע לפני שהם גחים מהשוחה שבים והופכים לאינדיבידואלים, והסרט מייצר חוויה רגשית עזה. אחרי דוקאביב "הם לא יזקינו" ימשיך לסדרת הקרנות בסינמטקים.
שני (27.5) 17:00, סינמטק 3; שבת (1.6) 14:45, סינמטק 3

דוקאביב 2019, חמישי (23.5)־שבת (1.6), הקרנות ברחבי תל אביב