ברגע האחרון ותחת לחץ ציבורי על הכמות הזעומה של נשים זמרות המשתתפות בחגיגות העצמאות של העיר, עיריית תל אביב-יפו פרסמה הודעה לפיה ״בימים הקרובים נפעל להזמין אמניות נוספות להשתתף באירועי יום העצמאות״.

זה התחיל כמו עוד פוסט משעשע של העירייה בפייסבוק: ״מה יותר משמח מחניה כחול לבן? ערב יום עצמאות כחול לבן!״ נכתב בעמוד העירייה לצד פרסום המופעים המרכזיים ברחבי העיר, כולם בהשתתפות גברים בלבד. לא צחקתם. בתגובות עלו שאלות רבות וכעס על החוסר בהופעות נשים. בדיקה זריזה גלתה בכל זאת כמה זמרות שישמשו עלה תאנה. מתוך כשלושים אירועים ברחבי העיר הצלחתי לדוג שש זמרות: שרון חזיז, מיכל אמדורסקי, מיקה שדה (אינדי ילד), אסנת זנו, ליטל ממן ואביבה אבידן. הביקורת צברה תאוצה והפוסט החל לעוף ברשת ובווטסאפים, כולל פוסט מנומק היטב של מיה טבת דיין.

הכעס הציבורי הגיע גם לבית העירייה שמהרה לעדכן את הפוסט עם התגובה הבאה:

הדבר הכי תל אביבי זה כמובן לבקר את העירייה ובכל זאת בואו נתעכב לרגע על הבעייתיות בתגובה ובפעולות העירייה:

• לקיחת אחריות: ב-2022 זה דבר לא רק בשמאל הפרוגרסיבי. עושה רושם שהתושבים היו שמחים לשמוע מעירייה שחרטה על דגלה ערכים של שוויון מגדרי את המילים ״טעינו, תודה שהצפתם את זה לתשומת ליבנו, הנה איך שאנחנו מתכוונים לתקן״.
• התעקשות העירייה לכרוך יחד את טקסי יום הזיכרון והעצמאות בתגובתה, המייצרת מיצג שווא של השתתפות נשית גדולה יותר. טקסי יום הזיכרון מושכים קהל קטן יותר והזמרים והזמרות המשתתפים בהם שרים כל אחד שיר יחיד (בניגוד למופעי יום העצמאות) – אלמנט המתבטא גם בתמורה הכלכלית שהם מקבלים. או במילים אחרות – פחות כספי ציבור יצאו לטובת נשים. נשאלת השאלה למה? לשאלתי על ממוצע התמורה המשולמת למוזיקאים גברים בהשוואה למוזיקאיות נשים במופעים נעניתי כי ״עיריית תל אביב-יפו לא מפלה בתשלום על הופעות בין נשים לגברים. העירייה משלמת בהתאם לדרישת כל אמנית ואמן ותוך מחשבה כי מדובר בכספי ציבור ולכן מלכתחילה התשלומים שלנו לכל האמנים מוגבל.
• כמו כן, לא ניתן להשוות בין אירועי יום הזיכרון, בהם כל אמנית ואמן מופיעים עם שיר אחד בלבד ובתעריף אחיד לכל האמניות והאמנים המשתתפים ולבין אירועי יום העצמאות בהם אמניות והאמנים שנסגרו מופיעים מופע שלם״. יש מי שיסברו כי התגובה מוכיחה את הטענה.
• האמירה – ״בימים הקרובים נפעל להזמין אמניות נוספות להשתתף באירועי יום העצמאות״ – שספק אם יש מאחוריה משהו. האם באמת ייסגרו הופעות מהרגע להרגע? אם נדקדק, אז לא רק שלא מדובר באמירה שאין מאחוריה כלום, אלא שהיא אמירה מעצבנת ומזלזלת המתייחסת למוזיקאיות נשים כמי שיושבות בבית וממתינות לטלפון של העירייה. איך אומרות? פחות.
• בסיום תגובתה מתגאה העירייה כי היא ״חרטה על דגלה ערכים של שוויון מגזרי וקידום נשים ומגזרים שונים, ומובילה את ערכים אלה הלכה למעשה בכל פעולותיה, וביתר שאת בתחום התרבות״ – פה אני נדרשת לאמרת החכמה של אמי שלמדה אותי: "שכשהדיבורים והמעשים סותרים – יש להסתכל היטב במעשים". הם, מה שנקרא, מדברים בעד עצמם.

מעיריית תל אביב נמסר לנו בתגובה פרטנית (בנוסף להודעה בפייסבוק) כי "לגבי השתתפותן של נשים באירוע השבוע הקרוב, באירועי יום העצמאות ויום הזיכרון שעורכת עיריית תל-אביב-יפו לא נפקד מקומן של הנשים. הזמרות דקלה, ריטה, נסרין קדרי, יובל דיין ונורית גלרון תשתתפנה במופע "שירים בכיכר" בערב יום הזיכרון; מיטל טרבלסי בעצרת המרכזית לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה; רוחמה רז בטקס הזיכרון השנתי לחללי הטרור. במופעי יום העצמאות השונים ברחבי העיר תופענה שרון חזיז, מיכל אמדורסקי, מיקה שדה (אינדי ילד), אסנת זנו, ליטל ממן ואביבה אבידן"

עוד נמסר: "בימים הקרובים נפעל להזמין אמניות נוספות להשתתף באירועי יום העצמאות. עיריית תל-אביב-יפו חרטה על דגלה ערכים של שוויון מגזרי וקידום נשים ומגזרים שונים, ומובילה את ערכים אלו הלכה למעשה בכל פעולותיה, וביתר שאת בתחום התרבות".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• יום העצמאות
• הופעות