דברו אלינו: האם שדרני הרדיו יפנו למאזינים בלשון נקבה?

המאבק הפמיניסטי הגואה של השנים האחרונות הוביל לכמה שינויים בעולם. טוב, אולי לא בדיוק שינויים, אבל לפחות מודעות, מעשים ושינויי תפיסה, שעדיין לא הובילו לכך שנשים ישתכרו כמו גברים בתפקידים זהים או שיפסיקו להטריד או להתקיף אותנו מינית, אבל היי – זה אמור לקרות בכל רגע! עקב ההתמקדות במלחמה על גופנו כזירה שאינה מותרת לכל (לא רק מבחינה מינית, גם מבחינה שיפוטית־אסתטית), המאבק על השפה נזנח לעתים בצד. דפנה איזנרייך, רכזת חינוך במרכז לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית וסטודנטית לתואר שני במגדר באוניברסיטת בר אילן, מנצלת את יום האישה הקרב להזכיר לנו שבכל הקשור לשפה העברית ולקשר שלה לתפיסת המציאות
שלנו, יש עוד עבודה שצריכה להיעשות.

בזמן נסיעה שגרתית ברכב והאזנה לרדיו עלה בראשה של איזנרייך הרעיון ליוזמת "דברו אלינו", שמעודדת אנשי תקשורת לפנות לקהל בלשון נקבה ליום אחד בלבד. איזנרייך מודעת לכך שהניסיון לכפות דיבור בלשון נקבה כדי לתקן תפיסות מגדריות מעוותות נתפס כמגוחך, עוד מאז שמרב מיכאלי התחילה לעשות זאת, אבל לדבריה הסירוב העיקש להשתמש בלשון נקבה רק מדגיש עד כמה האקט המחאתי הזה נחוץ. "זה אחד הדברים שמעוררים הכי הרבה התנגדות, לכאורה בגלל שזה מטופש. אם זה כל כך מטופש – למה אתם מתנגדים?", היא שואלת. "אי אפשר לנתק את זה מהעובדה שפנייה לגברים בלשון נקבה היא מקטינה. זה לא מזוהה עם כוח וזה מערער. זה לא רק עניין של פנייה בהתאם למגדר. עצם הדיבור בלשון נקבה נחווה כסקטוריאלי ומקטין, וזה אומר משהו על החברה שלנו".

בעמוד הפייסבוק שהקימה פונה איזנרייך לשדרניות ושדרני טלוויזיה ורדיו ולעיתונאים ועיתונאיות, לקבל על עצמם את האתגר ולפנות לקהל מעורב בלשון נקבה. עד כה הצטרפו ליוזמה הטלוויזיה החברתית, רדיו תל אביב, רדיו הקצה ובועז כהן מ־88FM , וגם הכרוז של קבוצת הכדורגל הפועל קטמון התחייב שיכרוז בלשון נקבה ביום האישה. אף שמדובר ביוזמה שיישומה קל מאוד באופן יחסי להד שהיא עשויה לעורר, רוב נשות ואנשי התקשורת שאיזנרייך תייגה בעמוד כדי לעודד אותן להצטרף, וגם אלה שאנחנו פנינו אליהן – לא מיהרו להתגייס. קרן נויבך, עירית לינור ואסי עזר לא הגיבו לפנייה שלנו, וגיא פינס, יעל דן וליאור שליין לא הגיבו לתיוגם על ידי איזנרייך.

אסי עזר. צילום: רון קדמי

מי ששוקלים להצטרף ליוזמה וטרם החליטו הם דנה ספקטור, שמגישה תוכנית עם בן זוגה
רן שריג ברדיו ללא הפסקה, ואביעד קיסוס, שבתוכנית הרדיו שלו עם טל ברמן ב־CO99FM השניים מקפידים על פנייה בלשון מעורבת. בעמוד הפייסבוק של דברו אלינו מדגישה איזנרייך שלא מדובר בעיוות מוחלט של השפה, ושאין בהצעה דרישה מגברים לדבר על עצמם בלשון נקבה או להעניק שמות תואר נקביים לגברים או לעצמים זכריים (כמו "המלפפון החמוצה" או "ראשת הממשלה"). הכוונה היא לפנות לקהל מעורב בלשון נקבה ("מאזינות יקרות") וגם לבטא נושא סתמי ללשון נקבה ("פרסומות וחוזרות", "אומרות לי ברחוב לפעמים"). איזנרייך יודעת שמדובר בגימיק ושייתכן שיהיו גם כאלה שינצלו את היום כדי להגחיך את הדיבור בלשון נקבה, אך היא מאמינה שכל התייחסות לנושא יכולה להתניע סימנים של שינוי.

"לאף אחד אין מונופול על השפה, גם לא לאקדמיה ללשון העברית", היא אומרת. "אני יודעת שזה קשה, שזה נגד הכללים של השפה וגם אני לא מקפידה על לשון נקבה ביומיום, אבל אני מאמינה שהשפה היא אחת הדרכים הכי טובות להביא לשינוי חברתי. אנחנו מעצבות ומעצבים את השיח כל הזמן וצריך לא לפחד לעשות את זה. עם הזמן מתרגלות".