מה צופן העתיד לתל אביב-יפו, על פי מתאר ת"א 5000?
תוכנית המתאר הראשונה בתולדות העיר מציגה את השינויים שתעבור העיר עד 2025: כ-200 אלף דירות חדשות, חיזוק תחבורה לא-ממונעת והפיכת רחובות מנומנמים לעירוניים יותר
התרגשות עזה נרשמה השבוע במנהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו. אחרי שש שנים של עבודה, אושרה סוף סוף בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית המתאר הכוללנית הראשונה בהיסטוריה של העיר- תכנית ת"א 5000. זהו למעשה החזון התכנוני של העירייה לשנת 2025, שנת היעד של התכנית, בה פוטנציאל מלאי הדירות החדשות בעיר עשוי לעלות ל-200 אלף, ורחובות מנומנמים בעיר, כמו לה גווארדיה או אינשטיין, יהפכו למסחריים ואינטנסיביים יותר.
"תוכנית מתאר כוללנית היא מסגרת התכנון המקיפה לעיר, תוכנית שמתייחסת בראייה רחבה לכל החלקים בה", מסבירה צילי בר יוסף, מנהלת היחידה האסטרטגית בעיריית תל אביב-יפו. "התוכנית לא מתייחסת למגרש הבודד, בשביל זה יש לנו תוכניות מפורטות. התוכנית מתייחסת לעקרונות תכנון של אזורים שלמים, ונותנת לעירייה כלים לתכנון אזורים גדולים, בכך שהיא מגדירה את הכללים להכנת אותן תוכניות מפורטות. היא מנחה את ועדת התכנון המקומית, שמורכבת מחברי מועצת העיר, כיצד לטפל בתוכניות עתידיות. התוכנית מאוד חשובה מכיוון שזאת למעשה הפעם הראשונה שיש תכנון כולל של העיר כולה שמקבל תוקף סטטוטורי, שמעוגן בחוק. זה חשוב מאוד לשקיפות של העירייה מול היזמים אבל בעיקר מול התושבים".
אז איך בעצם היו מתכננים דברים בתל אביב לפני שהתוכנית הכוללנית אושרה?
"עד היום נשענו בעיקר על תוכניות אסטרטגיות, מסמכי מדיניות או תוכניות לאזור שלם שאין להם תוקף חוקי ומחייב. זאת הפעם הראשונה שיש לנו תוכנית שמתייחסת לכל חלקי העיר שיש לה תוקף סטטוטורי. עד כה היינו מאוד תלויים בועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שם ההליכים לאישור התוכניות הם ארוכים ומסורבלים יותר. היום, עם אישור ת"א 5000, ועדת התכנון המקומית שיושבת אצלנו בעירייה תקבל הרבה יותר גמישות ותהליכי התכנון יתקצרו משמעותית. זה כלי תכנוני חשוב מאוד עבורנו, כך שנוכל להרגיש את השינוי בשטח כבר בעתיד הקרוב".
בואי נדבר תכלס: מה ישתנה בתל אביב עד 2025, שנת היעד של התוכנית?
"היבט מרכזי וחשוב בתכונית הוא בכך שהיא מוסיפה זכויות בנייה, ומאפשרת להגדיל את מלאי הדירות החדשות בעיר לפוטנציאל של 200 אלף דירות חדשות. חשוב להדגיש שאנחנו לא קובעים האם, מתי ואיך כל הדירות הללו יבנו בסופו של דבר, אנחנו רק מגדירים ומגדילים את פוטנציאל הבנייה".
אז תל אביב, בעוד עשר שנים מהיום, פשוט תהיה צפופה יותר?
"חד משמעית כן. אנחנו מאמינים שנכון לנצל את התשתיות בעיר ולצופף אותה בצורה מושכלת ובריאה. אנחנו לא מעוניינים לבנות בשטחים פתוחים מחוץ לעיר, יש לנו פוטנציאל אדיר לפיתוח באזורים המבונים הקיימים, מה שיצור עיר תוססת ופעילה יותר. אנחנו נוטים לחשוב על צפיפות בתור דבר שלילי, אבל למעשה צפיפות היא אחד התנאים החשובים לעירוניות טובה יותר. זה עקרון שמאוד חשוב לנו לאמץ. תוכנית המתאר הכוללנית מגדירה בצורה מפורשת איפה תהיה בנייה גבוהה, בסמוך לנתיבי איילון לדוגמה, ואיפה אנחנו מבקשים ליצור שימור של המרקם העירוני הקיים – כמו למשל באזור ההיסטורי שהוכרז על ידי אונסק"ו בתור 'העיר הלבנה'. התוכנית קובעת איפה יהיו אזורי תעסוקה, איפה יהיו אזורי מגורים, וגם איפה אפשר לשלב בין השניים וליצור עירוב שימושים, מסחר לצד מגורים. מי קבע שאזורי תעשייה צריכים להיות ריקים בלילה ושאזורי מגורים יהיו ריקים ביום? רחובות קיימים כמו רחוב אינשטיין באזור רמת אביב והאוניברסיטה, ארלוזורוב, לה גווארדיה – הרבה אוכלוסייה צעירה גרה באזורים האלה, כל אלה הם רחובות שיקבלו חזית מסחרית ויהפכו לצירים חיים יותר, עירוניים יותר".
"התוכנית מעניקה הרבה תשומת לב להיבטים של תחבורה, בדגש על תחבורה בלתי ממונעת, הולכי רגל ואופניים", מוסיפה בר יוסף. "כל אזורי התעסוקה יתבססו על תחבורה ציבורית ועל תחבורה בלתי ממונעת. התייחסנו גם לתוכניות של התחדשות עירונית, ונתנו דגש על אופציות נוספות חוץ מפינוי-בינוי, חשבנו איך לתת תמריצים לתושבים בדרום ובמזרח העיר לשפץ את הנכסים שלהם. וכמובן, דיור, התוכנית היא משמעותית למגורים עבור סוגים שונים ומגוונים של אוכלוסייה – אנחנו מעוניינים ליצור תמהיל נכון של יחידות דיור בעיר שייתן מענה גם לסטודנטים, רווקים וצעירים אבל גם למשפחות צעירות ולאוכלוסיות מבוגרות, מתוך רצון לתת לכולם את האפשרות לגדול ולהמשיך להיות חלק מהעיר הזאת. כל העבודה על תוכנית המתאר לוותה בתהליך הדוק של שיתוף ציבור, ונתקלנו בוועדה המחוזית בכמות נמוכה יחסית של התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה. זה הסימן עבורנו שהצלחנו להיות קשובים לציבור".