מה רואים הלילה: הסיוט העתידני של אפל מציג קאסט מושלם

מנויי נטפליקס בישראל שואלים את עצמם מדי פעם מה הם מפסידים כשנמנעת מהם גישה לשירותי הסטרימינג של HBO ו-Apple. לפחות לגבי האחרון אפשר היה לומר עד לא מזמן בלב די שקט שהם מפסידים מעט מאוד. ענקית ההייטק מקליפורניה משקיעה ממון רב בתוכן המקורי של שירות הסטרימינג שלה, אבל עד לא מכבר התוצאות היו בינוניות למדי. זה משתנה עם הסדרות שעלו לאפל טי.וי פלוס מאז תחילת השנה ובסוף 2021. כבר המלצנו על "האפטר פארטי" בשבוע שעבר, רצינו ולא הספקנו עדיין להמליץ על העונה השלישית של "דיקינסון" הנהדרת, ועכשיו קופצת "ניתוק" בזינוק גדול לראש הרשימה.

האיכויות הגדולות של "ניתוק" נעוצות גם בהפקה המאוד הוליוודית, כולל כמה מהשחקנים הגדולים של זמננו, אבל מה שעושה כאן את העבודה זה הסיפור:  בעולם של "ניתוק" יש איזה טריק טכנולוגי שמאפשר לאנשים לייצר הפרדה מוחלטת בין חייהם הפרטיים וחייהם המקצועיים. כשהם בעבודה נמחק זיכרונם לגבי החיים שמחוץ לעבודה, וכשהם עוזבים את העבודה בסוף היום נמחק זיכרונם המקצועי והם מקבלים את חייהם האישיים בחזרה. אחד העובדים (אדם סקוט בהופעה אדירה) מגלה משהו מוזר ומוביל את חבריו במסע לגילוי האמת על מקום העבודה שלהם. העלילה מתרחשת לכאורה בעתיד הקרוב, אבל בעולם שהמחשבים שלו מפגרים ואנכרוניסטים ודיוקן אדיר מימדים של לנין מקשט את הלובי המדכא, כלומר בסוג של מציאות מקבילה שבה ארצות הברית היא כנראה מדינה קומוניסטית. בנוסף, מדובר בממתק ויזואלי: לפחות בשני הפרקים הראשונים, אין פריים אחד שאינו מעוצב, מעניין ומעורר מחשבה.

אבל מה שהופך את "ניתוק לחגיגה אמיתית, כאמור בכותרת, זה הקאסט הנהדר. מעבר לסקוט הנפלא בתפקיד הראשי, פטרישיה ארקט עושה תפקיד אדיר, ג'ון טורטורו במיטבו וכריסטופר ווקן בהופעה משובחת כמו שרק הוא יודע. כל שנייה שהם מופיעים על המסך היא תענוג צרוף וד"ש מהוליווד של פעם, שהייתה עסוקה בסיפורים טובים ולא רק בסיקוולים, ממש כמו הטלוויזיה של היום. את הסדרה יצר ומביים בן סטילר מיודענו, שמפגין כאן יכולות גבוהות שכבר ידענו שיש לו כיוצר ("כייבל גאי", "זולנדר", "חייו הסודיים של וולטר מיטי"), אבל טוב לראות אותו הולך ומשתכלל.

>> "ניתוק", עכשיו ב-Apple TV+