ברצלונה על הצלחת

המטבח הקטלוני הוא נפלא, ורבים אף יעידו שהוא הטוב בעולם. בברצלונה תוכלו למצוא שלל מסעדות מסורתיות, ולצדן גם מסעדות המציעות פרשנות מודרנית למטבח המקומי

במקדש המתוקים בובו. צילום: Joan Cabacés
במקדש המתוקים בובו. צילום: Joan Cabacés
12 בדצמבר 2013

הבירה הקטלונית היא שילוב מושלם של מזג אוויר נעים, אווירה תוססת, שופינג מעודכן ולא יקר מדי ואדריכלות איקונית. אנחנו נסענו גם בגלל האוכל (ובעצם בעיקר בגללו). שכרנו דירה בסמוך לשוק הבוקרייה (Mercat de La Boqueria), וכל בוקר נפתח בכוס קאווה ומה שיש מוכן באותו רגע בדוכן "אל קים" (El Quim de la Boqueria). אבל עם כל הכבוד לשוק ולטאפאס הקלאסי, אותנו עניינה הפרשנות המודרנית למטבח המקומי.

הכל ומכל במנות קטנות

מסעדת "לה טברנה דל קליניק" (La Taverna del Clínic) נקראת כך מפני שהיא סמוכה לבית חולים, אבל שום דבר בה לא מזכיר מוסד רפואי. הריהוט אינו מיוחד והתאורה לא הכי רומנטית, אבל כל מה שיוצא מהמטבח יכול להתחרות במסעדות גורמה. הקונספט נע בין טאפאס בר למסעדה, והתפריט נחלק לכריכים קטנים, צלחות חמון (פרוסות דקיקות של ירך חזיר מיובשת) וכ-50 מנות קטנות עד בינוניות מכל חומר גלם שעולה על הדעת ובכל צורת הכנה אפשרית. עוד בתחילת הטיול נקבע כי הטאפאס הקלאסי המכונה "פטאטאס בראווס" (Patatas Bravas), קוביות תפוחי אדמה מטוגנות ברוטב איולי (מיונז-שום), יהיה מדד האיכות וההשוואה בין המקומות שנאכל בהם. בטברנה דל קליניק הם היו מעולים והוגשו בפרזנטציה חדשנית כגלילי תפוחי אדמה ועליהם שלוליות קטנות של איולי. מקסים. גם שאר המנות עמדו בסטנדרט והפתיעו עם קריצות למטבחים אחרים: קנלוני במילוי ברווז, פטריות וכבד אווז; תמנון בגריל בוויניגרט יוזו (פרי הדר יפני); סטייק טונה בטריאקי וגספצ'ו מפתיע עם אפרסקים וסקאלופס. בלווי בקבוק יין זו היתה אחת החוויות הקולינריות היותר מעניינות בברצלונה.

כוכב אחד, עשר מנות

את הביקור במסעדת "סינק סנטיטס" (Cinc Sentits) תכננּו עוד לפני הנסיעה, משתי סיבות: אל"ף, כי למסעדת כוכב מישלן לא קופצים סתם ככה, ובי"ת, כדי שהארוחה המיוחדת תיפול על יום הולדתי. הבישול של השף ג'ורדי ארטל הוא פיוז'ן במלוא מובן המילה, מעצם מוצאו הקטלוני-קנדי ומהשימוש שהוא עושה בחומרי גלם ובשיטות מהמטבח המקומי-מסורתי וממקומות שונים בעולם. ביום המיועד התלבשנו יפה והתייצבנו לארוחת טעימות בת עשר מנות. המלצרית ביררה רגישויות והעדפות, ולאחר זמן קצר המנות החלו לזרום לשולחן. הדבר הראשון שתופס את העין הוא כלי ההגשה – צלחות קרמיקה שנבחרו על ידי השף כדי שיחמיאו לאוכל. אחר כך אכלנו עם העיניים – צירופי צבעים וצורות, מקצתם פרי טכניקות מולקולריות, שנראו כיצירות אמנות. והטעם? אין דברים כאלה, במשמעות המקורית של הביטוי. טונה מהים התיכון עם סורבה תפוח מעושן, בצלצלים מוחמצים, שעועית ירוקה וקצף שמן זית הוכתרה כמנה הטובה ביותר בארוחה, אם כי היו עוד כמה טוענות לכתר. אחרי כמעט ארבע שעות יצאנו שמחים ומאושרים עם עותק חתום של התפריט ביד. הנזק לכיס לא מבוטל, אבל יום הולדת הרי יש רק פעם בשנה.

מקדש מתוקים לסיום

לרשת הפטיסרי "בּוּבּוֹ" (Bubό) יש שלושה סניפים בברצלונה ואחד בכוויית. אנחנו נתקלנו לגמרי במקרה בסניף שברובע אל בורן (El Born). חלון הראווה הציג מקרר עם פרלינים ומקרונים, עוגות וטרטלטים, עם קציפות וניל ושוקולד או בציפוי פירות, שברי אגוזים וקישוטים, והכל מהונדס בצורות גיאומטריות מושלמות. נכנסנו למקדש המתוקים, ואחרי התלבטות ארוכה בחרנו בקינוח אישי של שוקולד-תפוז מצופה בזיגוג כתום בוהק. התיישבנו על כיסאות בר גבוהים והתענגנו על כל ביס לצד אספרסו חזק. יעד חובה לחובבי מתוקים והפתעה משובחת בעיר שעוגות וקינוחים לא נחשבים הצד החזק שלה.

טיפ לדרך

חנות פאפאבאבל (Papabubble) היא מעין בית מלאכה לסוכריות שהוקם בברצלונה, המבקש להחזיר את תהילתה של תעשיית הממתקים בייצור ידני. המיזם הצליח והפך לרשת עם סניפים בבירות אירופה, אסיה, ארצות הברית ואמריקה הלטינית, אך החנות ברובע גותיק עדיין משמרת משהו מרוחם הצעירה של המייסדים בעיצוב וינטג' מיושן וצנוע. המדפים עמוסים בסוכריות בשלל צבעים וצורות (רעיון למתנה לקחת הביתה), אבל האטרקציה המרכזית היא תהליך הייצור, המתבצע מול עיני הלקוחות, כולל מתיחה וגלגול של נחש סוכר גמיש וצבעוני. איפה: Ample 28, 08002 Barcelona