מה רואים הלילה: הבמאי של "דרייב" מגיע לנטפליקס עם סדרה חדשה

כמו כולם, רוב הסיכויים הם שגם אתם עפתם ב-2011 (וואו, זה היה יותר מזמן ממה שציפינו) על "דרייב", דרמת הפשע המושלמת עם ריאן גוסלינג בתור נהג שודים שתקן, פסקול סינת'פופ קודר ופרצי אלימות מפתיעים. עבור הבמאי שעמד מאחוריה, ניקולס וינדינג רפן, היא הייתה כרטיס הכניסה שלו להוליווד, אחרי שעשה את רוב הקריירה שלו בדנמרק, וגם סרט אחד נפלא באנגליה, "ברונסון" עם טום הארדי. רק שניקולס וינדינג רפן ממש לא רצה להיכנס להוליווד. הוא העדיף שהיא תיכנס אליו – כלומר, הוא לגמרי נהנה מזה שאיי-ליסטרים כמו אל פנינג, כריסטינה הנדריקס, מיילר טלר ואחרים עמדו בתור להשתתף בפרויקטים הבאים שלו. אבל שם זה נגמר, והסרטים והסדרות שהוא עשה אחרי "דרייב" היו רק יותר אוונגרדיים ויותר מוזרים: "רק אלוהים סולח" (שוב עם גוסלינג) ו"שד הניאון" בקולנוע, הסדרה "Too Old to Die Young" באמזון פריים וכעת "Copenhagen Cowboy" בנטפליקס. בקיצור, נגיד את זה הכי פשוט שאפשר: אנחנו מתים על מה שהוא עשה אחר כך, אבל אנחנו גם מבינים שזה ממש לא לכולם.

אז נזהיר אתכם מראש: אם ממש אהבתם את "דרייב" אבל הוא היה קצת איטי ומהורהר מדי בשבילכם, אולי כדאי שפשוט תראו אותו שוב (או את "Bronson", או את הטרילוגיית הפשע הפנטסטית שעשה בדנמרק לפני ההצלחה העולמית, "Pusher". מאדס מיקלסן שם!). אבל אם אהבתם את מה שהוא עשה אחר כך – סרטי פשע איטיים בטירוף, סוריאליסטיים, לפעמים כבר ממש על-טבעיים ("שד הניאון" הוא הסרט ש"ברבור שחור" היה מת להיות), עם צילום גאוני והצבעים הכי יפים בעולם, אבל בלי יותר מדי עלילה או קצב – "Copenhagen Cowboy" זו הסדרה בשבילכם. מה קורה שם? זה לא הכי חשוב בעולם, אבל בכל זאת: אישה צעירה יוצאת למסע נקמה בעולם התחתון של קופנהגן, וכן, זה הולך להיות יותר מקצת על-טבעי אבל מצד שני, זה גם לא בדיוק אימה. בקיצור, זה מוזר. זה יפה. זה, סליחה על המילה, אוונגרד – וגם אם זו לא כוס התה שלכם, בטח תסכימו שטוב שנטפליקס מוציאה גם דברים מוזרים כאלה, נכון? יש תמורה לאגרה.
"קופנהגן קאובוי", עכשיו בנטפליקס