מה רואים הלילה: הסרט המפתיע של הניינטיז הפך לסדרת טלוויזיה

ב-1997 הוכה העולם בתדהמה כשסרט בריטי זניח על חבורת מובטלים שנפלטה ממפעלי הפלדה בשפילד הפך לאחד מהלהיטים הקולנועיים הגדולים ביותר בעולם באותה שנה, והכניס כמעט 300 מיליון דולר בקופות על תקציב הפקה של שלושה מיליון דולר. קראו לו "ללכת עד הסוף", ובמרכז עלילתו היה ניסיון של המובטלים להקים להקת חשפנים מקומית שתופיע בפני נשות עיר הפלדה הקורסת. איכשהו מהתיאור המשונה הזה יצאה אחת מקומדיות הפיל-גוד הגדולות של העשור ההוא, מצחיקה ורגישה (בפרמטרים של התקופה, כיום היא הייתה עוברת כנראה כמיזוגנית), מחוספסת ועדינה, עם פסקול להיטים שמכר מיליוני עותקים. 25 שנים אחרי, היא חוזרת היום כסדרת טלוויזיה חדשה בדיסני+. והשמחה רבה.

העולם צריך עכשיו קומדיות טובות לב, וזה בדיוק מה ש"ללכת עד הסוף" מתכוונת להיות. היא מתרחשת 25 שנים אחרי ההופעה המיתולוגית ההיא של צוות החשפנים הכי פחות סקסי בהיסטוריה, עם שחקני הקאסט המקורי – כן, רוברט קרלייל מ"טריינספוטינג", מארק אדי המעולה תמיד, טום ווילקינסון המושלם וכל הג'מעה, כולם כאן – וכל הדמויות עדיין תקועות בשפילד המתפוררת, עם האבטלה הגבוהה ומערכות הבריאות והחינוך הקורסות, סוגיות חברתיות-פוליטות שגם סרט המקור לא היסס לגעת בהן בביקורתיות לצד כל הדאחקות.

אם "ללכת עד הסוף" תצליח לשחזר את נוסחת הקסם ואת האנרגיה שהפכה סרט אינדי קטן ללהיט היסטרי שצעד בראש מצעד שוברי הקופות באנגליה 15 שבועות ברציפות, ואם גיבורי הסרט יצליחו להפנט את הצופים גם בזקנתם עם הכריזמה המשונה שלהם, צפוי לכולנו בינג' מענג וסופר-כיפי של שמונה פרקים. הביקורות הראשונות שיצאו בבריטניה זועפות למדי, כי באנגליה הוא נחשב לסוג של אוצר לאומי, אבל יתכן מאוד שהקהל הבינלאומי דווקא ישמח לקבל שוב את הפול מונטי במהדורה אנטי-נוסטלגית ויגיד תודה. מה תודה, תתפשטו.
>> "ללכת עד הסוף", עונה אחת, 8 פרקים, דיסני+