מה רואים הלילה: הפלישה הכי מפוספסת בתולדות החלל החיצון

זאת לא תקופה טובה לסדרות מדע בדיוני מושקעות ואפיות. בית הקברות לסדרות טלוויזיה מלא וגדוש ביצירות מגלומניות מהשנים האחרונות שעפו אל החלל החיצון ואל עולמות הדמיון בתקווה להפוך לפרנצ'ייזים מצליחים ומרובי עונות וספין-אופים, רק כדי להתרסק עוד לפני תום עונתן הראשונה על אפס באזז ועניין ציבורי ולקבל ביטול על המשך הדרך. לא הייתה שום סיבה ש"פלישה" של אפל TV+ לא תזכה לגורל דומה, אבל הנה היא כאן לעונה שנייה שעלתה השבוע. וטוב שהיא פה.

>> מה רואים הלילה: כל ההמלצות לרגעים שאין מה לראות בלילה

העונה הראשונה של "פלישה" נוצרה בהשקעה של כ-200 מיליון דולר, ופרסה יריעה רחבה מסביב לעולם עם קאסט בינלאומי ולא אמריקאי ברובו שדובר שלל שפות, כשבמרכז הפריים פלישה של גזע חייזרי מחריד במיוחד שמאיים על קיומו של המין האנושי. הסדרה מתפתחת דרך נקודת המבט של חמש דמויות "רגילות" שחוות את הפלישה ואת הכאוס היא מייצרת בזמן אמת בעולם שסביבן. פלוס פסקול של מקס ריכטר. אלא שהבעיה בעונה הראשונה הייתה שכל זה קורה מאוד מאוד לאט.

זאת נחשבת להחמצה ענקית ולכישלון מפואר של אפל TV+, שהסתבכה עם ההפקה הגלובלית של העונה הראשונה בימי הקורונה. אבל עכשיו, אחרי מה שהיה בעצם עשרה פרקים קצת מתישים של אקספוזיציה מורטת עצבים, "פלישה" יכולה להעביר הילוך עם האקשן, ולפחות לפי הפרק הראשון של העונה זה בדיוק מה שהיא עושה. הסאגה מתחילה להתחבר, וניכר שהיוצרים סיימון קינברג ודיוויד וייל הפיקו לקחים מהביקורות (הקשות למדי) סביב עונת הבכורה, וכנראה ברור גם להם שעצם הגעתם לעונה השנייה היא סוג של נס.

חובבי ז'אנר המד"ב צריכים לקבל את העונה הזאת בשמחה רבה, כי הסדרה מציגה גזע חייזרי מקריפ שכמותו באמת טרם ראינו (מזכיר אולי קצת גרסה מוקטנת של ה"צללים" מ"בבילון 5", אבל יככב הרבה יותר בסיוטים שלכם), וכי הפריסה הרחבה של העולם העלילתי בעונה הראשונה וההתפזרות של הסיפור מתחילות עכשיו להתכווץ ולהתפקס וזה עשוי להשתלם לכולם. גולשיפטה פרחאני האיראנית ("טיילר ריק: חילוץ") מצוינת בתפקיד הראשי של אם שמנסה לגונן על ילדיה, שיולי קוצונה היפנית נהדרת בתפקיד ראשי נוסף, וסאם ניל המעולה תמיד נותן עוד הופעה מושלמת לרזומה. כבר נתנו ימים מהחיים לסדרות גרועות בהרבה.
>> "פלישה", עונה 2, 10 פרקים (פרק אחד בשבוע), אפל TV+