המסע לקימברלי

כמה ביקורים במזרח אוסטרליה ובדרומה, החלקים המתוירים של היבשת, עוררו בי רצון עז לראות את "אוסטרליה של פעם", זו עם הנוף הפראי, עם החוות הנידחות ועם דרכי העפר האינסופיות. ההזדמנות נפלה בחלקי כאשר בתי תמר החלה לעבוד כמדריכת צלילה במערב אוסטרליה. החלטתי לנסוע לבקר אותה ולהגשים על הדרך גם חלום ישן זה. טיילנו יחד כשלושה שבועות בנופים יוצאי הדופן של פילברה (Pilbara) וקימברלי (Kimberley), בחלק הצפוני של אוסטרליה המערבית. שני חבלי ארץ אלה הם מהאזורים הקשוחים ובעלי האקלים העוין ביותר ביבשת האוסטרלית, ולכן אין פלא שבשטחיהם העצומים, המשתרעים יחד על כ-920 אלף קילומטר רבוע, מתגוררים כ-90 אלף תושבים בלבד.

העונה היחידה שבה אפשר לטייל באזור היא בין מאי לספטמבר (החורף האוסטרלי), שבהם הטמפרטורה צונחת ל-30-29 מעלות "בלבד" ואין כמעט גשמים. בשאר השנה, ובייחוד בקיץ, סופות צקלון וגשמי מונסון עזים מכים באזור ומונעים כל תנועה, למעט בכביש האספלט היחידי שמחבר את פילברה וקימברלי לשאר אוסטרליה. מי שלא ייבהל מנתוני הפתיחה המפחידים האלה ויבוא לאזור יזכה לראות תופעות טבע ייחודיות, לפגוש אנשים קשוחים ומרתקים שחיים בחוות מבודדות או במכרות ברזל ויהלומים ולצפות בשקיעות המדהימות בעולם, המנוקדות בעצי באובב ובתלי טרמיטים ענקיים.

ריף אלמוגים מרהיב

המסע הארוך לאוסטרליה התחיל במעבר הגבול בבית שאן והמשיך משם בטיסה לדוחה שבקטאר. בשל עיכוב בטיסות, יצא שביליתי את סדר פסח בבית חב"ד בסינגפור עם כ-300 יהודים מרחבי העולם. אף שלא היו שם כמעט תרמילאים ישראלים, היה מרגש לחוש את אווירת החג בין משתתפים מעשרות מדינות שונות. יום למחרת נחתתי בפרת' (Perth), עיר הבירה של מדינת מערב אוסטרליה, ושם שכרתי ג'יפ טויוטה, הרכב היחידי כמעט שרואים באזורי הספר. הגרסה המקומית של הג'יפ שונה לחלוטין מהדגם המפונפן שרואים באזור רמת השרון ודומה יותר לנ"נ צבאי קשוח, עם צינור מפלט עליון (כדי לחצות את הנחלים הרבים שיש באזור) ושני מכלי דלק ענקיים, שמאפשרים לגמוא את המרחקים העצומים בין תחנות הדלק הנידחות.

מפרת' יצאתי צפונה לכיוון העיירה אקסמאות' (Exmouth). אפשר ומומלץ לעצור בדרך (הנמשכת כ-1,270 קילומטר) בשני פארקים לאומיים מרהיבים – מדבר פינאקלס (Pinnacles Desert), שבו אלפי עמודי סלע בצורות שונות, ופארק קלבארי (Kalbarri), שזורם בו נהר המורצ'יסון (Murchison River) בתוך קניון מאבן חול אדומה. בתום נהיגה של כמעט יומיים ברציפות הגעתי לאקסמאות', שם פגשתי את בתי לאחר שלא התראינו במשך יותר משנה.

אקסמאות' הוקמה בשנות ה-60, בזמן המלחמה הקרה, כדי לתמוך בבסיס צבאי אמריקאי סמוך שאחראי על התקשורת עם צוללות גרעיניות באוקיינוס ההודי. מתגוררים בה כאלפיים איש, אך בעונת התיירות (בחורף) עוברים בה כעשרת אלפים איש כיוון שהיא משמשת כנקודת מוצא לביקור בנינגלו, ריף האלמוגים המערבי של אוסטרליה ((Ningaloo Reef. ריף זה ידוע פחות מריף האלמוגים הגדול (Great Barrier Reef) שבחוף המזרחי, אך מביני דבר טוענים שמבחינת עושר החי הימי הוא עולה על אחיו הגדול והידוע. זהו גם אחד המקומות היחידים בעולם שאפשר לשנרקל בהם ליד כרישי לווייתן עצומים (ענקים ביישניים בגודל של אוטובוס).

פארק מים בלב המדבר

לאחר כמה ימים של צלילות מרהיבות בריף, שגולת הכותרת שלהם היתה צלילה לילית בין להקות דגים המתקבצות ליד העמודים של רציף הנמל הנטוש (Navy Pier), נפרדנו מחוף הים ויצאנו בנהיגה מייגעת וחד-גונית של כעשר שעות לפנים הארץ, לפארק הלאומי קארג'יני (National Park Karijini). פארק זה, הנחשב לאחד היפים ביבשת, הוא השני בגודלו במערב אוסטרליה. זהו פארק ענק שהתנועה בו היא על דרכי עפר טובות המתאימות לכל רכב. הנוף החד-גוני של הגבעות הצחיחות מטעה ומאכזב בתחילה, אך לאחר ביקור במרכז המבקרים בעל האדריכלות המרתקת (Karijini Visitor Center) מבינים שיש למה לצפות. המרכז עשוי פלדה בצבע חום-אדום כצבע הסלעים, והוא מחקה בצורתו המפותלת את תנועת ה-Goannas, לטאות ענק מקומיות בעלות זנב ארוך שמתפתלות כנחשים.

את הרמה המדברית של הפארק חורצים קניוני ענק רבים בעלי קירות בצבע אדום-סגול מתכתי ושפע של מים זורמים. כיוון שהקניונים נוצרו על ידי שברים גיאולוגיים, אפשר לראות מנקודת התצפית Oxer, לדוגמה, ארבעה קניונים המתחברים בנקודה אחת. המקום הוא מעין פארק מים טבעי עצום, שהביקור בו מציע שילוב של קטעי הליכה ושחייה, מסלולים שבהם גולשים בחבלים וגם קטעים של "הליכת עכביש" – הליכה עם רגל אחת על כל קיר בקניון צר שרוחבו כמטר ועומקו 15-10 מטרים. לכל אחד מהקניונים נוף ייחודי משלו, ואפשר לבלות שם כמה ימים ולהספיק לעשות את כל מסלולי ההליכה המסומנים. אל תיפרדו מהמקום בלי רחצה בבריכת השרכים (Fern Pool), בריכה מדהימה בצבע טורקיז המוקפת בסלעי אבן חול אדומה. השילוב של שפע המים עם הנוף המדברי הבראשיתי מסביב יוצר אווירה קסומה.

המערב הפרוע – הגרסה האוסטרלית

נסיעה של תשע שעות מובילה מפארק קארג'יני לעיירה ברום (Broome), שער הכניסה לחבל קימברלי. הכניסה לחבל ארץ זה מלווה בשינוי הנוף הטבעי והאנושי. שניים מסימני ההיכר של חבל קימברלי הם שפע עצי באובב במגוון גדלים וצורות ותלי טרמיטים ענקיים בצבעים שונים. עצי הבאובב המרהיבים נראים כמו דמויות אנושיות גרוטסקיות והארץ כולה נראית כגן פסלים ענק. בתחילה קשה לא לעצור ליד כל עץ מיוחד או ריכוז מעניין של תלי טרמיטים, אך עד מהרה מבינים שאין לדבר סוף.

השינוי בנוף האנושי בא לידי ביטוי בעיקר במספר הרב של האבוריג'ינים באזור, המהווים 33 אחוז מ-41 אלף תושבי החבל (לעומת קרוב לשלושה אחוזים מכלל אוכלוסיית אוסטרליה). הסיבה לשיעור האבוריג'ינים הגבוה יחסית באוכלוסיית האזור היא יכולתם להסתגל לתנאי האקלים הקשים במיוחד והרצון של חלק מהם לחיות באופן מבודד, הרחק מהציביליזציה. המפגש עם האבוריג'ינים בקימברלי חושף מציאות חיים מדכאת – רבים מהם מתגודדים ליד חנויות המשקאות המסורגות או מקבצים נדבות בצמתים. עם בוא האדם הלבן לאוסטרליה עברו האבוריג'ינים בחבל ארץ זה, כמו במקומות אחרים ביבשת, התעללות מחרידה. רבים מהם נחטפו לעבדות ואולצו לעבוד בשליית פנינים, עבודה שסיכנה את חייהם. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היתה העיירה ברום מהמרכזים הגדולים בעולם לשליית פנינים, ואלפי אבוריג'ינים מצאו את מותם בעבודה זו. מזכרת מזעזעת מהעבר הזה אפשר לראות ליד העיירה דרבי (Derby), שם נשמר עץ באובב גדול שגזעו החלול שימש ככלא לאבוריג'ינים בדרכם אל החוף.

לאורך כבישי חבל קימברלי פזורים מעין פונדקי דרכים (Roadhouses, בתים שהם שילוב של תחנת דלק, מלון דרכים, חנות ובר) במרווחים של 150-100 קילומטר זה מזה, המשמשים כנקודת המפגש של אנשי החוות שבאזור והאבוריג'ינים החיים בערבה. התיידדנו עם בחור בשם ג'ון, שהיה אחד מבעלי הבתים האלה, ושאלנו אותו מדוע המקום נראה מבוצר ומסורג. "ימי קבלת המשכורת והקצבאות הממשלתיות הם ימים המועדים לפורענות ולקטטות שיכורים אלימות", הוא סיפר, והסביר כי הדבר מאלץ אותו לעתים להתבצר בתוך המתחם עד שמגיעה עזרה מבחוץ והרוחות נרגעות.

מברום המשכנו לכיוון דרבי. בעיירה זו אפשר לעלות על טיסה במטוס ימי כדי לצפות במפלים האופקיים (Horizontal Falls) שבמפרץ טלבוט (Talbot) – אחת מתופעות הטבע המופלאות באזור זה. מפרץ טלבוט, הנמצא במרחק חצי שעת טיסה מברום, מתחבר לים דרך פתח צר ברוחב של כ-15 מטר. תנודות הגאות והשפל (שהן בגובה של כעשרה מטרים) מנקזות את מי המפרץ דרכו, ויוצרות מפלי מים אופקיים באורך עשרות מטרים, שאפשר לשוט דרכם עם סירת מנוע מהירה. הטיסות למפרץ מתחילות רק באמצע חודש מאי, ולצערנו הגענו לפני תחילת העונה ולא הצלחנו להשיג טיסה למפרץ.

דרך לא דרך

סמוך לדרבי מתחילה דרך גיב ריבר (Gibb River Road או בקיצורGRR ) המפורסמת. זוהי דרך עפר באורך של 660 קילומטר, שחוצה את כל חבל קימברלי ומשמשת כציר התנועה המרכזי של אנשי החוות והמטיילים. ה-GRR נגישה רק לרכב ארבע על ארבע. האדמה הטרשית אכזרית במיוחד לצמיגי הרכב, ולכן אין זה נדיר לראות רכב עם שלושה-ארבעה צמיגים רזרביים. אנו, שהצטיידנו בצמיג רזרבי אחד בלבד, נאלצנו מדי פעם להיעזר בחוואים המקומיים שהיו קשוחים למראה אך התגלו כמכניסי אורחים וכאדיבים במיוחד.

חבל קימברלי הוא המערב הפרוע של אוסטרליה, שילוב של חוות מבודדות עם נופי בראשית של קניונים ושל נהרות שוצפים הזורמים באמצע הערבה האינסופית. ה-GRR עוברת דרך שישה ערוצי נחל מרהיבים, הנבדלים מאוד זה מזה. שני ערוצים שנכנסנו אליהם בדרכנו היו לנארד (Lennard) ומנינג (Manning). נהר הלנארד זורם בערוץ צר ומרהיב ונופל מגובה 30 מטר לתוך בור טבעי עמוק ורחב מאוד, המוצל בקירות הקניון התלולים והגבוהים. אפשר לרדת לשחות בו אך הירידה תלולה ואורכת כ-15 דקות. המנינג מציע חוף חולי ועצי פנדנוס (עצים טרופיים דמויי דקל בעלי פרי אכיל הדומה לאננס) שעוטפים בריכת מים יפהפייה, במרחק שתי דקות מהחניון. הערוץ ממשיך למעלה למפל ולבור מים טבעי העטופים בקירות גרניט ובסלעים, אך ההגעה לשם אורכת כשלוש שעות וחצי.

לאחר כמה ימי נסיעה לאורך ה-GRR פנינו צפונה והמשכנו לנסוע כמאה קילומטר נוספים על דרך עפר איומה, עד שהגענו לחוות דרייסדייל (Drysdale). בחווה ניצבו כמה צריפים ולידם רכבי שטח גדולים ומאובקים. היה בה גם מסלול נחיתה מעפר עם שני מטוסים קלים המסייעים בשמירה על קשר עם העולם החיצון ובאיתור בקר שהלך לאיבוד. החווה הקרובה אליה ביותר נמצאת במרחק של יותר משלוש שעות נסיעה קשה, והיא נחשבת למבודדת גם במושגים אוסטרליים. בחווה זו שהינו כמה ימים והתיידדנו עם הבת של הבעלים, אליס שמה, צעירה בתחילת שנות ה-20 שסיפרה לנו על אופי החיים בחווה המבודדת. "החוות באזור זה מנותקות במשך חמישה-שישה חודשי הקיץ מהעולם החיצוני עקב גשמי המונסון העזים, שהופכים את החוות לאיים בים של בוץ אינסופי, בטמפרטורה של כ-40 מעלות. בתקופה זו גם מסלול הנחיתה של החווה מושבת עקב הבוץ, ורק במקרי חירום מגיע הליקופטר ממשלתי לפנות חולים. הילדים לומדים באמצעות הרדיו (School on the air), את עבודות הבית הם שולחים לבית הספר באמצעות הדואר (כאשר הדרכים פתוחות), ופעמיים בשנה הם נוסעים 15-10 שעות לבית הספר, למפגש של כמה ימים עם צוות המורים ועם חבריהם לספסל הרדיו".

מחוות דרייסדייל טסנו במטוס קל כדי לצפות בכמה מתופעות הטבע באזור. הטיסה מאפשרת זווית ראייה אחרת לחלוטין על הערבות העצומות. מסלול הטיסה כלל מבט על הר טרפלגר (Trafalgar), הר שולחן עצום ליד מישור החוף הצפוני; על מפלי קינג האדירים; ועל קו השבר של פרינס ריג'נט (Line Prince Regent Fault), שבר גיאולוגי ישר כסרגל שהפך לקניון ובו אגם צר באורך של כ-150 קילומטר וברוחב של 500-300 מטר. נהר הפרינס ריג'נט זורם באופן ישר וייחודי לאורך השבר. מהחווה חזרנו ל-GRR, שנראית כמו נתיבי איילון עם רכבי שטח שחולפים בה מדי פעם. החלק האחרון של ה-GRR כולל את חציית נהר הפנטיקוסט ((Pentecost River השוצף, חוויה לא פשוטה של חציית נהר ברוחב של כ-500 מטר בזרם חזק תוך קפיצה על סלעים.

לקראת סוף ה-GRR הגענו לחוות אל קווסטרו (El Questro) המפנקת, שבה נהנינו משירותי כביסה, ממסעדה וממקלחות חמות. כדי להשלים את הפינוק ביקרנו במעיינות זאבידי (Zabeedee), מעיינות חמים הסמוכים לחווה. עצי הדקל המקיפים את המעיינות וטמפרטורת המים העומדת על 32-28 מעלות צלסיוס בכל השנה הופכים את האתר הזה לנווה מדבר אמיתי, המתאים במיוחד לשחייה מפנקת בבוקר קריר. אתר נוסף השוכן בסמיכות הוא קניון אל קווסטרו המרהיב – קניון צר עמוס בדקלים שבסופו בריכת טבילה קרירה. מהחווה נסענו כשעתיים עד קצה ה-GRR, ושם הגענו, לראשונה אחרי עשרה ימים, לכביש אספלט.

הפארק בעל השם המוזר

ביקור בקימברלי אינו שלם ללא ביקור בפארק הלאומי עם השם המוזר פורנולולו (Purnululu National Park), ששמו הקודם באנגל באנגל (Bungle Bungle) היה הזוי לא פחות. הפארק, החולש על שטח של 2,400 קילומטר רבוע, הוא תופעה גיאולוגית יוצאת דופן. הוא מורכב מרכס של הרים מעוגלים וחרוטיים, המעוטרים בפסים בצבע כתום-שחור, וההליכה בעמקים הצרים שבין ההרים האלה יוצרת תחושה פסיכדלית. קני טרמיטים צרים בגובה של שלושה-חמישה מטרים, המצויים בשפע באזור, משלימים את החוויה.

אל הפארק מגיעים בדרך עפר שיוצאת מהכביש הראשי, בנסיעה קשה במיוחד שאורכת כשלוש שעות. בפארק יש כמה מסלולי הליכה בעמקים החוצים את רכס ההרים, ובחלקם נמצאות בריכות מים מרהיבות. אפשר לקחת גם טיסה במטוס קל מהעיירה הסמוכה קונונורה (Kununurra) לתצפית על רכס הרים יוצא דופן זה. הלינה בפארק פורנולולו, כמו ב-GRR, היא באתר קמפינג מאוד בסיסי, וזוהי הזדמנות לפגוש בערבים, מסביב למדורה, את האוסטרלים, ליהנות מהכנסת האורחים שלהם ולשמוע טיפים להמשך הדרך.

בצער רב עזבנו את חבל קימברלי המופלא בנסיעה של יומיים לכיוון העיר דרווין Darwin)), העיר הגדולה היחידה בצפון אוסטרליה. זיכרונותיי מהמסע בחבל ארץ זה הם כמו זיכרונות ממערבון ישן וטוב שמככבים בו נופים פראיים, אנשים קשוחים ומכניסי אורחים וסיפורים אישיים מעניינים.