ערב בלי חדשות: הגאון הטלוויזיוני המוזר של זמננו עושה את זה שוב

החיפוש אחר תכנים טלוויזיונים שמתאימים לזמן ולמצב נמשך במלוא עוזו, תוך כדי דילוג אמיץ מעל לכל מה שמפחיד מדי, אלים מדי, מצחיק מדי, עצוב מדי או טריגרי בפוטנציה. זה משאיר הרבה מאוד אופציות לטלוויזיה חמימה עד פושרת ובלתי מזיקה, אבל מעט מאוד מקום להברקות אמיתיות הנוטות בדרך כלל לקיצוניות שאינה ראויה לעת הזאת. ובדיוק בשביל זה העולם כולו – ולא רק הישראלים הספונים מול החדשות המתישות בסלוניהם – צריך עכשיו את ניית'ן פילדר.

אי אפשר להסביר את ניית'ן פילדר למי שלא ראה אף פעם את ניית'ן פילדר, אבל "הקללה", הסדרה החדשה שלו שעלתה בסופ"ש ברשת הכבלים האמריקאית שואוטיים ובשירות הסטרימינג פראמאונט+, עשויה להיות כל ההסבר שתזדקקו לו. אחרי פארודיית הדוקו-ריאליטי המבריקה שלו בקומדי סנטרל, "Nathan For You", ואחרי "The Rehearsal", הדוקו-קומדיה המוטרפת שלו שעלתה בשנה שעברה ב-HBO, פילדר ממשיך לתעתע בקהל המעריצים ההולך וגדל שלו עם רמיקסים משוגעים של ז'אנרים שמותכים זה לתוך זה עד שאי אפשר לדעת על מה לעזאזל אנחנו מסתכלים.

בסדרות הקודמות שלו השתמש פילדר בז'אנר הדוקו-ריאליטי כדי לייצר סאטירה חריפה על תעשיית הטלוויזיה (ועל ארצות הברית והעולם כולו, בעצם), ו"הקללה" היא לכאורה ניסיון ראשון שלו לייצר דרמה מתוסרטת – אם כי ברור שגם ה"ריאליטי" שייצר פילדר בעבר היה למעשה דרמה מתוסרטת שמתחזה – והוא חובר כאן אל בני ספדי, השחקן והיוצר הלוהט שפועל בדרך כלל יחד עם אחיו ג'וש תחת המותג "האחים ספדי", כדי לייצר מעשיה הזויה להפליא על זוג טרי ומוצלח לכאורה שמככב בתוכנית דוקו-ריאליטי צדקנית לעיצוב מחדש של בתי עניים בעיירה שבה הם מתגוררים.

ספדי ופילדר גם מככבים בסדרה לצדה של אמה סטון הספקטקולרית כתמיד, ובמסגרת צילומי הסדרה שבתוך הסדרה מסתבכים השלושה עם ילדה מקומית שמטילה עליהם קללה, וכבר בפרק הראשון מוקדש ציר עלילתי שלם לעובדה שלדמות שמגלם פילדר יש איבר מין קטן. אי אפשר להתחיל אפילו להסביר כמה הפתיחה שלה מוזרה, קרינג'ית ולא דומה לשום דבר שראיתם: קומדיה שחורה, סאטירה חריפה, אימה של קפיטליזם מאוחר, טלוויזיה שמגיעה מיקום מקביל או מעתיד אפשרי כלשהו. זה כנראה סופי: ניית'ן פילדר הוא גאון טלוויזיוני שלא ראינו כמותו מעולם.
>> "הקללה", עונה ראשונה, 10 פרקים (פרק בכל שבוע), עכשיו בפראמאונט+