מסע אל ארץ הקרח
קרחוני עד, הרי געש, שדות לבה, חופים שחורים, מפלים שופעים והמון בעלי חיים - איסלנד היא גן עדן לצלמי הטבע
אני יוצא משדה התעופה בקפלאוויק (Keflavík), לוקח נשימה עמוקה, ואז היא מכה בי לראשונה – תחושת הקרירות והרעננות שבאוויר. שאיפה ועוד שאיפה, הריאות מתחילות להתרגל לאוויר הנקי והצלול שילווה אותי בשבועות הקרובים, ומבלי לשים לב חיוך גדול עולה על פניי: אני באיסלנד!
איסלנד, המכונה גם ארץ הקרח והאש, ממוקמת בצפון האוקיינוס האטלנטי בין גרינלנד לנורבגיה. איסלנד היא גן עדן לאוהבי טבע בראשיתי ופראי – אי של קרחוני עד ענקיים, הרי געש פעילים, מפלים שוצפים ומרחבים הרריים עצומים. אוכלוסייתה מונה כ־330 אלף תושבים (קצת יותר מחיפה), מחציתם מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק, והיתר מפוזרים ברחבי האי על פני שטח הגדול פי חמש ממדינת ישראל.
אחת מהפנינים של איסלנד ואחד מאתרי הצילום הפופולריים בעולם היא לגונת הקרחונים Jökulsárlón. הלגונה ניזונה מהפשרת קרחון Vatnajökull – הקרחון הגדול באירופה – וממוקמת בסמיכות יוצאת דופן לחופו של האוקיינוס האטלנטי. גושי הקרח הרבים הצפים בלגונה במגוון של צורות, גוונים וגדלים, משייטים להם באלגנטיות במימיה השקטים והצלולים, ומשנים את מקומם בהשפעת הגאות והשפל של האוקיינוס. זהו מחזה עוצר נשימה. הקרחונים המרשימים ביותר הם אלה בעלי הצבע הכחול עמוק המעיד על קרח ותיק ודחוס, ואילו רובו של הקרחון שקוע מתחת לפני המים, כך שקשה לעתים לתפוש עד כמה עצומים קרחונים אלה.
מימיה הקפואים והעשירים בדגה של לגונת הקרחונים מהווים מוקד משיכה לאחד ממיני הציפורים המקננות באיסלנד בקיץ – השחפית הארקטית. מדובר בשיאנית העולם בנדידה – השחפית נודדת כל שנה מהקוטב הצפוני לדרומי וחזרה, חווה למעשה שני קיצים ורואה יותר אור יום מכל יצור חי אחר.
לאחר המתנה ממושכת וסבלנית, הצלחתי לבסוף לצלם את השחפית הארקטית שולה דג קטן ממימי הלגונה, בזמן ששלוש שחפיות נוספות מרפרפות מעליה בדמות שלושה מלאכים שומרים.
מין נוסף של ציפורים המקייץ באיסלנד הוא ה־Puffin או בשמו העברי תוכי ים, אף שהקשר היחיד בינו לבין תוכי הוא צבעוניותו. עוף ימי זה מקנן במושבות גדולות בחרכי סלע או בגומחות על צוקים לחוף האוקיינוס, וניזון בעיקר בצלילה אל מימיו. הפאפין החמוד והפוטוגני שצילמתי באזור צוקי Látrabjarg, הנקודה המערבית ביותר באירופה, הרגיש כה מוגן ובטוח עד שאפשר לי להתקרב ולצלם אותו לפורטרט אינטימי זה.
החורף האיסלנדי והחשכה הממושכת שהוא מביא עימו, הם במה לאחד המראות המהפנטים בשמי הלילה הארקטי – הזוהר הצפוני, או בשמו הלטיני Aurora Borealis. מחזה מפעים זה של אורות בצבעים עזים – ירוק, אדום, כחול וסגול, נוצר בעקבות פגיעת חלקיקים טעונים שנושאות סערות שמש חזקות באטומים של חמצן ושל חנקן בגבהי האטמוספירה.
בלילה מקפיא לחופו של אגם מיוואט (Mývatn), זכיתי ליהנות ממופע נדיר של אורות שנעו סביבי בלי הרף בצורות ובצבעים מרהיבים – עד שהיה קשה להחליט איזה חלק של השמים לצלם.
ביקורי הראשון באיסלנד לפני קצת יותר משנתיים הותיר אותי עם טעם חזק של עוד, מה שהוביל לביקור נוסף לפני כמה חודשים, והפעם השלישית כבר נראית באופק. אני מקווה שהצלחתי להדביק אתכם בחיידק האיסלנדי, ועוררתי בכם רצון עז לגלות בעצמכם עוד מנפלאותיה של ארץ הקרח והאש.
נמרוד גנישר הוא צלם מקצועי עצמאי העוסק במגוון נושאים בתחום הצילום.לצפיה במבחר מעבודותיו: www.NimrodGenisher.com