לבעוט בהנחות הקדומות: אל תפספסו את מונדיאל הנשים

טכני יותר, חכם יותר ומרגש יותר. אליפות העולם בכדורגל לנשים היא לא עונש אלא הזדמנות

מקסימום אסטרטגיה. נבחרת איטליה במונדיאל הנשים (צילום: GettyImages)
מקסימום אסטרטגיה. נבחרת איטליה במונדיאל הנשים (צילום: GettyImages)
19 ביוני 2019

גביע העולם לנשים, הנערך בימים אלה ממש בצרפת, מבקש ללכוד את צופי הכדורגל בשיאה של עונת המלפפונים. לא כל המשחקים החשובים משודרים בכאן 11, והנחת המוצא, המתבססת ככל הנראה על נתונים אמפיריים, היא שחובבי כדורגל יטרידו עצמם במפעל בהיעדר משהו טוב יותר לצפות בו. מוצדקת ככל שתהיה מבחינת נתוני הצפייה, הגישה הזו, התופסת את כדורגל הנשים רק במונחים השוואתיים, מכשילה את הענף באורח בסיסי ומסכלת את הצלחתו בעתיד.

כדורגל הנשים לעולם לא יוכל להתחרות בכדורגל הגברים על פי אמות המידה שלו. התפיסה הדוגמטית הזו, גם אם טבעית למדי, תמצא בכל משחק חיקוי חיוור של משחק מלוטש וקצבי יותר. למעשה כדי שכדורגל הנשים יתפוס מקום מרכזי יותר בעולם הכדורגל, יש להחשיבו כגרסה אחרת של כדורגל – כממלכה נפרדת שבה מתרחשים דברים שכדורגל הגברים פשוט לא מאפשר.

הדוגמה הטובה ביותר היא כמובן טניס הנשים. כל חובב טניס יודע שסרינה וויליאמס אינה יכולה לנובאק ג'וקוביץ', ואף על פי כן אין בכך דבר הגורע מהפרסום ומההערכה שלה היא זוכה. טניס הנשים הוא ממלכה נפרדת, שבה הקצב השונה מאפשר לנו לצפות בגרסה אחרת של טניס, מסקרנת וטובה לא פחות. בשעה שבה טניס הגברים הופך למאבק גלדיאטורים המתבסס על נתונים ספורטיביים ועל עוצמת חבטות מהקו האחורי, דווקא טניס הנשים הוא שמאפשר לנו לחזות בטניס טקטי וחכם יותר, קרקע פורייה לתרחישים בלתי צפויים. בטורניר הרולאן גארוס האחרון כל הפייבוריטיות נשארו מחוץ לחצאי הגמר, דבר שמעולם לא יכול היה לקרות לשלישיית הזהב של הסבב הגברי.

מונדיאל הנשים הוא הזדמנות לחובבי הכדורגל לראות את המשחק שהם אוהבים מתנהל אחרת, תוך הבלטה של טכניקה אישית על פני משחק פיזי ומערכי ברזל. אין לראות בו עונש, כי אם הזדמנות אמיתית.