מה רואים הלילה: האיש הרע הכי טוב בטלוויזיה תולה את הכובע

ב-2013, כשהעונה הראשונה של "הרשימה השחורה" עלתה ב-NBC, הטלוויזיה נראתה לגמרי אחרת. מהפכת הסטרימינג עדיין לא התרחשה. סדרות הריאליטי עדיין שלטו בסדר היום של המסך האמריקאי. תור הזהב של סדרות הדרמה כבר היה בעיצומו ב-HBO, AMC ושואוטיים, אבל רשתות הטלוויזיה המסורתיות התקשו לייצר להיטים מתוסרטים בנוסחאות הישנות. ופתאום "הרשימה השחורה" הייתה הלהיט הזה, סדרת הדרמה הנצפית ביותר בעונת הבכורה שלה, ביקורות נלהבות, מעריצים מסורים, ודלק רעיוני שהספיק לשמונה עונות טובות. שלשום שודר הפרק הראשון בעונת הפרידה שלה, הערב היא תעלה גם ב-yes ובסלקום TV, והגיע הזמן לתת לה את הכבוד שמגיע לה.

מעל הכל, "הרשימה השחורה" היא הסדרה של השחקן הפנומנלי ג'יימס ספיידר, שקיבל כאן מגרש משחקים עצום בגודלו כדי לפתח בו את דמותו המרתקת של ריימונד "רד" רדינגטון, סוכן מודיעין אמריקאי לשעבר וארכי-פושע שנמלט מה-FBI במשך עשורים, שמסגיר עצמו לפתע וחושף בפני סוכני ה-FBI את "הרשימה השחורה" שאסף במשך השנים על הפושעים הגדולים ביותר בעולם. הוא מבטיח לסייע להם לתפוס את כולם בתנאי אחד: הוא דורש לעבוד עם הסוכנת הצעירה אליזבת' קין. לכאורה אין ביניהם קשר. והלכאורה הזה החזיק איזה שמונה עונות. הפורמט הזה, עם קשת עלילתית רחבה בין הדמויות הקבועות לצד קשת עלילתית קצרה עם התחלה, אמצע וסוף סביב "פושע השבוע" וחיסולו, אחראי ל-197 פרקים של טלוויזיה ברמה גבוהה ובינג' מצוין כשלעצמו.

ההצלחה של "הרשימה השחורה" ב-NBC דעכה מהר, אבל ב-2014 היא עשתה סנסציה כשנמכרה על ידי הרשת לשידור נוסף בנטפליקס תמורת כשני מיליון דולר לפרק. ההצלחה הגלובלית של הסדרה בסטרימינג נתנה לה חיים ארוכים ואיפשרה לספיידר הזדמנות לשכלל עוד ועוד את דמותו של רד, הציר הייחודי של הסדרה כולה בעצם, עד שהפך לאחד האנשים הרעים הטובים בתולדות הטלוויזיה (ובטח אחרי שמגלים עליו את כל מה שמגלים עליו לאורך הדרך), בימים שבהם מישהו עדיין התרגש מאנטי-גיבורים פגומים בעלי נטיות פסיכופתולוגיות. העונה התשיעית לא הייתה מוצלחת במיוחד, אבל עונת הפינאלה אמורה לפצות עליה. נחזיק אצבעות לאיש הרע.
>> "הרשימה השחורה 10" // NBC // עכשיו גם ב-yes ובסלקוםTV