"כל סיור הוא אירוע חד פעמי. לפעמים איזה שכן יוצא מהבית ומספר את הסיפור שלו"

כמה זמן אתה גר בתל אביב?
"במקור אני שווייצרי, נולדתי בציריך, עליתי לארץ לפני 25 שנים, אבל גר בתל אביב המון שנים".

איך התחיל הסיפור של מרכז הבאוהאוס בדיזנגוף?
"זה התחיל לפני 20 שנה מסיורים ששלומית, אשתי, עשתה בנושא העיר הלבנה. המבקרים כל כך התעניינו והיו סקרנים לקבל יותר מידע וגם אנחנו חיפשנו מקום שאולי יוכל לענות על הדרישה, וראינו שאף אחד לא התעסק בזה. כך ביוזמה פרטית החלטנו לעשות את זה בעצמנו. כשהתחלנו הנושא היה ממש בחיתולים".

אם צריך להגדיר את הסגנון של בנייני הבאוהאוס עבור קוראים שלא מכירים, מהי הגדרתך?
"אלו בניינים שנבנו מ־1930 עד 1948, עד קום המדינה. הסגנון פשוט – בלי קישוטים, ובדרך כלל מטיח חלק. הבתים א־סימטריים, עם גג שטוח, מרפסות גדולות, תוך מתן דגש על השימושיות של הבניין. זה הרעיון שעומד מאחורי האדריכלות הזאת – שדברים צריכים להיות פרקטיים ולא בהכרח מקושט ומצועצע".

יש בניין אחד שאהוב עליך במיוחד בעיר?
"מה שיפה ומיוחד בתל אביב היא האחידות, ולכן קשה לבחור מבנה אחד. ובכל זאת, כיכר דיזנגוף המחודשת היא אתר שאני אוהב מאוד. אפשר לראות בה בתים נהדרים בסגנון הבאוהאוס, וגם את החיים האורבניים שמסביבה".

מהם המקרים המוזרים והמצחיקים שקורים בזמן הסיורים בעקבות הבאוהאוס בעיר?
"כל סיור הוא אירוע חד פעמי כי אנחנו בתל אביב, וכמו בתל אביב בכל פעם יש איזו הפתעה. לדוגמה, שכן שפתאום יוצא מהבית ומספר את הסיפור שלו. או שחם מדי, או שרועש מדי, או שיש אנשים שמתערבים באמצע הסיור – זה מאוד חי. כל סיור שונה ומעניין בפני עצמו".

מבקרים בעלי שם מהמקצוע מגיעים למרכז?
"מגיעים המון מבקרים מכל העולם, לרבות משלחות בינלאומיות ופוליטיקאים. חלק מהמקומות לא מכירים בירושלים כבירת ישראל, וכשהנציגויות חושבות מה לעשות איתם בארץ הם לרוב באים אלינו. הנושא מעניין, מאתגר ומרתק אותם".

 מה הכי תל אביבי בעיניך?
"ששום דבר לא צפוי".