"הקליינטורה לא עוזבת אותנו": מעדניית לארו שורדת הודות לשתייני תל אביב

מעדניית לארו

מי: יעקב (71) ופרידה (68) שאלתיאל
ותק: 103 שנים לחנות, 41 שנה תחת בעלות הזוג
תפקיד: בעלים
מה מוכרים: משקאות חריפים, ממתקים, קפה ודליקטסים מדרום אמריקה

כן, זו החנות הזאת ליד הנילוס (צילום: שלומי יוסף)

מה שלומכם בימים אלה?
יעקב: "מסתדרים. בזמן הקורונה חודש וחצי לא עבדנו, וברוך השם עכשיו לא רע. הקליינטורה לא עוזבים אותנו."
פרידה: "בשבוע הראשון בבית היה כיף, נחנו. אחר כך היה משעמם וגם לא יכולנו להתקרב לילדים ולנכדים וזה היה קשה, רצינו כבר לחזור לעבודה. היו קליינטים שהתקשרו אלינו, שאלו מה נשמע, מה שלומכם, האם אנחנו צריכים עזרה. אני אומרת תמיד שהם כמו עמודי השדרה שלנו."

הרגשתם שינוי בהרגלי הקנייה של הלקוחות בעקבות הקורונה?
"העבודה שלנו יושבת בעיקר על משקאות חריפים. בגלל שכל הברים והפאבים היו סגורים, זה העלה את המכירות. בזמן האחרון מקומות מסביב כבר פותחים, אבל אין להם עבודה כמו אז, כי אין תיירים".

קצת היסטוריה

יעקב ופרידה הגיעו בשנת 1979 לישראל כתיירים מאיראן ולא התכוונו להישאר, אך פגישה מקרית עם בני המשפחה של יעקב שינתה את התכניות. המשפחה דחפה את השניים להישאר בישראל בהבטחה שיקנו להם חנות. "היינו צריכים לברוח כי הייתה את המהפכה. חצי שנה אחרי חומייני עזבנו. היו בלאגנים, ואנחנו יהודים". החיפוש אחר חנות בארץ הוביל אותם ל"מעדניה לארו", אותה קנו ממשפחה בולגרית שהיו בעליה במשך שני דורות. חצי מהמחיר שילמו בני הזוג כשהיו בארץ כתיירים, וחצי מהמחיר כשחזרו כעבור כמה חודשים יחד עם בנם בן החצי שנה, הפעם כדי להישאר בישראל. יעקב מספר: "עוד לא פתחנו את המזוודות וכבר הייתה לנו חנות לעבוד בה. בגלל שההורים שלי דתיים ידענו לקרוא ולכתוב אבל פרידה לא ידעה מילה עברית."

את הצלחת העסק הם מייחסים, בין היתר, למחירי החנות. "המחירים שלנו טובים וסבירים ואנחנו מומחים בעסק", אומר יעקב. "לפני 15 שנה סל המשקאות שלנו קיבל מספר אחד מטיים אאוט."

שותה, אבל לא שתיין. יעקב שאלתיאל במעדניית לארו (צילום: שלומי יוסף)

איך זה לעבוד יחד?
פרידה: "על אמת? אף אחד לא יכול להאמין שארבעים שנה אנחנו עובדים יחד. לפעמים יש ויכוחים על הקניות של החנות, אבל בסך הכל אני בעל הבית של הבית והוא בעל הבית של החנות. ככה הכי טוב. אנחנו אוהבים אחד את השני שנים רבות. הלוואי לצעירים שיהיו כמונו."

מי קהל הלקוחות שלכם?
יעקב: "יש קליינטורה שכשהם היו ילדים קטנים בתוך העגלה, ההורים שלהם היו מביאים אותם לכאן – ועכשיו הם גדלו והתחתנו והם באים עם הילדים שלהם".
פרידה: "יש לנו איזו קליינטית שקונה אצלנו יותר מ-14 שנה. היא התחתנה ולא הצליחה להיכנס להריון במשך כמה שנים. יום אחד היא ביקשה מיעקב: 'אם אתה הולך לבית הכנסת, תתפלל בשבילי בבקשה'. הם לא שומרים שבת אבל הם אנשים נהדרים. במשך כמה חודשים היא לא נכנסה אלינו, וכשהיא חזרה היא הייתה עם בטן. עכשיו יש לה תאומים קטנים, הם קוראים לנו סבא יעקב וסבתא פרידה. הם נכנסים בחנות, מנשקים, אני נותנת להם משהו קטן. הקליינטית אומרת שיש להם יש שלוש סבתות ושלושה סבים".

מה המוצר הכי נמכר אצלכם?
יעקב: "פעם יין, פעם ליקר. אנחנו מחזיקים המון סוגים וזה משתנה כל הזמן."

ומה המשקה שאתם הכי אוהבים?
יעקב: "אנחנו שותים אבל לא שתיינים. בחתונות אני אוהב וויסקי, בבית הרבה יין אדום יבש ועם חברים הכל הולך."

דברים שכיף לנגוס בהם ליד הבירה. מעדניית לארו (צילום: שלומי יוסף)

הבמה פה שלכם: מה אתם רוצים שיקרה? מה יעזור לכם עכשיו?
יעקב: "כמו כולם – שקודם כל תגמר הקורונה. ובריאות".
פרידה: "העירייה יכולה לעשות הרבה דברים פה באלנבי. באזור הזה התאורה לא טובה בכלל, צריך לסדר את הבתים. אפשר לעשות את הרחוב יותר יפה גם בשביל התיירים שבאים".

ולסיום, מה החנות האהובה עליכם בתל אביב?
פרידה: "קפה ביאליק, לידינו. כל פעם שאני עוברת שם אני נהנית. יושבים שם צעירים, ורואים שהם באמת אנשים מבינים, אנשים טובים".

יש מבחר, בוא נגיד (צילום: שלומי יוסף)

מעדניית לארו, אלנבי 37, תל אביב