מחלקת גנים ונוף: "גארדן סיטי מובמנט" משיקים אי.פי חדש בדרך לגלסטונברי

בסוף יוני 2013 הוצף הפיד שלי באזכורים ללהקה חדשה ומסתורית. גארדן סיטי מובמנט גרפה מחבריי התלהבות ששמורה רק להרכבים ישראליים, אף שאם היה צריך לנחש הייתי אומרת שהם מברוקלין. עמוד הפייסבוק הכיל רק את הקליפ "(Move On (Teen Daze Remix“.

מה רמיקס? איפה השיר? מהר מאוד התברר שאכן מדובר בהרכב מקומי: יואב סער ורועי אביטל מלהקת לורנה בי המנוחה ויוני שרוני, עיתונאי, די.ג'יי ושדרן בתחנת הקצה. באופן מסורתי הסולן הוא הדברן בלהקה, אבל אביטל כמעט לא פוצה פה בראיון. הדובר העיקרי הוא שרוני, שגם אחראי לרוב הטקסטים. “זה היה שילוב של מחשבה ונסיבות", הוא מסביר את הרמיקס ההוא, “Teen Daze היה בזמנו אמן יחסית מוערך".

אפשר לחשוב כמה זמן עבר!

"הרבה דברים יכולים לקרות בשנה. העברנו את הרמיקס לערוץ היוטיוב מג'סטיק, והם פשוט כתבו: 'מעלים את זה, איך קוראים לכם? ביי'". באמת הרבה דברים קרו השנה: הרמיקס צבר יותר מ־400 אלף צפיות, בנובמבר שוחרר אי.פי ראשון בשם "Entertainment", אתרים כמו סטריאוגאם ופיצ'פורק פרגנו, ובארץ נשמעו אמירות בנוסח “לא תאמינו אבל הם ישראלים". השיר זכה לקליפ רשמי שביים מיכאל מושונוב והוקרן השבוע ברצועת הקליפים של פסטיבל הקולנוע בלוס אנג'לס. את יוני הם מעבירים בשוטטות בין אוסטריה, הונגריה, גרמניה והולנד במסגרת טור אירופי שיסתיים בפסטיבל גלסטונברי הבריטי הנחשק.

סיבוב ישראלי עוד לא ממש עשיתם. אפילו לא סבב תל אביבי.

"זה מבחירה. עשינו שני פסאז'ים, הופענו בערב של BLDG5 (התת לייבל האלקטרוני של אנובה שבו חתומה הלהקה – נ"ר), חיממנו את קאלטס בבארבי ובבוילר רום. זה לא שאנחנו לא מכוונים לארץ, היא חלק מהעולם. אנחנו מכוונים למי שאוהב את המוזיקה. לא אכפת לי אם הוא גר בלבנון, באינדונזיה או בהרצליה".

בגדול הייתה שנה טובה.

"זה רק הבקרוב".

לורנה מי?

העבודה המשותפת של השלישייה התחילה בימי לורנה בי. עבור שרוני זו היצירה הראשונה בקדמת הבמה: "עבדתי עם כל מיני להקות, הייתי כזה דן תורן שתמיד עוזר מהצד לכתוב. עזרתי גם ללורנה, ואחרי שנפגשנו הם בדיוק נסעו ללונדון, התפרקו וחזרו".
סער: "אחרי שחזרנו לארץ רועי ואני ישבנו לעשות מוזיקה. החלטנו שאנחנו לא רוצים להיות שני מפיקים וזהו, אנחנו רוצים שירים. ואז פשוט באת".
שרוני: "פשוט הזמנת אותי! זה היה ממש כמו כיתה ד': 'היי, רוצה לבוא אליי הביתה לעשות מוזיקה?'".
סער: “הייתי בטוח שזה יהיה ממש מביך, אבל זה עבד".
שרוני: “באמת? זה מה שחשבת?".
סער: “שמע, השיר הראשון שניגנו ביחד לא היה טוב".
שרוני: “כן, השיר הגנוז שלא יושמע שוב לעולם. לשמחת כולם זה הלך משם למקומות יותר טובים. למשל, החלטנו שרועי ישיר".

לא מתלהבים מהבוילר רום. צילום: מיכאל טופיול ואילון ברגמן

 מה כל אחד עושה בלהקה?

סער: “כולם עושים הכל. לפעמים יש שיר שכתוב מראש, אבל לרוב אנחנו מקליטים מלא סמפלים, מריצים רעיונות, עד שנוצר איזשהו בסיס שעליו יוצקים ליריקה, שירה, אווירה וכאלה. אין אצלנו חלוקה של אני גיטריסט ואתה א' משולש".
שרוני: “בהופעות מנגנים הכל לייב. זה לא כזה טיפוסי במוזיקה אלקטרונית, הרבה פעמים תראי מישהו מנגן על קונטרולרים ומחשבים אבל בכלל יהיה פלייבק רוב הזמן. אנחנו מנגנים הכל בידיים ויש לנו גם מתופף בהופעות. זאת התעקשות שקיימת עד עכשיו ורק מחמירה עם הזמן כשעוברים לדברים יותר מסובכים".

תעברו שוב לחו"ל?

 סער: "זאת דילמה רצינית. מצד אחד מרגיש טבעי להיות שם, מצד שני פה נמצאים כל החיים שלנו. אני באופן אישי מעדיף לא לעבור".
אביטל: "למדנו מהניסיון של לורנה שלהיות במקום הנכון זה לא מה שמייצר את הסיטואציה הנכונה".
שרוני: "זה מה שמבדיל את 2014 מ־1994. פעם היית צריך להיות שם פיזית, לעבור בין תחנות רדיו ולחלק קסטות. היום אתה פשוט יכול לעבוד חכם. אגב, יש פה קללה בתל אביב: פלסטיק ונוס נסעו ועברו תאונות דרכים מחרידות בחו"ל, מוניקה סקס התפרקו, לקרוסלה הייתה תאונת דרכים גם כן".

הכל עדיף מלחלק פלייארים. מימין: סער, שרוני, אביטל. צילום: מיכאל טופיול ואילון ברגמן

זה מפחיד לעבור גם בלי תאונות.

"כן, אבל היום אנשים מבינים איך עושים את זה. רגשי הנחיתות הישראליים לא צריכים להיות בתמונה. רק השנה פיצ'פורק כתבו לפחות על שלושה אמנים ישראלים. מתי זה קרה בעשור האחרון? אם פעם פסגת השאיפות הייתה להוציא אלבום ולהשיק אותו בבארבי ולהביא 600 איש, היום ברור שיש הרבה מעבר. זה מצריך יותר מחשבה ועבודת שטח אינטרנטית. אבל זה עדיף מאשר לחלק פלאיירים".

המוזיקה שלכם אמנם רקידה, אבל היא גם מהורהרת. זו לא מוזיקת מסיבות סטנדרטית.

"זה הקסם, האמצע. אתם יכולים לזוז לזה, אבל אתם חייבים להקשיב לזה. אנחנו עובדים באווירה של רגש, ולפעמים יוצא לנו שיר הכי מלנכולי, סתם כי ככה אנחנו מרגישים באותו רגע".
סער: "לרוב אנחנו מרגישים ככה".
שרוני: "אבל יכול לצאת מזה גם משהו שמח. בעטיפה שלו, כן? יש שירים עם עטיפה שמחה שמבחינתי הם טקסטים הכי מדכאים אי פעם".

 יש שיר שלכם שמוגדר כשמח?

 "אין שיר שהוא באמת שמח. יש שיר שנשמע שמח".

זה קורה לכם גם הפוך לפעמים?

"אנחנו כנראה לא מספיק שמחים".

אפילו לא אחרי הבוילר רום?

"הבוילר רום לא היה פסגת שאיפותינו. בעצם אני לא רוצה לכתוב שירים שמחים".
סער: "אני מאמין שנכתוב שיר שמח מתישהו, ואז נגנוז אותו".

האי.פי השני של גארדן סיטי מובמנט יצא ב־23.6.
במקביל יושקו האי.פי הקודם והנוכחי על גבי תקליט