"אנחנו בקושי שורדים": האם מוניות השירות יפסיקו לנסוע בשבת?

בשבתות, בלילות וכשסתם בא לנו להגיד "תעבירו", ענף מוניות השירות הוא חלק בלתי נפרד מהנוף התל אביבי. בשנים האחרונות הוא גוסס, ורפורמה שמקדמת הממשלה עלולה להביא לחיסולו. הנהגים דורשים חבל הצלה; קוראים לו רב־קו

16 באוגוסט 2017

הוואנים הצהובים והשמנמנים של מוניות השירות הם חלק בלתי נפרד מהנוף התל אביבי, ובמידה רבה יש להם חלק משמעותי בטייטל שאנחנו מתגאים בו, "עיר ללא הפסקה". בסופו של דבר הם כלי התחבורה המשותף היחיד שפועל 24/7, וגם בשבתות ובחגים. אלא שכלי התחבורה החשוב הזה נמצא בסכנת הכחדה: בתהליך אטי וכאוב שנמשך מאז 2013 מקבלות מוניות השירות זריקת חמצן של חצי שנה כל פעם, שמשמרת את מצבן הבעייתי מבחינת היצע, קווים ושירות, בצד הבטחות גדולות לרפורמה שפשוט לא קורות. התוצאה: מתוך 2,290 רשיונות שחולקו ב־2005 למפעילי מוניות שירות (אחרי עשורים של פעילות לא מוסדרת), לפי הערכות רק 800 מוניות שירות פועלות היום ברחבי הארץ. לתל אביב, שתלויה בהן במיוחד, זו בשורה רעה במיוחד.

"בתקופה האחרונה אנחנו בקושי שורדים", מספר אבי גזית, מבעלי קווים 4־5 הפופולריים, בשיחה על המונית. "יש לנו 71 מוניות במכסה, היום פעילות רק 57־58 ". המכסה ריקה לא במקרה: 9 בבוקר באמצע השבוע, שעת שיא מבחינת התנועה בעיר, אבל המונית של אבי ריקה. 47 שנים הוא על המונית, ותקופה כזו הוא לא זוכר. "בשנים האחרונות הכל השתנה מהקצה לקצה. מנסים למחוק את האנשים". דרישתם של גזית ונהגי מוניות השירות פשוטה: הכניסו אותנו למערך הרב־קו. כך, מקווים הנהגים, יוסר מעליהם החיסרון העיקרי מול אמצעי התחבורה האחרים – הצורך בכסף מזומן, זאת כמובן לצד היתרונות האחרים של הרב־קו.

היעדר הרב־קו אינו הבעיה היחידה של הנהגים. הרפורמה שמנסה המדינה לקדם, כדי לשפר את תשתיות מוניות השירות, עלולה לטענתם להיות דווקא מכת מוות עבורם. לפי התוכנית כל מי שירצה להפעיל מונית שירות – כולל הנהגים הקיימים – יידרש לגשת למכרז. אל המכרז הזה, חוששים הנהגים, יצטרפו גם חברות האוטובוסים הגדולות אגד ודן ("הטייקונים", בפי הנהגים), ובמהרה הם ידחקו את רגלי הנהגים החוצה, בין השאר בגלל תנאי המכרז המסתמנים, שמגיעים למאות אלפי שקלים. "אני לא יכול לעמוד בסכומים האלה, ומי שיוכל הם רק בעלי הון", זועק שלמה בורא, מבעלי קו 16. על כן דורשים הנהגים הוותיקים תנאים מקלים במכרז לעומת החברות שרוצות להיכנס לתחום ("הגנת קשישא"), ודאי נוכח העובדה שחברות האוטובוסים ממילא נהנות מעזרה ומסבסוד מהמדינה.

"אם לא יהיו מוניות בשישי־שבת, מה יעשה הציבור?" (צילום: Shutterstock)
"אם לא יהיו מוניות בשישי־שבת, מה יעשה הציבור?" (צילום: Shutterstock)

צרתם של הנהגים, הם מזהירים, עלולה להפוך גם לצרה שלנו. אם אכן ייכנסו לשוק אגד ודן, שלא מפעילות אוטובוסים בסופי השבוע ובחגים מחשש לתגובת שומרי השבת, והן ידחקו החוצה את נהגי מוניות השירות הוותיקים – אנחנו הנוסעים נידפק בלי אמצעי התחבורה דווקא בשעות ובימים שהוא הכי נחוץ בהם. "אם לא יהיו מוניות בשישי־שבת, מה יעשה הציבור?", תוהה גזית.

יש המתייצבים לצד נהגי המוניות. "אנחנו לא מדברים על האינטרסים של הנהגים, אלא על האינטרסים של הציבור", מסביר ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לתחבורה ציבורית, שמודאג מתוצאות הרפורמה. "אנחנו מסתכנים באיבוד הייחודיות בגמישות ובשירות של מוניות השירות". גם בעירייה הם מוצאים אוזן קשבת; מחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, חוששת מעתיד התחבורה בעיר. "בעשור האחרון, תחת הרפורמה לכאורה, מייבשים ומדרדרים את השירות", היא אומרת. "ישנה סכנה אמיתית שהשירות החשוב הזה לא רק שלא יתרחב אלא ייעלם כליל מהמפה התחבורתית שלנו". גם היא תומכת בהחלת הרב־קו על מוניות השירות, כמו גם בהוספה של קווים חדשים – גם לאזורים דלילי אוכלוסייה, ולאו דווקא לפי כוחות השוק.

לפני חודשיים זכו הנהגים לראשונה לאיתות חיובי מהממשלה כשמנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר־איל, הסכימה שיש לצרף את מוניות השירות למערך הרב־קו. אלא שהנהגים מסתובבים באזור מספיק זמן כדי לדעת שאין בכך כדי להבטיח את עתידם, או את גורלם ברפורמה המסתמנת, וכפי הנראה הארכה נוספת של חצי שנה בינואר 2018 היא בלתי נמנעת. "אני חושב שהם תופרים את הרפורמה לאנשים 'הכבדים' (חברות האוטובוס – ע"ס)", אומר חיים עקיבא, נהג בקו 16. "לא מעניינים אותם האנשים הפשוטים. אף בנאדם רגיל, כמונו, יזכה במכרז הזה. מי שכבד יקבל".

"כולם עומדים עם רב־קו" (צילום: יולי גורודינסקי)
"כולם עומדים עם רב־קו" (צילום: יולי גורודינסקי)

הכללת מוניות השירות ברב־קו אמנם תשפר משמעותית את השירות לנוסע, תחסוך לו את השימוש בכסף מזומן וגם תוזיל לו את עלויות הנסיעה, אך בהתאם היא גם צפויה לעלות כסף למדינה – שתממן מול הנהגים את ההנחה לנוסע. זו כנראה הסיבה לכך שאף אחד שם לא שש לאשר את הסובסידיה הזאת. בכמה כסף מדובר? כאן הדעות משתנות; אם בעבר דוחות של הכנסת העריכו את הסכום ב־360 מיליון ש"ח, דוח אחר שפורסם השנה כבר העמיד את הסכום על 160 מיליון ש"ח, ויש מומחים שמעריכים שהסכום נמוך בהרבה, ולגמרי בטווח היכולת של משרד התחבורה. ויקטור אררו, יועץ בתחום התחבורה שהיה שותף לניסוח ולביצוע מהפכת הרב־קו, מעריך את הסכום ב־55 מיליון ש"ח בלבד – וגם הם יחזרו במהרה למדינה. "בדוח טרכטנברג, ששר התחבורה מצטט ממנו בעצמו, כתוב שכל אחוז של גידול בתחבורה הציבורית חוסך 400 מיליון ש"ח למשק. היום יש בסך הכל 217 מיליון נוסעים בשנה, ואם נכניס את מוניות השירות נקבל עוד 5 מיליון נוסעים חדשים – זה חיסכון של 900 מיליון ש"ח בשנה למשק", הוא אומר, ומציין גם את החיסכון בפקקים ובתאונות הדרכים.

בינתיים שלמה בורה והנהגים האחרים ממשיכים להמתין לרפורמה, בתקווה שלא תהיה כזו שתחסל אותם. "אני לא יודע איך אשרוד עד ינואר בכלל. אחרי החגים אנחנו מתפרקים. אנשים לא נוסעים איתי אפילו לים, כולם עומדים עם רב־קו. אין לי איך להחזיק את המונית".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד מקדם רפורמה מקיפה בענף מוניות השירות שנועדה לשפר את רמת השירות לנוסעים. הרפורמה נמצאת בימים אלה בשלבי גיבוש ודיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובכלל זה נושא הסובסידיה".

ממשרד האוצר, שאחראי על תקצוב הסובסידיות, נמסר בתגובה: "הרפורמה בתחום מוניות השירות נועדה לפתוח את הענף לתחרות, להגדיל משמעותית את מספר הקווים הפועלים בארץ ולשפר את השירות לצרכן. מעבר לכך לא נוכל להתייחס בשלב זה".