מיזם דינר רש: מסעדת מיקה המיתולוגית חוזרת לשבוע

ביום שני (8.4) הניינטיז יתפרצו אל העיר מתופפים על עקבים גבוהים של נעלי ג'ימי צ'ו ואוחזים קוסמופוליטן: זה יקרה בעזרת השפית האהובה מיקה שרון, שתקים לתחייה למשך שישה ערבים בלבד את מסעדת מיקה המיתולוגית, המסעדה שלימדה את כולנו מה זה פיוז'ן. בתוכנית – שישה ערבים שמזכירים את התפריט, את הקוקטיילים ואת הלוק אנד פיל של מיקה בגרסה טיפה יותר מעודכנת. יהיו שם מנות שהן בסט סלר של כל הזמנים כמו מנת הטונה הצרובה עם אטריות סומן, סלט ארוגולה עם טמפורה גבינת עזים וברולה ג'ינג'ר. "אלו היו מנות שנמכרו אז בעשרות אלפים, ונותרו במשך שנים בתפריט המסעדה", מספרת שרון, "ועד היום אנשים ממשיכים לשאול עליהן. הפופ אפ הוא אירוע של נוסטלגיה קולינרית והזדמנות לאכול מנות שלא מוצאים היום. הזמנתי את הכוכבים של הצוות המקורי שעבד אז, ביניהם אבנר גורלי, שהיה פעם סתם בחור מוכשר והיום הוא מפורסם. במסעדת מיקה גורלי עשה לי את הפלייליסטים המקוריים והוא יהיה די.ג'יי אורח בימים שלישי ושישי ובשאר השבוע יתנגן פלייליסט שלו".

השפים המשתתפים במיזם דינר רש. צילום: בן קלמר

לאור הטייפון הנוכחי של הקוקטיילים בעיר, האם יכול להיות שהקדמת את זמנך?

"לא הקדמתי את זמני, המסעדה הצליחה מאוד כי תל אביב הייתה מוכנה לקונספט של מיקה בשלהי שנות ה־90. הגעתי לעיר בתזמון מושלם והייתי לגמרי במקום הנכון בזמן הנכון. הקוקטיילים של הניינטיז היו קוסמופוליטן ומרגריטות קפואות. היום הכל מתוחכם, וכל משקה צריך להיות שף אוריינטד. מאחורי כל דרינק מוצאים מיקסולוג. לצורך הפופ אפ הפכתי מיקסולוגית, תיקנתי את הקוקטיילים משכבר ועשיתי אותם יותר מעודכנים ומגניבים. יהיו למשל מוחיטו מאננס טרי עם נענע ומרטיני עם מלפפונים וג'ינג'ר. יש לי כבר רשימה מקסימה של קוקטיילים".

[interaction id="54808027c0bb85aa3a1c1f7c"]

כבר הרבה שנים שאין לך מסעדה משלך, לא חסר לך הלחץ והאינטנסיביות של הסרוויס?

"אני לא מתגעגעת כי אני לא טיפוס נוסטלגי. אני עושה דבר מעניינים היום, עובדת על אפליקציה בתחום שלנו, עורכת אירועי תוכן ושיווק ומקדמת פרויקטים שאני בוחרת בפינצטה. נוסף לכך אני עושה עבודות עבור משרד החוץ בחו"ל. אני אוהבת לשתף פעולה בפרויקטים עם שפים נוספים. עכשיו אני פרילנסרית ואדון לזמני, אין לי יחסי עובד מעביד עם אף אחד ואני לא תלויה בטרנדים, במזג אוויר ובמצב פוליטי, כך שקל לי יותר בחיים, למרות שלפעמים אני עדיין מוצאת את עצמי עובדת במשך 20 שעות רצוף על הרגליים, והפופ אפ הזה של מסעדת מיקה הולך להיות אחת מאותן עבודות תובעניות".

צילום: בן קלמר

במבט לאחור מה היה סוד הקסם של מיקה והאם היא הייתה יכולה להיות הצלחה מסחררת גם היום?

"כשמיקה נפתחה זאת הייתה תקופה של פריחה והתעוררות בתל אביב מבחינה קולינרית, וגם מבחינת חיי לילה. אחרי מיקה נפתחו עוד מקומות דומים. האווירה של תל אביב הייתה נכונה לבילוי. אני מתגעגעת לצוות המדהים. אלו היו אנשים מופלאים שנשארו איתי זמן רב. עם חלק מהלקוחות אני שומרת על קשר, אני רואה אותם בכל מיני מקומות. מעבר לזה אני נטולת סנטימנטים. אני חושבת שמי שלא זכה להתנסות בפיוז'ן אסייתי מקורי ייהנה מהחוויה. זה אמנם נחשב היום לאוכל של הניינטיז אבל הוא לגמרי עובד. הבשורה החדשנית של אז נשחקה, ולעומתה מוצאים עכשיו מוצרים חדשים ביבוא סדיר, חומרי גלם טריים עונתיים שגדלים בארץ ועוד המון אפשרויות חדשות שפעם לא היו. אם מיקה הייתה קמה מחדש אני חושבת שחלק מהמנות בתפריט היו עדיין רלוונטיות מאוד וחלק הייתי מעדכנת. עם ההיצע החדש של חומרי הגלם בארץ אפשר לעשות המון".

[tmwdfpad]דינר רש, מסעדת מיקה של השפית מיקה שרון, נחלת בנימין 48, 5241575־052, 8.12־13.12