לבלות עם הילדים בלי להוציא את הארנק

להגיד להם "כן" על הכל

לא יכול להיות שזה ככה אצל כולם. לא ייתכן שכל ההורים בעולם מסתובבים בפרצוף חמוץ ויורים תשובות קצרות וקוצניות כמו "לא", "בשום אופן לא" ו"אמרתי כבר לא, נכון?" לצאצאים המתחננים לשפע של דברים שחלקם מעצבנים, חלקם מטריחים ומעייפים ורק מיעוטם חוצים בעצם קו אדום אמיתי.

היום שבו הבנו שבלי להרגיש הפכנו לגרסה ההורית הנוקשה מדי של עצמנו היה היום שבו נולד יום הכן – יום אחד בשנה (כי מי יכול לסבול יותר מזה) שבו כל בקשה של הילדים, כל עוד היא לא עוברת על כמה כללי יסוד, מתקבלת.

האמיצים שיחליטו לקבל על עצמם את האתגר, אולי יגלו כמונו שחוץ מהטרטור שזה יגרום להם – שלא לדבר על הריצות מדוכן לדוכן בקניון כדי לספק לכל ילד את הג'אנק המועדף עליו – הם הרוויחו משהו – את היכולת לנמק טוב כל סירוב או הסכמה שלהם, ולהבדיל בין מה שחייבים לסרב לו למה שמסרבים לו אוטומטית. קפיצות על הספה? בכיף. 18 משחקי מונופול ברצף? אין בעיה. לראות טלוויזיה מהמיטה של ההורים? למה לא. טיול קצר על אדן החלון בקומה החמישית? תשכחו מזה.

וכללי היסוד? אותם תבחרו בעצמכם. שלנו כללו איסור על בקשות "תקני/ה לי", לא כולל אוכל, וזכות וטו הורית על כל דבר הרסני לגוף או לרכוש. לא תאמינו כמה דברים לא נופלים לקטגוריות האלה.

לבקר מבנים נטושים

הסינרמה הישנה, תיאטרון האוהל או מפלצת הבטון בנחלת יצחק. קחו את הילדים למשימה סמי עבריינית והיכנסו יחד למבנים נטושים עם גרפיטי ובקבוקים מעוכים על הרצפה. הם ייהנו מלעשות משהו אסור, ואתם תקוו שלא זרוקים שם מזרקים.

אין פה דולפינים (נקווה שגם לא מזרקים). צילום: אביחי טייכר

להתארח בלי הפסקה

ידוע שכשנשארים כל הזמן בבית משתגעים, וכעת הזמן לעבור לבתים של אחרים. חזרו אל ימי הרווקות שבהם עברתם על אנשי הקשר. כעת הכיוון הוא לאתר אנשים שאתם מכירים ומחזיקים בילדים ובמזגן תקין. בימי השיממון הגדול של אוגוסט, גם מיקום שונה של המטבח הוא חוויה מרעננת, ויש אפילו סיכוי שמישהו יכין לכם קפה בשעה שהילד גוזל מהמארח את כל צעצועיו. אחרי זה עברו לרווקים. לא תאמינו כמה אנרגיה יש להם.

לארגן קייטנה

בטח כבר קראתם שקהילתיות היא הכלכלה החדשה. זה הזמן ליישם זאת. ראשית, פתחו קבוצת ווטסאפ. צרפו אליה עשרה הורים פוטנציאליים. צפו בעצב באלו שהשכילו להזמין חופשה בחו"ל עוזבים את הקבוצה. נותרתם חמישה הורים וילדים משועממים. העיקרון פשוט: בכל אחד מהימים, כל הקבוצה מתארחת אצל ילד אחר, וההורה התורן אחראי להעסיק אותם. להעסיק, כידוע, זה כל דבר בין להכין איתם דגם פימו של מערכת השמש לבין לסגור את הדלת של החדר שלהם כדי שיהיה שקט. המיזם הפופולרי מכונה אמנם "קייטנת אימהות", אבל פונה לשני המינים חוץ מאבות.

לעשות סידורים ביחד

"בוא חמודי, בוא נגיד שלום לאביבה מהבנק. רואה מה יש לה פה? יש לה עט שמחובר בשרשרת! ראית פעם עט מחובר בשרשרת? מצחיק, נכון?". עם גישה נכונה כל סניף בנק הוא בעצם לונה־בנק, ואפילו משרד הפנים יכול להפוך להרפתקה קסומה של ביורוקרטיה. תנו להם למלא טפסים, לתת שמות מצחיקים לאנשים אומללים בתור וכמובן – לעלות ולרדת במדרגות הנעות אינספור פעמים. הנאה מובטחת.

להרעיש בכלי זמר

היש קייטנה טובה מזו? מדי יום, בין שעות הבוקר עד רדת החשכה, במיקום מרכזי (דיזנגוף סנטר) ובתנאים אקלימיים מושלמים (מזגן מטורף) – נפתח למבקרים החלל העצום של כלי זמר, על שלל מחלקותיו ועובדיו, שאין דבר שפחות מעצבן אותם מילדים שאוהבים לדפוק על תופים. אחרי שסיימו להוציא אגרסיות, הילדים יכולים להעמיק ידיעות בתחום הפסנתרים ולפנטז על גיטרה.

דיזנגוף סנטר, ראשון־חמישי 9:30־20:00, שישי 9:30־15:00

ביקור התזמורת

לעלות על גגות ולצפות על העיר

נכון שעזריאלי הוא הכי גבוה, אבל כמעט כל גג מספק לילדים זווית חדשה. אל תשכחו שבשבילם אפילו הכתפיים של אבא שלהם הגמד זה משהו־משהו. אפשר לחפש את הים, אפשר לספור מכוניות, אפשר לראות אם פקח בא ושם לאימא דוח על האוטו.

גג קניון עזריאלי. צילום: יח"צ

לבקר את סבא וסבתא

זה לא קשור לחופש הגדול, אבל חשבנו להזכיר לכם. אגב, כשאנחנו אומרים "לבקר" אנחנו מתכוונים ל"להשאיר את הילדים שם וללכת לראות את הוודי אלן החדש". אז מה אם הוא מחורבן?

ללכת לשפריצים בנמל

להתמוגג מכל שפריץ שיוצא מהרצפה, להתנגב ולחזור חלילה. לזכור שבגבעתיים גילו שהמים של המזרקות מזוהמים בחיידקים צואתיים. להתעלם.