מקום טוב להיות בו: הלוקיישנים החברתיים של תל אביב

בר־קיימא

ממתי? שנה וחצי
כמה חברים? קרוב ל־500

הבר־קיימא ברחוב המשביר שואף ל-"רווחה ולא רווחים". מדובר בקומפלקס עשיר –
עסק וגם פלטפורמה רעיונית, מקום מפגש וגם בסיס להקמת קואופרטיבים נוספים.
בקומה הראשונה פאב־מסעדה טבעוני שמגיש מנות במחירים שווים לכל כיס, אחד
העסקים הראשונים שמאפשר תשלום בביטקוין. בקומה השנייה פועל "מקום לשבט" –
מרכז הרצאות, הופעות, סדנאות וסרטים. עם הזמן נוצרו במקום מיזמים נוספים, ובהן
הבד־קיימא, שוק החלפות חודשי, מאפשר למבקרים להחליף ביניהם בגדים, חפצים
ולפעמים רהיטים. יוזמה נוספת שנרקמה לאחרונה היא "שוקיימא" – מפגש נטול תיווך בין חקלאים ללקוחות. "כאן אנחנו בסך הכל מספקים מקום בלי פערי תיווך", מציין החבר אהרן פורת, שמעורב בהקמת גינת ירק על הגג.

איך זה עובד? כדי להיות חבר בקואופרטיב רוכשים מניה בעלות 1,000 ש"ח,
שמקנה הנחה משמעותית על התפריט וזכות הצבעה בדיונים. רבים מהחברים
מעורבים בהפעלת המקום, מסיוע בתפעול השוטף ועד יוזמות שונות כגון שיעורי
תכנות. "אני חושב שאנחנו די מצליחים לגבור על הניכור התל אביבי", אומר
פורת, "אבל בלי לברוח ממנו אלא לפעול בתוכו".

לאתר הבר קיימא

עץבעיר

ממתי? שבע שנים
כמה חברים? אי אפשר לספור

יושבי הדירה בכיכר ביאליק מגדירים אותה כ-"אואזיס אקולוגי" – בית פתוח
שמשמש מרכז לקהילה המפוזרת בכל הארץ. בדירה מתגוררים נכון לעכשיו שלושה
חברים שמתרגלים חיי שיתוף ומזמינים אתכם – נוודים, אורחים או סקרנים –
לשהות בה כמה שעות או כמה ימים, על בסיס B&B או על בסיס החברות בעץ,
ולהתנסות בסגנון חיים אלטרנטיבי.

עץבעיר מציעה אינספור פעילויות, מהכוונה לאקולוגיה עירונית, דרך סיורי
ליקוט ומסיבות קומפוסט ועד סדנאות ייצור שיכר ביתי ומירוץ מכוניות
סולריות. "במקביל אנחנו מקיימים סדנאות בתשלום למוסדות חינוכיים, לעסקים
ולרשויות כדי לחנך לקיימות ולהרמוניה עם הסביבה", מוסיף בני שלביץ', חבר
בקהילה, "לא פעם אנחנו רואים את השינוי המיידי שזה מחולל בחייהם".

איך זה עובד? חברים מוגדרים כמי ששוהים ותומכים במקום: דמי החברות עומדים
על 60 ש"ח לחודש. בתמורה אתם מוזמנים להשתמש בחלל לקיום פעילויות ומובטח
לכם בית חם ואוהב, שייק תמרים וסיעור מוחות שיגרום לכם להתפטר מעבודתכם
ולעבור לחיים "מצומצמים בחומר ועשירים ברוח", מעיד שלביץ', איש היי־טק
בעברו. זה יכול להיות גם אתם.

קפה שפירא

ממתי? קמפיין ההדסטארט בעיצומו

התל אביבים אוהבים להתהדר בהטרוגניות, אבל נרתעים מזו של שכונת שפירא –
דתיים, פליטים וגם סטודנטים ומשפחות צעירות שנמלטו לשכונה מאימת יוקר
המחיה; אבל יוזמות שונות מצביעות על יכולתה של השכונה להפוך את הגיוון
לפוטנציאל: בראשן עומדת קפה שפירא, אגודה שיתופית שמורכבת מצעירי השכונה,
ששמה לה למטרה להקים בה את בית הקפה הראשון.

"כשחשבנו איך אפשר לחזק את הקהילתיות, עלתה הטענה שכדי להיפגש צריך לצאת
מהשכונה במקום להכיר את מי שגר בה, אז החלטנו להקים בית קפה שיהיה
קואופרטיב בבעלות התושבים וישמש מקום מפגש", מספרת הפעילה יערה קיפניס.
הם פתחו חשבון בנק ובתחילת החודש השיקו קמפיין הדסטארט בליווי מודל כלכלי
מפורט כדי לגייס מאה אלף ש"ח שיאפשרו להם להשיק בית קפה כבר בראש השנה
הקרוב. "מלכתחילה הכיוון היה להתחשב בקהילה ולא להיתקע להם בגרון, ולכן
אנחנו שואפים לבית קפה כשר, שיהיה סגור בשבת ויוגש בו אוכל צמחוני. הדגש
יהיה על סחר הוגן, על תנאים טובים לעובדים ועל שימוש בכישורי התושבים.
למשל, לתת במה למישהו שמכין לחמים או אופה פיצה, וכך לחזק אותם וגם
להרוויח בעצמנו", מסבירה קיפניס, ומדגישה כי למקום יובא מנהל מקצועי
ומנוסה שיהיה אמון על הצד העסקי.

איך זה עובד? דרך דף ההדסטארט ניתן לתרום מ־15 ועד 5,000 ש"ח; 500 ש"ח
שווים מניה, שהופכת אתכם לבעלים גאים של בית קפה בהתהוות, ומעניקים הנחה
לכל החיים על התפריט והשפעה בקבלת החלטות על אופי המקום. מי שישים פחות
עדיין ייהנה מהנחות אטרקטיביות.

"יצא לשכונה מוניטין לא קל ואנחנו יודעים שהיזמים לא ישקיעו כאן מכספם,
אבל אנחנו מאמינים במיזם. השכונה מתמלאת בצעירים וגם התושבים הוותיקים
מפרגנים". הרווחים המתוכננים מהקפה יוקדשו לכיסוי עלויות, להורדת מחירים
ולהפקת אירועי תרבות שכמה מהם כבר יצאו לפועל, כגון מדורה שכונתית בל"ג
בעומר, קפה פופ אפ ופסטיבל בן שלושה ימים, אבל עוד נותרו כספים לאסוף
וקמפיין ההדסטארט יסתיים ב־15 ביולי.