בדיחה עם פזמון: למה אנחנו עדיין אוהבים להאזין למוזיקה קומית?

למה בעצם אנחנו מקשיבים למוזיקה קומית? לכאורה מדובר בשני תחומים נפרדים, מוזיקה וקומדיה. אז למה הדחף הזה לשלב ביניהם? למה מדי פעם עדיין פורץ שיר מצחיק כלהיט ויראלי? למה אני מקשיב לווירד אל ינקוביק מאז גיל 12 ולא מתכוון להפסיק? אפילו כוכב כמו אנדי סמברג ממשיך ליצור שירים מצחיקים עם החברים שלו ב"לונלי איילנד", אז כנראה שיש בזה משהו מדבק. בתור אדם שמוזיקה קומית קרובה לליבו, יצאתי לחקור את מקומה של האמנות הזאת ב-2025, ולהבין למה ליצור שירים מצחיקים, ולמה אנחנו עדיין מקשיבים להם.

>> בואו, יש מכות: "רסלינג ישראל הולך להיות הדבר הכי גדול במדינת ישראל"
>> הנה הם שרים הקומיקאים: השירים הכי מצחיקים של "ארץ נהדרת"
>> הכוכב הבא בשביל הצחוקים: מי יהיו המלכים הבאים של המוזיקה הקומית?

גם ב-2025 אנשים ממשיכים להנות ממוזיקה קומית או פרודית: קייל גורדון,כוכב טיקטוק שהפך למוזיקאי, ידוע בזכות פרודיית היורו-דאנס שלו "Planet of the Bass" , שאחריה המשיך להגחיך תת-ז'אנרים אחרים כמו נו-מטאל, אימו-פאנק וראפ בריטי. ראפרים כמו "יאנג גרייבי" או "BBNO$" משחקים על הקו בין ראפ לראפ-קומי, וכאמור גם שלישיית "דה לונלי איילנד" חזרו לאחרונה עם כמה שירים חדשים ב"סאטרדיי נייט לייב", ביניהם גם שילוב פעולה עם צ'ארלי XCX. אבל קצב הטיקטוק (וואו, אני נשמע זקן) גם מקשה על יצירת מוזיקה קומית חדשה.

"אני מרגיש שלפני 10-15 שנה היה פיצוץ גדול בתחום", מספר איתי גל, מוזיקאי/קומיקאי שהוציא לאחרונה את האלבום "לא מחדש לכם כלום". "לונלי איילנד היו מאוד חזקים. העולם הזה קצת הולך ו…אני לא אגיד מת, כי אני בו, אבל הוא לא מתפוצץ כמו שהוא היה פעם. פעם אפשר היה להוציא אלבום קומדיה אפילו, היום אתה רואה משהו מצחיק וחולף על פניו, ואתה כבר שוכח אחרי יום. משהו בקצב הזה גורם לאנשים להשקיע פחות בדברים מהסוג הזה. זה לא אומר שזה לא קיים, זה פשוט קצת איבד מהכוח שהיה לו פעם".

"היום, אני פשוט מרגיש שהכול צריך להיות הרבה יותר פופי ומהיר, להגיע לבדיחה מהר כדי להשאיר את הצופה שם. ולפעמים זה הורג קצת את הקומדיה", אומר טל טירנגל, שמחזיק במורשת קומית-מוזיקלית במסגרת הצמדים המעולים תירס סקסואל, שירי מרפסת ובאלבום "מיסטר לוקא ודוקטור טל" עם לוקץ, כמו גם בקריירת סולו. "הדברים שאני גדלתי עליהם וניסיתי לעשות בעצמי זה מוזיקה שהיא טיימלס. עכשיו אני מרגיש שהכול צריך להיות מאוד רלוונטי, ומאוד עכשיו, ואחרי חודש ישכחו מהשיר הזה שעשיתי בגלל שהוא היה מאוד רלוונטי לאותו רגע, ולא טיימלס".

ובכל זאת, גם כיום תכניות כמו "ארץ נהדרת" תמיד ישמחו ללהיט מוזיקלי ויראלי ("גחלת נעורים", דדי דדון, להקת אפליקציה, ושלא לדבר על "ערוץ הכיבוד"), ויוטיוב וטיקטוק מלאים בניסיונות דומים. "יש יותר דברים שמשחקים על התפר, שהם לא מאה אחוז בדיחות" אומר גל. "אני חושב שזה מגניב שיש מקום כזה, דברים כמו דודו פארוק שבהתחלה לא הבינו אם זה בדיחה או לא, אני מאוד אוהב את זה. נונו היא דוגמה מעולה לזה, כי היא מצחיקה אבל היא באמת עושה פופ ובאמת עושה שירים טובים וכיפיים. כשנונו התחילה להתפרסם זה ממש שימח אותי, כי איזה כיף שיש מקום להייבריד המוזר הזה בארץ. אני מקווה שיהיה מקום לעוד דברים מהסוג הזה".

גם דימה XR, דמותו של השחקן והקומיקאי אלעד משה, משחק על התפר בצורה כזו עם שירים מצחיקים שיכולים לתפקד כלהיטי מועדונים – שלא לדבר על ראפרים כמו מיכאל סוויסה, שמשלבים שורות שנונות עם כישורי ראפ אמיתיים. "כשהכרתי את סוויסה ב'לילה טוב עם אסף הראל' ועשינו את הכנופייה, התחלתי להבין שיש לי פה משהו", אומר טירנגל. "אני יכול להיות ראפר סביר, אני לא צריך להיות הראפר הכי טוב שיש".

"צחוקים זה משהו שמרגיש לי מאוד טבעי בראפ", אומר אימרי שועלי, הידוע גם כמלכים א' מצמד הראפ הקומי "מלכים א' ומלכים ב'", שאחראים על להיטים ויראליים כמו פרודיית הראפ על סמוטריץ' ושיתופי פעולה עם לוקץ' ו-וודו דאדי. ואכן, הסגנון המהיר ומרוכז הליריקה של היפ-הופ משאיל את עצמו בצורה נהדרת לקומדיה. לא סתם קוראים לשורות ראפ טובות פאנצ'ים. ובהתאם, היכולת של ראפ לשאוף למשהו טוב יותר דוחפת את הקומיקאים להשתכלל למוזיקאים של ממש.

"אני מרגיש שעכשיו בפרוייקט שלנו אנחנו מנסים לשים יותר דגש על שהמוזיקה תישמע טוב, ולא רק שהקונספט יעבוד" מספר שועלי. רק שלפעמים השאיפה להתמקד במוזיקה מרחיקה מהקומדיה, כפי שמסביר טירנגל. "האם אני פחות קומי עכשיו? אני חושב שכן. עכשיו אני עובד על אלבום חדש וללא ספק, יש רגעים מאוד קומיים ויש רגעים ממש לא קומיים. לדעתי גם באלבום הקודם שלי שיצא עם שוחט, הוא ללא ספק לא רק קומי".

את המאבק הזה בין קומדיה למוזיקה, במסגרתו שני צדדים מושכים לכיוונים שונים, מבטא גם איתי גל. "התחלתי את הדרך שלי כקומיקאי נטו, עשיתי רק דברים קומיים. כשהתחלתי לעשות מוזיקה זה יותר נהיה משהו שמשחק על איזה תפר של חצי-חצי – יש לי שירים מצחיקים, אבל יש לי שירים שלוקחים את עצמם לגמרי ברצינות. נראה לי שאני לא רואה את עצמי כמוזיקאי קומי, אלא יותר כמין מוזיקאי/קומיקאי. אני עושה את שני הדברים האלה, ומשלב ביניהם, ואוהב לשחק עם על התפר הזה איך שבא לי כל פעם".

המוזיקה הקומית, כמו כל סוג מוזיקה, משתנה עם השנים – גם בסגנון המוזיקלי שלה וגם בסגנון הקומי. "אתה תמיד מנסה להישאר עדכני בסאונד ואיך שאתה נשמע" אומר שועלי, וטירנגל מאבחן את הגישות השונות: "אני מכיר אנשים שעושים מוזיקה קומית, חלקם מאוד מתבסס על וייב מצחיק, וחלקם מאוד מתבסס על פאנצ'ים. זה גם ההבדל בין שירי מרפסת לתירס סקסואל. תירס זה יותר פאנצ'ים והומור לפנים שלך, ומרפסת זה הרבה יותר עדין ושירים מוזרים שלא ברור לך אם הם מצחיקים בהכרח או לא".

המוזיקה הקומית לא הולכת לשום מקום. היא תישאר איתנו ותמשיך להתפתח לכיוונים שונים ומשונים, בין אם תפתחו טיקטוק ותמצאו שם שיר מצחיק, או תסתכלו על כוכבת מוערכת שמשלבת הומור בשיריה, כמו הראפרית זוכת הגראמי דוצ'י, שאת שירה "Denial is a River" לגמרי אפשר להגדיר כקומדיה. "בסופו של דבר שווה לבנות את המתח הזה, ולקוות שמי שבאמת שווה את זה יישאר ומי שלא יילך", מסכם טירנגל. ומי שישאר יזכה לא רק לצחוק, אלא גם להזיז את הראש לפי הקצב, ולהידבק למשהו מצחיק ומלהיב. ומה עוד צריך חוץ מזה?
איתי גל יארח את "מלכים א' ומלכים ב'" ביום שני (28.4), לצד הקרנה של סרט הקומי-מוזיקלי של טוניישס די, בהמרץ 2. לפרטים וכרטיסים וצחוקים רצח.