מה רואים הלילה: את זינה הנסיכה פותרת תעלומות רצח. בערך

רק המעטים ששרדו את הנייטיז יוכלו להסביר איזה אהבה היתה בישראל ל"זינה הנסיכה הלוחמת". בימי הערוץ הראשון, האקשן הטלוויזיוני הכי גדול שקיבלנו זה דן מרגלית קם מהכיסא, כך שאולי זה לא מפתיע שסדרת אקשן אמריקאית-ניו זילנדית בעלת תקציב זעום הצליחה בישראל, אבל זינה היתה הגיבורה שכולנו חלמנו עליה. היא לא היתה מנותקת כמו הרקולס (ושיהיה בריא השחקן שגילם אותו, קווין סורבו, הוא וכל הקונספירציות שלו), והאופי הפמיניסטי המוקדם דגדג לנו בבלוטוות השמאל, כך התאהבנו בלוסי לולס לבושה במדי ברזל מוזרים, זורקת חישוקים וצועקת קולולושים מוזרים.

השנים חלפו מאז, ולוסי לולס המשיכה לסדרת כמו "באטלסטאר גלקטיקה" או "אש נגד כוחות הרשע" וכל מיני הופעות אורח קטנות (למשל, אחת בלתי נשכחת ב"יורוטריפ"), אבל שום דבר מרכזי במיוחד. גם "אלכסה קרואו: בלשית פרטית", הסדרה הניו זילנדית בה היא מככבת במשך ארבעת השנים האחרונות, היא לא שום דבר מרכזי במיוחד, אלא אם אתם חיים בדרום-מזרח כדור הארץ. שם, במדינת המקור ובאוסטרליה, הדרמה הקומית שלה היא להיט שרץ, ובכן, כבר ארבע שנים.

אל תתנו לשם המתורגם בעברית לעבוד עליכם, זו לא עוד סדרת בלשים גנרית. כלומר זה כן, אבל היא מחזיקה בשני אלמנטים שהופכים אותה למשב רוח בלשית רעננה: הראשון הוא, כמובן, לוסי לולס עצמה, שמספקת הופעה שובה וחיננית, אבל קשוחה כשצריך – בדיוק כמו שהתרגלנו לקבל ממנה בזינה. השניה היא אווירה הרבה יותר קלילה, שאפשר להבין ברמז מהשם המקורי של הסדרה, "My Life Is Murder". וואלה, החיים שלי רצח זה שם מעולה, חבל שלא השאירו. בסדר לולס, שמגלמת כמובןאת אלכסה קרואו, מנסה לפתח חיים אישיים (כולל הזמנת ג'יגלו) אחרי שסיימה קריירה כבלשית משטרה, אבל הרצח – הו הרצח – קורא לה בחזרה שוב ושוב ושוב. העונה הראשונה עלתה היום ל-VOD של יס במלואה, ושלושת העונות הבאות צפויות להגיע בהמשך.
עונה ראשונה של "אלכסה קרואו: בלשית פרטית", 10 פרקים, yesVOD