"בסוף התחרות הראשונה צרחתי שאני רוצה חמאת בוטנים"

מעיין אליאסי, 36, רווקה. מפתחת גוף (בודי בילדרית) טבעונית, שחקנית ומאמנת כושר. מה אומרים בעולם הדייטים, מה אוכלים באימונים ואיך נראים הרגעים הכי קשים

מעיין אליאסי (צילום: איליה מלניקוב)
מעיין אליאסי (צילום: איליה מלניקוב)
23 בינואר 2019

 

כמה זמן את מתעסקת בפיתוח גוף?
"כעשרה חודשים. בחודש פברואר האחרון פנה אליי גדי טרוני שמתעסק בפיתוח גוף המון שנים, ובחודש מאי כבר היינו יחד בתחרות ישראלית ובה זכיתי במקום הראשון כמיס ביקיני. קיבלתי גם כרטיס 'פרו' שמעניק כניסה לאליפות העולם של איגוד הספורטאים WNBF בישראל, ששם על דגלו את טוהרת הספורטאים הנקיים. פעם ראשונה שמישהי בתזונה טבעונית וטבעית זוכה בתחרות בניית גוף, זה היה שוק. אני לא באה ממקום של הטפה, הטבעונות לא עשתה אותי ספורטאית. לא כל הטבעונים יהיו שריריים וחזקים אבל זה פשוט לא מגביל, אם אתה בוחר לעשות מעשה עבור בעלי החיים זה לא יבוא על חשבונך".

השגת הרבה בזמן קצר, מה קרה בתהליך?
"משהו בי דחף להראות שזה אפשרי, להגיע למקסימום תוצאות כשאת מסורה למטרה. לפעמים צריך להתאמן ארבע־חמש שעות ביום וכמעט לא לאכול. לא אכלתי פרי חודשים, מדובר בהמון הקרבה. לארוחת פסח אצל ההורים לא הלכתי, לא יכולתי שידחקו בי לאכול".

מהן התגובות בעולם הדייטים?
"מבחינת הפן הזכרי זה קשה, יש תשומת לב בוטה. זה ספורט בביקיני ושכשאת חשופה בתרבות שלנו חושבים שאת מבקשת הצעות כאלה ואחרות. הייתי בדייט ראשון עם מישהו שהפציר בי לא לעשות יותר שרירים מזה. יש גם גברים שמאדירים את זה, שאוהבים לראות אישה שרוצה להיות חזקה. לקחתי לעצמי את השנה הקרובה כן למצוא זוגיות. אני אישה בכל מצב, גם אם אין לי ילד על הכתף או איפור ורדרד, אני לובשת שמלות ויש לי עקבים. יש כל הזמן חיפוש אחרי מודל נשי מאוד נכון אבל זאת טעות שלנו כנשים. אנחנו צריכות להגיד לכולם שהרחם לא מגדיר אותנו ושאין כזה דבר שכל הנשים הן אותו דבר".

איזה רגע קשה במיוחד זכור לך מהאימונים?
"כמה ימים לפני התחרות יצאתי להליכה בים, הייתי בתהליך של ייבוש שבו מתחילים להפחית כמויות שתיית נוזלים כדי שיראו את ההגדרה של השריר. בייבוש אם את מפספסת את המלחים אז השריר יכול להיתקע. התחלתי ללכת ולא הצלחתי להזיז את הרגליים, לא היה אף אחד סביבי, התקשרתי לחברה והיא הביאה לי מלפפונים חמוצים ושתיתי את המיץ שלהם והתחלתי ללכת. זה היה מאוד קשה, המכונה האדירה שבנית פתאום לא מגיבה אלייך. ספורט תחרותי הוא לא דבר קל, זה לבוא לקצה".

מה אוכלים באימונים?
"קטניות הן גם חלבון וגם פחמימה וגם שומן, וזה מקשה כי צריך רק חלבון. התחלתי להכין מאכלים מוזרים, כמו בלינצ'ס מקמח סויה עם קינמון. אוכלים המון ירקות סיביים ואפשר פתאום לפתוח את הבוקר עם קישוא או ברוקולי. בטיסה לחו"ל דיילת הביאה לי מנה טבעונית מהממת והוצאתי גוש חום מחומם והיא לא הבינה מה אני עושה לעזאזל. פינוק בקיץ זה קוביות קרח עם קצת קינמון בפנים. בסוף התחרות הראשונה צרחתי שאני רוצה חמאת בוטנים".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"שוק הכרמל. אני מתה עליו, אני גרה בכרם וזה תל אביבי בטירוף. כל הרצועה הזאת של דרום תל אביב היא הכי תל אביבית, אפילו שנולדתי ברמת אביב. יפו בשבילי היא גם תל אביב, הים, השוק, הצבעים והטעמים, יש פה כור היתוך של הכל מהכל. כשאני בחו"ל אני מחכה לחזור לתל אביב".