אכלנו וואו: 3 מסעדות מיוחדות שתל אביבים אוהבים להמליץ עליהן

אנחנו, כידוע, אוהבים מסעדות אהבת נפש. אבל גם, לפעמים, אין לנו כוח למסעדות. לא לפוזה, לא למחירים, לא לתפריטים גנריים של טרטר כזה וקרודו כאילו. במקרים כאלה אנחנו פונים להמלצות של אורחי המדור "העיר שלי" שמסגירים לידינו מקומות שתל אביבים אוהבים באמת, שם תמצאו פחות מסעדות יוקרה וגסטרו-ברים טרנדיים, ויותר מקומות שפשוט כיף לשבת ולאכול בהם, עם טאץ' מיוחד במטבח ואווירה מיוחדת מחוץ לו, ועם מנות טעימות טעימות שאינן שכפול של אלף מנות אחרות שכבר פגשתם. בחרנו להמליץ היום על 3 מסעדות מיוחדות כאלה, אבל יש לנו עוד. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר. 

>> שמים אותנו בכיס: הטרנד הגדול הבא מגיע מאודסה דרך חיפה
>> סוף דבר: קפה מרסנד (שוב) נסגר וגם הפיצה של כולי עלמא

85/15

למה כדאי: בשקט ובצנעה עושים פה אוכל פשוט ונהדר עם טוויסטים של איכות בלתי מתפשרת, במקום שלא ממש מרגיש כמו מסעדה אבל בהחלט עובר גבוה מעל הרף הקולינרי הממוצע בעיר. והאווירה, חכו שנגיע לסעיף האווירה.
מה טעים: פעם אכלנו כאן פילמני פרגית בציר כנפיים צלויות שגרם לנו להתחיל לדבר רוסית שוטפת, אבל הכל מאוד מאוד (מאוד) טעים. בתכלס זו אחת ממסעדות הקז'ואל הטובות בעיר.
אווירה: שכונתית ונעימה. אמרנו, זה לא מרגיש כמו מסעדה, יותר כמו משהו ממש נחמד שצמח אורגנית על הרחוב.
>> 85/15, מלכי ישראל 15

טשרניחובסקי 6

למה כדאי: אין עוד מסעדה כזאת בעיר. לא רק הוותק, היציבות והנגיעות של המטבח הפורטוגלי, אלא גם המסעדה עצמה שמרגישה כמו אי אירופאי קטן וביסטרואי בלב הסערה של המזה"ת.
מה טעים: יש מנות ביסטרו מצוינות, אבל לכו בכל הכוח על הספיישלים הפורטוגלים כמו גומז דה סה (סלט תפוחי אדמה ודג בקלאו) או ריזוויש דה קמראו (כיסוני שרימפס ובשמל) ואם יש באניה קאודה בכלל הרווחתם. תודו לנו אחר כך. אבל בפורטוגלית.
אווירה: נעימה ומאופקת, כמו המסעדה הקטנה והמנומנמת ההיא שהייתם בה בפורטו.
>> טשרניחובסקי 6, טשרניחובסקי 5

הקטן

למה כדאי: זאת מסעדה שמתאהבים בה ברגע שמגיעים אליה. יש משהו שובה לב באופן שבו היא פורשת את מפותיה הלבנות על השולחנות ברחוב לוינסקי, במטבח הקטנטן שממנו מוציא השף עידו קבלן מנות אדירות במקוריותן, וגם אחרי שהתרחבה והפכה להיות קצת יותר "מסעדה" היא עדיין אחד המקומות המיוחדים בעיר.
מה טעים: התפריט מתחלף על בסיס יומי, אבל קבלן יודע לעשות דברים מרשימים מאוד עם דגים וירקות ויש לו טאץ' משלו שאין לאף אחד אחר. בעיר של שכפולים זה לא מעט בכלל.
אווירה: פודיז המומים מהאוכל ומהקונטרסט לרחוב לוינסקי המפויח. אבל זה הרי הקטע. גם "הבסטה" התחילה מול הררי הזבל של השוק.
הקטן, לוינסקי 46