האבק, הנצנצים והלילות השקטים. מידברן 2022, יומן בתמונות

מידברן 2022 היה הברן התשיעי שלי (סך הכל שלושה בארה"ב ועוד שישה בארץ) אבל החוויה לא נשחקה בשום צורה. בכל פעם האירוע הזה מרגש אותי מחדש וכל שנה אני מגיעה לאירוע שונה, הקהילה שסביבי מתהדקת, החוויה תמיד מיוחדת, מצמיחה, מאתגרת, והשנה גם ממש יכלתי לראות איך אני עברתי שלב בחיים. השנה עשיתי עוד שינוי – החלטתי שאני לוקחת איתי את המצלמה שלי לכל מקום שאני הולכת, כי בסוף אני תמיד מתבאסת שלא צילמתי מספיק. 

שבת (8.10), 10:00
המידברן שלי התחיל כבר לפני כמה חודשים עם מחנה באקסטייג' כשהתחלנו לתכנן מחדש את המחנה שלנו אבל בפועל תכננתי להגיע לשטח ביום ראשון אחר הצהריים. אני קולטת שאני יושבת ומסתכלת בטלפון על כל הסטוריז שכולם כבר מעלים מהשטח. כתבתי בקבוצת הוואטסאפ של הטרמפים שאני אשמח לטרמפ, וכמה שניות אחרי זה פנה אליי מישהו מהקבוצה והנה זה נסגר, יוצאים ב-16:00. לא הכרתי את הטרמפ שלי, אבל קוראים לו אבישי, הייתה לנו שיחה מדהימה בדרך, על המידברן, על המיצב שלו, על החיים מלאי ההרפתקאות שהקהילה והאירוע הזה מעניקים לנו…

העיר של מידברן מרחוק (צילום: מיקה גורוביץ)

שקיעה ראשונה במידברן 2022 (צילום: מיקה גורוביץ)

מקבלים צמידים בשערי הברן (צילום: מישהו בגייט, באדיבות מיקה גורוביץ)

ריטרים שהגיעו מהולנד במיוחד למידברן, מרימים את המצב רוח, ואוכלים מלא אבק במשמרת (צילום: מיקה גורוביץ)

שבת, 18:00
הגענו לגייט בדיוק בשקיעה של יום שבת. הגריטרים חיבקו אותנו, העניקו לנו צמידים, ויאללה אנחנו בפנים. אנחנו נוסעים בתוך הפלאיה, השקיעה ברקע, ואני מרגישה איך הלב שלי מתחיל לדפוק בהתרגשות: הגעתי הביתה, שוב. 
אבישי רצה לבדוק מה מצב המיצב שלו – המטוס של הנסיך הקטן – אז נסענו למיצב, ותוך כדי כבר פגשנו חברים. בשלושת הימים שקודמים לברן- כולם מגיעים לתת עבודה, בונים, בונים, מזיעים, ואז שוב חוזרים לבנות, הכל צריך להיות מוכן עד יום שני בבוקר – לרישוי, כך שביום שבת וביום ראשון לא עשיתי כלום חוץ מלבנות, לבנות ולהרכיב דברים בקאמפ, כולל שנדליר קריסטלים שובר מוחות. לכן נדלג איתכם לבוקר יום שני.

אבישי מנו והמיצב שלו, "פגשתי אותו בלב המדבר" (צילום: מיקה גורוביץ)

הקמות בשמונה בבוקר. יוני מקאמפ אודיופיל (צילום: מיקה גורוביץ)

שני (10.10), 10:00
יום הרישוי הגדול. כל מי שבשטח הברן מתבקש לסור לסלון המרכזי על מנת שהפקחים והמשטרה יוכלו לסייר בעיר ולתת אישור לפתוח את השערים לכ-7500 ברנרים, אשר ביחד הקימו כ-158 מחנות נושא, בנו כ-183 מיצבי אומנות ברחבי הפלאיה שזכו לתמיכה של כ480,000 ש"ח מקרן התמיכה באומנות של עמותת מידברן. הסלון שעומד במרכז הברן בשעה 18:00 והטיילת של הפלאיה היווה סנטר חזק מאוד השנה לברן. זה המקום בו מנסים לפגוש חברים (אבל לפלאיה זמנים משל עצמה, אז לא תמיד זה מצליח), יש תמיד מוזיקה נעימה ולא חזקה מדי, והכל מלא באמנות, הופעות, הרצאות. הייתה אפילו תוכנית לייט נייט.

מפגשים מרגשים בסלון המרכזי (צילום: מיקה גורוביץ)

מיצב אמנות אינטרקטיבי של רז הילל בסלון המרכזי (צילום: מיקה גורוביץ)

כמו כן, אזור שלם בסלון הוקצה עבור עמותת "מגן דבורים אדום", שם כל אחד יכול לקבל הסבר כיצד בונים כוורת בתוך חתיכת עץ, עם כל הכלים המתאימים והסבר מפורט כיצד לשים פיתיון לדבורים שיבואו לחיות בתוך הכוורת.

בזזזזזז. לומדים בסלון על עמותת מגן דבורים אדום (צילום: מיקה גורוביץ)

בונים כוורות לדבורים בסלון המרכזי (צילום: מיקה גורוביץ)

בדרך לסלון נזכרתי שהשנה יש תערוכת צילומים וגם הצילומים שלי מופיעים שם. נכנסתי לתערוכה והתמוגגתי לראות איך אנשים עוברים בין הצילומים – זו פעם ראשונה שהצגתי צילומים בברן.

התערוכה הראשונה שלי בברן (צילום: באדיבות מיקה גורוביץ)

צילומים נוספים משנות מידברן קודמות בסלון המרכזי (צילום: מיקה גורוביץ)

ליד הסלון יושבת המרכזייה, שם ניתן לקבל חותמת עם הלייאאוט של הפלאיה, לקחת תוכנייה ומפה של האירוע.

חותמת של הפלאיה (צילום: מיקה גורוביץ)

בעודי מתקעקעת עם חותמת הפלאיה, אחת המפעילות של המרכזייה הפנתה את תשומת ליבי לכך שממש לידי יש אפשרות לשלוח דואר ברן לחברים בתוך הברן. יש גלויות, עליהן כותבים למי רוצים לשלוח את המכתב, שם הקאמפ ושעה בפלאיה, התיישבתי לכתוב ואיכשהו מצאתי את עצמי רושמת 11 גלויות לאהובים שלי, וזה היה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי במהלך הברן. בהמשך הברן כל כמה ימים, בא אליי אחד החברים שלי מרוגש עם גלויה שהגיעה אליו באמצעות דואר הברן.

הרבה יותר אמין מדואר ישראל. דואר ברן (צילום: מיקה גורוביץ)

שולחים גלויות בפלאיה עם דואר מידברן (צילום: מיקה גורוביץ)

שני, 14:00
סיור בפלאיה עם ענת פרנקל בתפקיד מגדלור (משמרת ניהול העיר), ענת מבשרת לי בשמחה שהרישוי הסתיים בהצלחה, השערים נפתחו, והאירוע מתחיל! אני מצטרפת לענת למיול (רכב השטח) ואנחנו עושות סיבוב קצר בעיר, נוסעות למרפאה, עוברות ליד חוות הספקים, בודקות שהכל תקין. אם יש בעיות, המגדלור דואג לפתור אותן. מעכשיו אין לי מושג יותר מה התאריך היה, כי העיר נפתחה, וכך גם התעופה – אנסה להיצמד פחות או יותר לשעות והסדר הכרונולוגי אבל התחיל להיות די מעורפל, אז תהיו סלחניים אם סדר העניינים קצת משתבש.

ענת פרנקל בסיור מגדלור, ברקע הארט קארס של קאמפ מעל ומעבר, פאלוג'ה ולילי (צילום: מיקה גורוביץ)

יום שני, 20:00
יוצאת עם בנזוגי לסיבוב ראשון במידברן. העיר עדיין שקטה. עוברת בין המחנות, וכמו תמיד נפעמת מרמת ההשקעה בדיטיילס. המיצב באזור הפלאיה שקרובה לעיר שהכי התרגשתי ממנו היה Bird's Heart שהיה ממוקם בצורה כה מדוייקת בין האפיג'י לטכנודרום, כאילו הכניס את שני המיצבים האלו תחת כנפיו.

Bird's Heart, מיצב של דימה זרצקי (צילום: מיקה גורוביץ)

מגיעים לצד השני של הטיילת. יש כאן מגרש כדורגל משוגע בגודל חצי דונם, עם עמדת פרשן ושופט שזו ספה בגובה 2 מטר, שעוטרה בשמשיה פרחונית ומגפון מתכוונן… הדבר הזה נקרא Crazy Football והוא המיצב הראשון במידברן שנהגה על ידי ילד ברנר בן 9! קוראים לו בן בן נפתלי, הבן של אמיר בן נפתלי ורוני קנטור – מוותיקי המידברן, והוא הגיש וקיבל מענק של 6000 ש"ח ממחלקת האומנות של מידברן. בעזרת גיוס המונים הם השלימו את הכסף שהיה חסר להם ולפניכם התוצאה: מגרש מדהים שזרח בצבעי אולטרא סגול גם בלילה.

תאמינו או לא, זה מיצב של ילד בן 9. Crazy Football של בן בן נפתלי (צילום: מיקה גורוביץ)

יום שלישי, 14:00
המוזיקה אמורה להתחיל ואני יוצאת עם החבר'ה לסיבוב אחרון של שקט בפלאיה. התמה של המידברן השנה הייתה מעברים. יש ברנרים שמרגישים את התמה יותר ויש כאלו שלא מרגישים אותה בכלל, אבל החיים עצמם מאופיינים במעברים, אנחנו כל הזמן בתנועה, בצמיחה, בשינוי וגדילה. עברנו מאפיג'י גדול ומרשים לאפיג'י צנוע ועדין, עברנו מאירוע של מסיבות וקרחנות כל היום וכל הלילה, לאירוע עם לילה שקט, של שיחות נפש עמוקות עד הזריחה, של מבטים בעיניים, של קהילה שהולכת ומתגבשת עם עצמה יותר ויותר. אני אישית ממש הרגשתי את תהליך הצמיחה והשינוי שלי, איך אני עוברת מלהיות ילדה מתבגרת שעושה שטויות בפלאיה, שהסתובבה במידברן 2018 עם שלט WOW שכמעט עיוור אנשים מרוב אור, למיקה אחראית, בוגרת, יותר נינוחה בעורה, שבכלל הייתה אחראית על השירותים בקאמפ שלה (כן כן, אני אחראית לכל מה שקשור לקקי של חברי הקאמפ שלי).

האפיג'י של מאיר סולומון (צילום: מיקה גורוביץ)

יום שלישי 15:30
קאמפ סאנרייז מארחים את הפילהרמונית של מידברן בניצוח מאיר בריסקמן, בשילוב עם הצלילים האלקטרונים של עמית אגמי ובשיתוף פעולה עם קאמפ Live Zone. כל הפלאיה מתייצבת לחגיגה, וכך גם רוחות השמיים. האבק מכסה את כולנו ולרגעים זה ממש הרגיש כאילו אנחנו אוכלים אבק בבלאק רוק סיטי בנבאדה.

הפילהרמונית מתארחת בבמה של הסאנרייז (צילום: מיקה גורוביץ)

רחבת הסאנרייז קינגדום נכנסת לפעולה (צילום: מיקה גורוביץ)

יום שלישי 20:00
המחנה שלי Backstage הרים במת הופעת מדהימה וביחד עשינו ערב מופעים לפנתיאון. אני בעצמי גיליתי מחדש כמה אני אוהבת במה ורקדתי יחד עם כל חברי הקאמפ שלי מספר נאמברים של קאברט, לאחד מהם קראנו בשם Wilkommen, בו בעצם הזמנו את כל הברנרים לבוא להתארח על הבמה הפתוחה שלנו. נאמבר נוסף שרקדו הגברים של הקאמפ שלנו סחף את הקהל ששאג מהתרגשות למראה ברווזי הפרא!

קאמפ באקסטייג' ובוספרוס בפלאיה (צילום: מיקה גורוביץ)

אז לפה הם עפים. ברווזי הברא מקאמפ Backstage (צילום: מיקה גורוביץ)

נאמבר פארודי על "הסכמה נלהבת" של חברי קאמפ Backstage (צילום: מיקה גורוביץ)

על מגבלות הסאונד של הברן הזה שמעתם? המסיבות התקיימו רק במהלך היום, אז מ-7:00 עד 14:00 התלבשנו מגניב וטיילנו בין מסיבות הבוקר, אחרי זה בין 14:00-16:00 היה שקט וכולם חזרו למחנות שלהם לשנ"צ ואז שוב מ 16:00-23:00 רקדנו. השנה המידברן אירח אמנים בסדר גודל בינלאומי ואחד מרגעי השיא של האירוע היה ביום שלישי בלילה כשפאקינג אינפקטד מאשרום הגיעו לנגן בארטקאר, הקטרזיס של קאמפ Pillow FIght Clib ונתנו סט שייזכר עוד הרבה ברנים קדימה עם קלאסיקות מהילדות של כולנו.

טריפ בחזרה לילדות של כולנו. אינפקטד מאשרום במידברן (צילום: מיקה גורוביץ)

יום רביעי, 02:00
כל ערב כשחזרתי לשכונה שלי, לפני שהתרסקתי לישון באוהל, קפצתי לשכנים שממול, לבאר האודיופיל. אתם בטח חושבים שבגלל שהייתי שכנה שלהם הצלחתי לקבל שם דרינק. אז זהו שלא… ממש לא. יש לאודיופיל מן קטע מוזר כזה – הם מגישים את הדרינקים שהם עושים ממש ממש לאט, כאילו הם ממש נהנים לענות אותך עד לדקה שבה כוס הזכוכית המיוחדת, היפהפיה והטעימה שלהם נוגעת לך בשפתיים. עדיין – הם אני חייבת להגיד שהם היו שכנים מושלמים, התאמה מושלמת לקאמפ הבאקסטייג' ולשכונה שלנו, נהנינו מכל רגע של החבורה המופלאה הזאת.

דרינקים בכוסות זכוכית באמצע הלילה. אבל רק אם יש לכם סבלנות של פיל (צילום: מיקה גורוביץ)

יום רביעי, 14:00
יוצאת לסיבוב פלאיה עם הבסטיז שלי, חבורה של נשים מדהימות ומשוגעות שרצות איתי יחד כבר כמה שנים בברנים בארץ ובעולם. תמיד נמצאות לצידי, שומרות עליי, לידן אני מרגישה בטוחה להיות הכי אני שאני יכולה להיות. ממשיכות את הסיבוב עם עוד כמה מחברות הקאמפ ועם חבר שאסף ברנרים לתחרות הפינים המפורסמת שהתקיימה בקאמפ Free Love. טוב, לא באמת צילמתי שם תמונות, כי בכל זאת – זאת תחרות פינים. אבל אני יכולה לספר לכם שהיה לוהט, מיוזע ומפוצץ עד אפס מקום! לא הייתה אפשרות להכניס עוד סיכה בקהל.

הגאנג שלי ליד קאמפ בנק סאות'פארק (צילום: באדיבות מיקה גורוביץ)

ההמשך מצונזר, כי בכל זאת. בדרך לתחרות הפינים (צילום: באדיבות מיקה גורוביץ)

יום רביעי, 18:00

הפילהרמונית מנגנת שוב, הפעם בקתרזיס. זה היה ממש מדהים לראות איך נגני הכלים השתלבו במוזיקה שכתב עמית אגמי יחד עם התווים שהתעופפו ברוח המטורפת שהגיעה עם השקיעה. אני לא רוצה לחשוב בכלל מה קרה לכלי הנגינה היקרים הללו עם כל האבק שעטף אותם.

כמה אבק יש בחצוצרות שם? (צילום: מיקה גורוביץ)

מיד אחרי הפילהרמונית, עלה לנגן על הקטר לא אחר מאשר דמיאן לאזרוס – יוצר המוזיקה והבעלים של פסטיבל דיי זירו האגדי. מובילי הקאמפ Pillow Fight Club באמת הפתיעו עם ליינאפ מהסרטים.

דמיאן לזרוס על הקטר (צילום: מיקה גורוביץ)

הנה באה הרכבת. מידברן 2022 (צילום: מיקה גורוביץ)

ארט קאר הסלון של תומר לוי (צילום: מיקה גורוביץ)

הארט קאר של קאמפ מעל ומעבר, פאלוג'ה ולילי (צילום: מיקה גורוביץ)

הנמלה של בועז גלבר (צילום: מיקה גורוביץ)

פלקור, הארט קאר של טל מור (צילום: מיקה גורוביץ)

הארנבת של קאמפ ראביט הול (צילום: מיקה גורוביץ)

יום חמישי 12:30
אחרי שנתתי התפזרות טוטאלית בלילה של רביעי, החלטתי לקחת את עצמי ליום ריקאברינג למחרת. מזל שזכרתי שקיים קאמפ WEHEAL והם מציעים מסאז'ים וסאונד הילינג.

היינו צריכים את זה. סדנת סאונד הילינג בהנחיית רוני מיטל (צילום: מיקה גורוביץ)

הגעתי בדיוק בזמן כשרוני מיטל התחילה לסדר את הכלים לסדנה שלה, הסדנה הייתה מפוצצת לחלוטין ואנשים ממש התחננו להיכנס, אבל כבר לא נשאר מקום, במשך שעה שלמה רוני נגעה בכלים שהרטיטו לנו את עור התוף בנעימות מרגיעה וזה בדיוק מה שהייתי זקוקה לו באותו רגע.

יום חמישי 20:30
סטלה TO LIVE FOR הוא אופיר מרגלית, הברנר שלנו שעבר לגור בקנדה – הפעם הוא בא במיוחד לברן והשתלט על הבמה של הבאקסטייג' עם מופע דראג שפשוט חייב להגיע לברודווי.

סטלה TO LIVE FOR, על הבמה של הבאקסטייג' (צילום: מיקה גורוביץ)

נאמבר משותף עם בלה TO DIE FOR (צילום: מיקה גורוביץ)

אני מודה ומתוודה ומתנצלת, אבל השנה לא הצלחתי להגיע לדיפ פלאיה. מצטערת, כאב לי הגב, שנה הבאה מבטיחה לנסות שוב, אז בנתיים אני מצרפת לכם כאן כמה תמונות של מיצבים שחבריים מוכשרים צילמו בדיפ.

מיצב אבסולום של אלמוג שחר (צילום: גיא פריבס)

מיצב "קסדעת / Mind Fishing" של ברק אבני ואיתי פיינגולד (צילום: גיא פריבס)

הטמפל של כפיר כחלון (צילום: גיא פריבס)

אני והצדפה המופלאה של מאיה בן שמואל, "הקונכיאולין" (צילום: חנה כצנלסון)

וכדי לנעול את הברן המושלם הזה, ולקראת קבלת השבת, קיבלנו גיפט בקאמפ 04 – הופעת אורח של הדיג'יי והמפיק המוכשר יאן בלומקוויסט. הייתה הרגשה שכל אנשי הברן הגיעו לסט הזה לאהוב, לרקוד, לחגוג רגעים אחרונים של אושר.

קאבירה, מנכ"לית מידברן, הגיעה גם היא לסט של יאן (צילום: מיקה גורוביץ)

סט שקיעה בקאמפ 04. יאן בלומקוויסט (צילום: מיקה גורוביץ)

אי אפשר לא לסיים עם תמונה דביקה של זוג מאוהב בפלאיה (צילום: מיקה גורוביץ)

שבת, 13:00
פירקנו את המחנה. חוזרים הביתה למקלחת נורמלית, להתחיל כביסות. כולנו שבורים אך מאושרים מעוד ברן משובח ומיוחד שהסתיים לו. עד הברן הבאה, שתהיה לכולנו שנה מאובקת במיוחד…

חברי קאמפ באקסטייג' אחרי כל הפירוקים (צילום: באדיבות מיקה גורוביץ)

עקבו אחרי הפרסומים שלי כאן לעוד הרפתקאות. שלכם, שבורה ועייפה אך שמחה תמיד לדווח מהאבק,
מיקה דה צ'יקה דה לה פונפון / פלמינקה דז'סטיף דומינגז / אורסולה / פניני / שנדלייר (כל שנה אני מקבלת שם חדש בפלאייה. והם נאספים להם)