"מסיבת השנה": חבל על הזמן (אבל לא בקטע טוב)

סרטי המסיבה שירדה מהפסים הם וולגריים ומטופשים בהגדרתם העצמית. הם עוטים חזות אנרכיסטית, אבל רובם מוצאים דרכם אל סיום שמרני, ורק לעתים נדירות השילוב הזה מגיע לדרגת זיקוק שמניבה משהו בעל ערך. "מסיבת השנה" – עוד כותרת עברית שמטשטשת את החג הנוצרי שבמקור – הוא אחד הגרועים שבהם. הוא אמנם מתנאה במקבץ שחקנים מוכשרים, אבל אלה אינם מצליחים לרומם את התסריט העלוב, שמנסה להצחיק ולחמם את הלב גם יחד, וכושל בשניהם.

קליי (ג'יי.טי. מילר מ"עמק הסיליקון") מנהל סניף של חברת היי־טק בשיקגו. הוא בוס נדיב וחביב אך לא יעיל, ואחותו קרול (ג'ניפר אניסטון), המנכ"לית הזמנית של החברה, דורשת ממנו לקצץ עלויות. בתור הצהרת כוונות היא מבטלת את מסיבת חג המולד המתוכננת במשרד, אבל קליי ממרה את פיה בתקווה שהמסיבה התוססת תשכנע את איש העסקים וולטר (קורטני בי. ואנס) לסגור איתם עסקה עתירת מיליונים. ההיגיון הקפיטליסטי שבבסיס העלילה הוא גם רעוע וגם מוציא את האוויר מהבכחנליה האנרכיסטית לכאורה. וכמו בכל מניפסט הוליוודי טיפוסי, על אחת כמה וכמה סרט חג מולד, הקפיטליזם משולב בדרמה על אחדות המשפחה. קרול, הנבל של הסרט (אניסטון תמיד ידעה לגלם ביצ'יות, גם בימיה ב"חברים"), פועלת מתוך קנאה באחיה שזכה בכל אהבת אביהם המנוח, אך מובן מאליו שעד סוף הסרט ליבה יפשיר וכולם יהפכו למשפחה אחת גדולה, שמחה ועשירה.

עד אז, כאמור, זאת קומדיה רעשנית, עתירת דמויות ואסונות, שנורא מתאמצת להצחיק. ג'ייסון בייטמן תקוע בתפקיד הבחור האחראי שלא מעז, ואוליביה מאן (שהבריקה ב"חדר החדשות") לא קיבלה אף רפליקה שתוכל לעשות איתה משהו. בין השניים אין כל כימיה רומנטית, ולכן מישהו צריך להגיד לנו שהם מעוניינים זה בזה כדי שבכלל נשים לב. לקייט מקינון, בתפקיד שומרת המוסר הנוקשה, יש סוודר מצחיק (היא היתה אפקטיבית יותר כהילרי קלינטון ב"סאטרדיי נייט לייב"), ונסה באייר (גם היא משם) די חמודה, ורנדל פארק ("חמוץ מתוק") בעיקר מביך את עצמו כבחור עם פטיש אימא.

על מה הסרט? מנהל סניף של חברת הייטק עורך מסיבת חג מולד במשרד בניגוד להוראות אחותו המנכ"לית.

השורה התחתונה: לא. חבל על הזמן (באמת חבל).