הבל היופי: 16 השקרים הכי גדולים שהופצו בזמן המלחמה עד כה

המלחמה בעזה, שמתחילה עכשיו את השבוע השמיני שלה (למרות שמנטלית אנחנו עדיין ב-7.10 והשעה היא 06:29), משפיעה עלינו כמעט בכל תחום אפשרי. את חלקנו היא זרקה לחל"ת, את חלקנו למילואים, את רובנו היא תקעה בבית לימים ארוכים, הספורט והתרבות בישראל התבטלו כליל (עכשיו הם מתחילים להתעורר מחדש). אבל כולנו, למעט אולי החיילים בעזה, בעיקר ראינו המון חדשות ובילינו יותר מדי זמן פנוי ברשתות החברתיות. וכולנו אכלנו פייק ניוז לארוחת בוקר, צהריים וערב ונשנשו שקרים להנאתנו.

הנוכחות הגבוהה שלנו ברשתות, יחד עם תחושת החרדה האמיתית שהמלחמה הביאה איתה, הצמיחו כמות חסרת תקדים של פייק ניוז. זה קרה לכל אחד מאיתנו מתישהו במהלך המלחמה – נתקלנו בסיפור, בין אם זה בטוויטר/X, טיקטוק, פייסבוק או אינסטגרם, בווטסאפ המשפחתי, בקבוצות עם החברים, בסמסים (כי חלק מאיתנו עדיין ב-2012), ולא יכולנו שלא להעביר אותו הלאה.

גם בתקופות רגילות לפייק ניוז יש נטייה להיות מופץ מהר – לשקר יש תמיד מוכרים ובעיקר הרבה מאוד קונים. אבל תקופת קיצון מלחמתית עם ערפל קרב ומסכי עשן, בוודאי מלחמה כמו שאנחנו חווים עכשיו, היא תמיד כר פורה לשלל עלילות, בדיות, צ'יזבטים, אגדות אורבניות וכמובן "פייק ניוז", שזה מונח מכובס נאה לשקרים מחליאים והנפצות חולניות שמאחוריהן מטרה פוליטית-מדינית נסתרת.  תקצר היריעה מלספר את כל השטויות שהופצו בכמעט-חודשיים האחרונים ברשתות ובלי גופים כמו "פייק ריפורטר" שעושים עבודת קודש בחשיפתפ הנזק שלהם היה גדול בהרבה. אספנו עבורכם את הסיפורים הטובים ביותר – כלומר, הגרועים ביותר – בניסיון להבין את מי הפצת השקרים המסיבית הזאת משרתת. רמז: לא אתכם.

1. ה"בגידה מבפנים" שלא הייתה

כשאנחנו חווים אירוע טראומטי שקשה להסביר או לתאר במילים, כמו הטבח המזעזע שעברה מדינת ישראל בכלל ועוטף עזה בפרט, יש לנו צורך אמיתי לנסות לעשות סדר – להבין מה קרה ומה יכול היה לגרום לאירוע כל כך טראומטי להתרחש. בבסיס כל טראומה לאומית, יושבת גם תיאוריית הקונספירציה. גם במלחמה הזאת, מיד בימיה הראשונים, התגייסו רבים מאוד (כולל כמה אנשים מאוד ידועים) להדהד את התיאוריה לפיה "יש בוגד מבפנים" – מישהו, או מישהם, שנרדמו בשמירה במתכוון כדי לגרום לאסון הזה לקרות. ולמה שמישהו יעשה דבר כזה? כדי לפגוע בנתניהו כמובן. עד כמה שזה מטורף, יש משהו מרגיע במחשבה לפיה "הכל אורגן מבפנים", ולא היה תוצאה של מחדל בלתי נתפס במימדיו מול אויב אכזרי ורצחני. השקר מנצח את האמת כשהוא יותר נעים ממנה.

2. החטופה שלא ילדה בשבי

לידתו של הסיפור הזה, שכולנו נפלנו בו, היא בהודעה משונה של "גורמים ביטחוניים" שאישרה את השמועה על חטופה בחודש התשיעי להריונה שילדה בשבי. מהר מאוד הגיע השקר הזה למכתב רשמי ששלחה שרה נתניהו לנשות המנהיגים בעולם בקריאה לשחרור החטופים. כולם ידעו לספר על נטווארי מולקאן, עובדת זרה מתאילנד שילדה בשבי. רק אחרי ימים הופרך הסיפור (כל הפרטים כאן), הוכח שמולקאן לא הייתה בהיריון כשנחטפה, וגורמים רשמיים אישרו כי על פי הידוע לישראל, אין חטופה הריונית בידי החמאס. מאחורי השקר הזה יש גרעין של אמת עצובה: כולנו ראינו את חוסר האנושיות של חמאס במלוא מפלצתיותו, ואנחנו יכולים להאמין בקלות לכל דבר שיספרו לנו שמסתדר עם הנראטיב הזה. לכן הסיפור הזה תפס. רק את הנזק העצום להסברה הישראלית לא כולנו ראינו. 

3. צה"ל לא ירה על הנרצחים בפסטיבל נובה

המסיבה ההיא בקיבוץ רעים הפכה לאחד הסיפורים הבולטים והכואבים של ה-7.10. מאות ואלפים של צעירים שיצאו לרקוד וליהנות מהחיים, ויצאו במקרה הטוב עם טראומה לכל החיים – ובמקרה הרע לא יצאו ממנה בחיים. ה"פייק", כמובן, נעוץ בסרטון הזה – שבו, לכאורה, רואים את החיילים יורים על המחבלים לצד הניצולים מהמסיבה – מה שמסכן אותם. זה כמובן שקר מוחלט, אבל מטרתו של השקר כפולה – גם לגמד את מימדי הטבח הפסיכוטי בפסטיבל נובה (במסגרת תהליך ההכחשה השיטתי שאנחנו נתקלים בו), וגם רצון לצייר את צבא ההגנה לישראל כארגון אפל ואכזרי, שלא בוחל בדבר כדי לרצוח פלסטינים בדם קר. השקר הנאלח הזה של תעמולת החמאס תפס לא רע בעולם בקרב מי שהיו רוצים להאמין בו. ככה זה עובד.

4. לא הייתה התעללות באישה בהיריון

כאמור, חלק מהניסיון להתמודד עם עוצמת הטרגדיה של ה-7.10, הוא ההתמודדות הקשה עם חוסר האנושיות של האויב שלנו. יש לא מעט דוגמאות אמיתיות לפראיות ולברוטאליות של מרצחי החמאס בשעות הראשונות של אותה שבת, כשהם עוברים בית בית בישובים ובקיבוצים של עוטף עזה. אבל כרגיל, מתוך ההתלהבות לשתף בכל הכוח – כדי להראות לעולם (ובצדק) את עוצמת הטבח שקרתה כאן, קורים גם מקרים כמו הסרטון המחריד הזה – שבכלל לא צולם בישראל ומדברים בו בספרדית, המציג לכאורה התעללות באישה הרה. חמאס כבר הוכיח במתקפה הזאת שהוא מסוגל לכל ובהחלט גם עשה לא מעט, אבל הדהודי שקרים כאלה לא עוזרים – ובעיקר, משרתים את מי שמנסים לגמד את הזוועה. במלחמה שקר הוא נשק – והוא יכול לחזור אל מפיציו כמו בומרנג חד ורעיל במיוחד.

5. הילדים שלא מתו בצד הפלסטיני

כמו הישראלים, גם חמאס מנהל לא רק מאבק צבאי – אלא גם מלחמה על דעת הקהל והתודעה העולמית. חלק מזה היתה גם אותה תמונה משער ה"ניו יורק טיימס", שהבהירה לכאורה את מספר הילדים שנהרגו בעזה במבצע הנוכחי. האמת היא, כמובן, שמדובר בכלל תמונה ממבצע "שומר החומות", ושיש בה גם ילדים ישראליים שנרצחו. הנה "פייק" שהמטרה שלו היא להעצים את הטרגדיה בצד הפלסטיני – כדי לנסות ולייצר עוד אמפתיה לסבל העזתי. כמובן שיש סבל אמיתי וילדים מתים בצד השני (חלקם שבויים ממש כמונו בידי חמאס), אבל יש גם "פייקים" כמו הסיפור הזה שבצד הישראלי תמיד שמחים לחשוף כדי לערער את אמינות המידע של האויב. 

6. נתניהו לא סייע לחמאס

אמרנו בומרנג? הנה אחד בגודל טיל סקאד: קונספירציית ה"בגידה מבפנים" עברה מוטאציה מעבר לים, שם הצטרפו לחגיגת השקרים והפייק כל מטורללי הקונספירציות של ארצות הברית – והם הרי המצטיינים בתחום – כשמי שמובילה את העדר הפעם היא פעילת ימין קיצוני אמריקאית שתומכת בקונספירציית קיו-אנון (כך שהיא רגילה לצרוך בולשיט 7/24), והעלתה ידיעה על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו, הורה לחיילים לא לשמור על התושבים – ובכך סייע לחמאס לטבוח בהם. הציוץ צבר תאוצה, כמו פייקים רבים אחרים, כי הוא משרת נרטיב לפיו הנהגת אחד הצדדים, וכתוצאה ישירה גם המדינה שמאחוריו, היא גורם שטני ולא רציונלי שמעוניין ברצח ובהרג המוני, אפילו של אנשיו שלו, כל עוד זה משרת אותו.

7. חיילים בעזה לא הפכו מסגד לבית כנסת

כולנו בטראומה קשה מה-7.10. תחושה אמיתית של הליכה בתוך החושך (וגם זה שהתחיל להחשיך מוקדם לא עוזר) והחדשות רצופות בבשורות רעות – מהחיילים שנהרגים בעזה, ירי הרקטות שלא הפסיק וגם מצבם של החטופים שלא משתפר מיום ליום. בתוך כל זה, יש צמא אמיתי ל"תמונת ניצחון" – מין רגע כזה שבו נרגיש שאנחנו בכיוון הנכון, בדרך למטרה שאנחנו רוצים להשיג, שהיא החזרת החטופים והכרעת החמאס. ומה יותר מסמל ניצחון ישראלי מאשר כניסה לתוך מסגד והפיכתו לבית כנסת? 6,200 פעמים שיתפו את הסרטון הזה – בלי לשים לב (ובלי לבדוק כמובן) שהמסגד שבתמונה הוא בכלל מאיזור חברון, ולא בעזה. יכול להיות שאנחנו באמת מנצחים, אבל התמונה הזאת היא לא תמונת הניצחון שלנו ושקרים מהסוג הזה רק מוכיחים שבכיוון הנכון אנחנו לא.

8. ליהיא לפיד לא הניפה את הדגל הפלסטיני

לא מעט מהפייקים שרצים ברשתות לא נועדו בהכרח לעזור לישראל במאמץ המלחמתי וההסברתי, אלא כנשק בתוך מלחמה פנימית, המלחמה שבתוכנו בין ישראלים לישראלים, שרבים מרוויחים ומתפרנסים ממנה. מי שנפלה קורבן לכך היא ליהיא לפיד, אשתו של ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, שלכאורה תועדה כשהיא "מניפה את דגל פלסטין". זה שקר מוחלט, כמובן; לפיד הופיעה בתצוגת אופנה והניפה בה את דגל ישראל, אבל הפייק האכזרי והמרתיח הזה – שהתפשט כמובן כמו אש בשדה עשבים שוטים – משרת את מי שמנסה לצייר את ראש האופוזיציה (דרך אשתו) כאנטי ישראלי ומשת"פ של הפלסטינים, המסר הקבוע נגד כל מי שמעז לבקר את נתניהו. לפיד הוכיחה את עצמה שוב ושוב כמי שנותנת מעצמה לציבור ולעם בישראל, ויש מי שחשב להרוויח מהשחרתה. מכונת הרעל במירעה.

9. יאיר גולן ויצחק בריק לא נחטפו

גולן ובריק, כל אחד מסיבותיו, הפכו לסוג של סמלים במלחמה הזאת. יאיר גולן בלט בזכות סיפור הגבורה המרהיב שלו, יצחק בריק בגללל נבואת זעם שהתבררה כנכונה. עקב כך, הם עוררו לא מעט עניין לא רק אצלנו, אלא גם בצד הפלסטיני שהפיץ תמונות של שניהם כביכול (בדמות אותו בנאדם) בשבי חמאס. בסופו של דבר, מדובר באיש עסקים רוסי. למה זה עבד? כי גם בצד החמאסי, כמו כאן, ספגו לא מעט אבידות ומחפשים לראות "תמונת ניצחון". גנרל ישראלי ידוע בידיים שלהם זה משהו שהם, בוודאי, היו חולמים עליו. האמת משחקת תפקיד משני לחלוטין.

10. ג'קסון הינקל כן חלאה אנטישמית

זה הזמן לקחת נשימה עמוקה, ולדבר על ג'קסון הינקל. כן, אותו חלאת אדם מתועב שהקים מפעל שלם ופורה של שקרים אנטישמיים במלחמה הזאת, בשירות התעמולה החמאסניקית שהוא הפך לאחד מדובריה הראשיים ברשתות. בשיאו, לפני כחודש, הוא הפיץ "תחקיר של עיתון הארץ" (תחקיר שלא נעשה מעולם, כמובן) לפיו, בטבח לא נהרגו כ-1,300 איש, אלא רק 900, ושרובם נהרגו בכלל על ידי כוחות צה"ל ולא על ידי חמאס. זהו ניסיון ברור להכחשה – שהמטרה שלה היא להפחית את הטיעון המוסרי בעד ישראל במלחמה הזאת ובכך לפגוע ביכולת שלה להתקדם לעבר הכרעת ארגון הטרור. מסתבר שרוע לא קיים רק אצל אנשים עם נשקים ואידיאולוגיה איסלאמית קיצונית, אלא גם על ידי סתם מטומטמים עם חשבון טוויטר (סליחה, "X").

11. לא הוקמו ערי אוהלים בישראל

בדבר אחד הפלסטינים הם כנראה בדיוק כמונו – מחפשים להתאושש ממהלומות המלחמה הקשה בעזרת הידיעות על הפגיעה וההרס בצד השני. "תמונת ניצחון", אמרנו? כך נראית "תמונת ניצחון" פלסטינית – משתמשת אינסטגרם שצילמה לכאורה את "ערי האוהלים" שהוקמו עבור פליטי המלחמה בישראל – אבל לא ממש השקיעה בפוטושופ או בזיכרון בסיסי. התמונות הן מזמן ומסיפור אחר. זה כמובן לא הפריע לשקר הזה להתפשט בהצלחה לא קטנה. אנשים יאמינו לכל דבר שמסתר להם עם תמונת המציאות.

12. ארה"ב לא מממנת סטודנטים ישראלים

אחד המוקדים הגדולים של תעמולה אנטי ישראלית הוא, כמובן, הקמפוסים האמריקאיים. אקדמאים שגדלו בקליפורניה או בניו יורק והגיעו למסקנה המלומדת שישראל זה פויה קולניאליסטית וחמאס הוא ארגון זכויות אדם. אתם מכירים את זה. השקר הזה נועד בדיוק לאותו הציבור. לצער כולנו, מי שלומד לימודים גבוהים בישראל משלם לא מעט בשבילם והאמריקאים לא מממנים לו כלום, וגם ביטוח הבריאות יורד פה מהמשכורת כמו שעון, אבל למה שהעובדות יפריעו לאנטישמיות הישנה והטובה. היהודים שולטים בעולם, גם בארצות הברית, וגורמים לה לממן את ישראל באופן חסר פרופורציה. זה הפייק ניוז הכי ישן בהיסטוריה.

13. ענבל זמיר לא קיימת

חלק מהכאב הגדול על היום הארור שחווינו ב-7.10 מוביל גם לחיפוש אשמים. אחד הגורמים שתמיד נהנים להטיח בהם את האשמה היא, כמובן, התקשורת. יש לזה סיבה ברורה – חלק מהתפקיד המהותי של עיתונות הוא לשאול שאלות, להתריע על מחדלים ולהאיר פינות חשוכות, גם ובעיקר בתקופות קשות ומתוחות, ולהביא את האמת – שהיא, כידוע, לא תמיד בצד שלנו. הסיפור על העיתונאית "ענבל זמיר" (שלא קיימת ולא עבדה באף מערכת חדשותית בישראל) שסיפרה כמה "המערכות משרתות את האויב", עובד בדיוק למען הנרטיב הזה – מיתוס "התשקורת העוינת שרוצה להפיל את ביבי". העיקר שיש את מי להאשים במחדל.

14. מקדונלדס לא תומכת בישראל

"העולם כולו נגדנו, זה ניגון עתיק מאוד / שלימדונו אבותינו, לזמר וגם לרקוד" – שר פעם ששי קשת, בשיר של להקת פיקוד דיזנגוף. השיר אמנם נכתב ב-1969, אבל עד היום זה מיתוס שמצליח ללכד את הישראלים: העולם אנטישמי, שונא אותנו מראש, ליהודים אין מקום אחר – ולכן צריך להעמיק את מלחמתנו באויבים ולבצר את מדינתנו. יש לא מעט סיפורים אמיתיים שמשרתים את התפיסה הזאת (רובם מגיעים במבטא בריטי, איכשהו), אבל גם שקרים לא חסר: אחד הבולטים שבהם טען במהלך המלחמה שרשת מקדונלדס מעבירה דולר אחד מכל מכירה למען הפלסטינים. כמו כל שקר טוב, גם הוא מתבסס על חצי אמת; מקדונלדס אכן העבירה סיוע הומניטרי לעזה, אבל תמכה במקביל גם בחיילי צה"ל. מה שלא מפריע כמובן להמשיך ולשיר את אותו שיר ישן – "העולם כולו נגדנו, לא נורא נתגבר".

15. מיה קאליפה לא מפסיקה לקבל רווחים מפורנהאב

כוכבת הפורנו (לשעבר, ואל תשאלו אותי איך אני יודע) שגדלה בלבנון הפכה להיות אחד הקולות הבולטים שתוקפים את ישראל ומזדהים עם האינטרס הפלסטיני. עקב כך, היא עוררה לא מעט זעם בישראל וגם במקומות אחרים בעולם. וכשמישהו עושה לנו רע, יש לנו אינטרס מאוד גדול לחזות בנפילתו. על הבסיס הזה נוצר ה"פייק" לפיה "פורנהאב" לא תעביר כסף לקאליפה על צפיות בסרטונים שלה, ואפילו תיקח את הכסף ותעביר אותו לארגונים יהודיים. זה סיפור פנטסטי, שגרם לכולנו להרגיש טיפה יותר טוב – מה לעשות שהוא פשוט לא נכון. לפורנהאב אין יכולת לא לשלם למישהו על הסרטונים שלו (זה לא חוקי), ו-MSNBC, הרשת שממנה כביכול הגיע הדיווח, הבהירה כי הסיפור לא פורסם אצלה מעולם.

16. בריב יריאל לא מת

שקר הוא נשק מסוכן בזמן מלחמה, אבל לפעמים כל מה שפייק ניוז מצליח לעשות זה לקרוע אותנו מצחוק. קודם כל, מה זה השם הזה? איזה ישראלי היה קורא לבן שלו "בריב"? לא מספיק אנחנו סובלים מהורים שנותנים להם שמות מיוחדים מדי? בכל מקרה, ידידנו חלאת האדם ג'קסון הינקל היכה שנית, והפעם עם "סיפורו של צלף ישראלי" שהיו לו 100% הצלחה, עד שנתקל בפלסטיני שהיה לו נשק – ומת. כמובן שאין ישראלי בשם בריב יריאל, והוא הצטרף לרשימת האנשים שלא באמת קיימים כמו דנידין, מקימי אינדיג ומעריץ שפוי של ג'קסון הינקל; אבל השקר הזה לעידוד המוראל האנטישמי נועד לשרת את מי שמאמין שצה"ל הוא ארגון אפל ואכזרי, שמעוניין רק במוות של פלסטינים ובשם כך מסכן גם את חייליו. אבל גם כשהוא בדיחה – הפייק עובד.