היוצרת הברוקלינאית האלטרנטיבית מיצקי מגיעה להופעה בתל אביב

מיצקי יוצקת את זכרונות הנדודים שלה כילדה לשירי אלטרנטיב־פופ סיפוריים ונחשבת לאחת הקולות המעניינים בעולם המוזיקה העכשווי

מיצקי. צילום: אברו ילדיץ
מיצקי. צילום: אברו ילדיץ
2 בנובמבר 2016

אחרי ארבעה אלבומים ושלל סופרלטיבים מחמיאים מגיעה היוצרת הברוקלינאית מיצקי להופעה ראשונה בישראל שתתקיים ב־18 בפברואר במועדון הבארבי. מחיר כרטיס יעלה בין 125 ל־175 ש"ח. על הפקת המופע אחראית חברת Yellow Brick שהביאה לישראל את עזרא פורמן, ג'וס סטון, די אנטוורד ועוד.

המסע הראשון של מיצקי היה כבר כשהייתה ברחם: ב־1990 משפחת מייאוואקי חיה בקונגו, אלא שאמה ההרה רצתה שיהיה לה דרכון יפני – אז היא טסה ליפן. לאחר הלידה, חזרה המשפחה מיד לביתה במרכז אפריקה. מאז חייה של היו מסע מתמשך: משפחתה נדדה ללא הפסקה ועברה מבסיס צבאי אחד לאחר, מסין, צ'כיה וטאיוואן עד לתורכיה, בה התמקמו סופית, כשמיצקי, בת התערובת, בת 18.

גם לאחר שמשפחתה התיישבה מיצקי המשיכה לנדוד, ועברה לניו יורק. אחרי סמסטר אחד בלבד של לימודי קולנוע בקולג' עברה ללמוד מוזיקה, ושם מצאה את הייעוד האמיתי שלה. במהלך הלימודים מיצקי כתבה והקליטה את שני האלבומים הראשונים שלה, "Lush" ו-"Retired From Sad". האלבום השני היה פרויקט שאפתני שכלל תזמורת ובה 60 נגנים. הגרנדיוזיות של הפרויקט גרמה למיצקי לתשישות, שהשפיעה על ההחלטה לוותר על המיתרים באלבום הבא שלה, אלבומה השלישי והמצליח: "Bury Me at Makeout Creek". השירים באלבום כתובים כוידויים אישיים שלה, כמו הצצות חטופות ליומן של טינאייג'רית רגישה.

בניגוד לסאונד המהוקצע של האלבומים הקודמים, האלבום השלישי הוקלט בסטודיו הביתי שלה, והתאפיין באווירת לואו פיי מהוהרת וצנועה. האלבום הפך לאחד מאלבומי האינדי המדוברים של אותה השנה. "זה אלבום שלא פורט על מיתרי הלב, אלא בועט בהם בלי רחמים, מדבר אל הרגשות שלך כמו צינור שחובט בפיניאטה" – נאמר ב-NME. מיצקי הפכה להבטחה והתחילה למשוך את תשומת לבם של הלייבלים הגדולים, וב-2015 הוחתמה על ידי הלייבל Dead Oceans. הקרוסאובר של מיצקי הגיע באלבום החדש "Puberty 2", היצירה הכי קומוניקטיבית שלה עד כה. באלבום החדש מיצקי חוקרת מה המשמעות של התבגרות – מבחינה רומנטית, מינית ורגשית. היא חוזרת אל הילדות והנעורים שלה וכותבת על הרפתקאות כואבות.