גברים, תחליפו תקליט: נועה ארגוב על מיזוגיניה בעולם המוזיקה

למרות עליית המודעות החברתית והמאמצים להצלחת המאבק לשוויון מגדרי, סוף השבוע האחרון הוכיח שהרעיון שנשים יזכו להכרה בינלאומית עדיין מפחיד לא מעט גברים

נינה קרביץ. צילום: יח"צ
נינה קרביץ. צילום: יח"צ
2 במאי 2019

ביום שישי האחרון, ארבע מהדי.ג'ייז המובילות בעולם כיום – פגי גו, נסטיה, נינה קרביץ ודה בלאק מדונה – הופתעו למצוא את עצמן על עטיפת EP חדש של מפיק ודי.ג'יי אוקראיני בשם ואקולה. בתחילת מרץ הוא העלה לאינסטגרם את תמונת העטיפה, שבה הן מצוירות בתוך מעבורת חלל בצורת איבר מין זכרי, והקדיש להן בפוסט את "הזין הכי יפה שהן אי פעם יוכלו לפגוש". חודשיים אחר כך הפוסט הגיע לעיניהן של התקליטניות, ו‏למעט קרביץ הנשים הללו העמידו את הבחור במקום, בגיבוי המעריצים וכמה ממגזיני המוזיקה האלקטרונית. ואקולה מחק את חשבון האינסטגרם שלו ונעלם מכל הרשתות החברתיות – לא לפני שטען שהובן לא נכון וש"זו הייתה בדיחה" (הרי ידוע שלפמיניסטיות אין חוש הומור).

 

ברור לחלוטין שמדובר במקרה של די.ג'יי שמרגיש מאוים על ידי נשים מצליחות יותר ממנו ושחרדת הביצוע גורמת לו להתבריין. העניין הוא שהוא ממש לא היחיד – בעולם המוזיקה, בטח ובטח במוזיקה האלקטרונית, עדיין יש שנאת נשים וניסיון להקטין את הישגיהן על סמך המגדר שלהן. רק לפני שנתיים התפרסם ריאיון עם הדי.ג'יי קונסטנטין – אחד ממייסדי הלייבל הגרמני Giegling, שבו הוא רמז לכך שנשים בדרך כלל גרועות יותר מגברים כתקליטניות. אחרי שהרשת געשה, גם הוא טען שדבריו הוצאו מהקשרם.

המקרה מסוף השבוע האחרון רק מראה שלמרות עליית המודעות החברתית ‏וחרף ליינאפים של פסטיבלים שמנסים ליצור שוויון מגדרי, הרעיון שנשים יזכו להכרה בינלאומית עדיין מפחיד לא מעט גברים. השילוב של היתממות והתקרבנות בסיטואציות מהסוג הזה כבר מזמן לא עובד על אף אחת. יואילו ואקולה וחבריו חסרי הביטחון ברחבי העולם לקחת אחריות על ההתבטאויות שלהם, וכמאמר המשוררת ע. אברג'יל: מי שלא טוב לו, יום טוב לו.
הכותבת היא תקליטנית, עורכת ושדרת בגלגלצ