הגל החדש: המקומות הנכונים בחוף הים של תל אביב

1. לה לה לנד | הכי טעים

הרקע: אורי שטרק וירון פרי־חדש היו הראשונים לראות את האור על שפת הים ולסגור את פרק המועדונים הלילי בחייהם לטובת מסעדת חוף מסוגננת.

הלוקיישן: חוף גורדון, במרחק צעידה קצרה מבריכת גורדון ומהחניון הצמוד של כיכר אתרים.

העיצוב: בפנים ספות בהירות, בחוץ רהיטי רטאן והמוני מיטות שיזוף.

השירות: המלצר בשולחן שלנו היה כל כך ידען, סימפטי, קשוב ויעיל עד שהגענו למסקנה שיש לשכפל אותו ולהפיץ ממנו בכל רחבי העיר.

המוזיקה: פס קול מז'אנר אוספי קפה דל מאר, בסאונד שמקשה מעט את השיחה אבל נזהר מלתת בראש. נינוח וסקסי.

האוכל: מנת חובה נפלאה של קרפצ'ו פילה דג עם לימון, שמן זית, כוסברה, צנונית, פלפלים חריפים, זרעי עגבניות ופרחי מלח, מוגש עם טוסטונים (64 ש"ח). סלט מרענן של ארטישוק א־לה רומאנה עם עלים טריים, בולגרית המאירי, בצל סגול, סלק וארטישוק (52 ש"ח). מנת שרימפס קריסטל טריים בשמן זית ועשבי תבלין – מדובר במנה ענקית שיוצאת לצד צלחת של שעועית ירוקה ותפוח אדמה מדורה (119 ש"ח) וגם כריכים (54־58 ש"ח), פיצה (48 ש"ח) וארוחות ילדים כמו שניצל וצ'יפס במנה קטנה (48 ש"ח).

גורמה על החוף. לה לה לנד (צילום: אנטולי מיכאלו)

הדרינקים: יינות, שמפניה (בכל זאת תיירים צרפתים זוללים פה בהמוניהם) וגם קוקטיילים, למשל מוחיטו מרענן (48 ש"ח).

הקהל: לפנות ערב ובלילה המוני תיירים מכל הלאומים שיורדים מהמלונות שמעל למסעדה כדי לפרק שרימפס קריסטל טרי ולחסל ברבוניות. בשעות הבוקר: ציפורי הכושר המקומיות שמגיעות אחרי גלישה/שחייה/ריצה וכו'.

שורה תחתונה: כוותיקי המהלך הספיקו אנשי לה לה לנד ללמוד איך מתמקדים במנות גורמה ראויות בתנאי חוף לא פשוטים. התוצאה: אוכל שהייתם שמחים לבוא במיוחד בשבילו גם למסעדות בלב העיר, במחירים דומים למדי לשאר המסעדות מהז'אנר הקולינרי. הערך המוסף הוא האופק, השקיעות והבריזה.

לה לה לנד, חוף גורדון תל אביב, כל יום 6:30־3:00, 5293303־03

2. מציצים | הכי יפה

הרקע: איש חיי הלילה רונן מיילי (החתול והכלב) והמסעדן הראל בלו (סיטארה, ברנז'ה, פישופ ועוד) מייצרים מסיבה על חוף הים.

הלוקיישן: חוף מציצים המיתולוגי של אורי זוהר עם מפרצים מעוגלים, בין נמל תל אביב לחוף הדתיים הסגור.

העיצוב: מבנה קורות עץ דקיקות, שולחנות עץ כבדים לצד ספות וכורסאות לבנות בפנים, ובחוץ שמשיות בהירות נטולות לוגו ברור אבל מעוטרות בקווים אופקיים בצבעי מותג המרטיני שמעניק לעסק חסות.

השירות: המלצרית הייתה עניינית וזריזה, וכשלא אכלנו את הפיצה בא מנהל המקום הערני והסימפטי וביקש להחליף לנו לכל מנה אחרת שנבחר.

המוזיקה: סאונד עוצמתי מתחלף לאורך כל שעות היום והלילה. בזמן השקיעה הוא היה קליל וזרם על היפ הופ צרפתי וקצת אמביאנט קצבי יחסית, וניכר שמישהו הרכיב אותו בשקידה. בבוקר גילו לנו שמשמיעים אולדיז ומוזיקה ישראלית לטובת האנשים שבילו פה בחוף הרבה לפני שהמסעדה הוקמה.

האוכל: בשעת השקיעה היינו היחידים שהזמינו אוכל. כל השאר סביבנו הזמינו רק דרינקים אלכוהוליים ומנות אבטיח. מנת הפיש אנד צ'יפס הצטלמה אמנם יפה אבל הייתה בסגנון שיכול לרצות רק ילדים (72 ש"ח), הבנו שצריך להזמין פה את אחד הדגים שניצבים בוויטרינה בערמות הקרח ולבקש שיכינו אותו בגריל או מטוגן עם ירקות עונתיים (120 ש"ח), אבל רק בתנאי שיש לכם הרבה זמן, ההכנה לוקחת לפחות 20 דקות.

שקיעה נוגה. מציצים (צילום: אפיק גבאי)

הדרינקים: יינות, קוקטיילים של מרטיני ומרגריטה תות קפואה (42 ש"ח).

הקהל: לא תאמינו, יש פה אשכרה חיבורים לחשמל ליד השולחנות וכן וויי־פיי לטובת מי שרוצה לעבוד פה בבקרים על כוס קפה או ארוחת בוקר. אנחנו בוודאות נתחיל לנווט לפה את פגישות העבודה שלנו.

שורה תחתונה: זהו אחד החופים הכי שווים בעיר, השירות בתוך המסעדה קשוב באופן נעים והדרינקים מסונכרנים עם המוזיקה היטב. למעט הדגים הטריים, מרבית האוכל מיועד לסגור בסבבה את הרעב מהבילוי בים.

מציצים, חוף מציצים תל אביב, כל יום 6:00־2:00, 7118181־03

3. קליפסו | הכי ממותג

הרקע: דוד טור, איש הברקפסט (וגם קפה אירופה, שיפודי אירופה, הדא דא ודא ורשת סוסו אנד סאנס) בשיתוף פעולה נוסף וממותג עם השף עומר מילר.

הלוקיישן: חוף פרישמן, לא רחוק מסוכת ההצלה הצבעונית.

העיצוב: מפות לבנות פרוסות על השולחנות בתוך המבנה המעוגל במסעדה עצמה, שתיפתח לקהל הרחב רק בעוד כחודש (ואי אפשר יהיה להיכנס אליה בבגד ים או מטונפים מחול). ברחבת המבנה החיצונית והמוצלת ספות בבמבוק עם כריות לבנות ושולחנות בר גבוהים עם הפנים לים. על החוף מגוון סגנונות ישיבה, חלקם בסגנון שולחנות קק"ל צבועים לבן, והמוני שמשיות לבנות חלקות, עירומות מחסויות. מגג המבנה מתנוססות שרשרות של נורות ארוגות לכדי רשתות צל ביום, וגימיק תאורה חורך אינסטוש בלילה.

השירות: ישבנו באזור הדק, החלק המסעדתי שפתוח כרגע לקהל, והמלצר חלף על פנינו שמונה פעמים ובכל פעם שאל "הכל בסדר?". האמת היא שאנחנו לא סגורים על עצמנו, ואתה?

המוזיקה: בשקיעה הושמעה מוזיקה אלקטרונית נותנת בראש עם הרבה בסים. הרמקולים לא עמדו בעומס וחרחרו מדי פעם. בכל זאת שלטה פה חוויה אופורית של חופשה על אי ים תיכוני.

האוכל: התפריט הזמני מתחלק ל"שולחן מזטים" עם קעריות אמייל שמצטלמות מדהים ומכילות עלי גפן מקופסה, צזיקי נחמד, סלט חצילים קצת מימי, קערית זיתים ופלפלונים חריפים וכו'. "קלאסיקות של ים בצלחות קטנות" – קובה עגל שמוגש עם טחינה לימונית (38 ש"ח), סלטים – מירקות קצוץ ועד ניסואז (36־58 ש"ח); "אוכל שכיף לאכול מול הים" – טרטר דגים נא, אננס וצ'ילי, המבורגר סלמון עם איולי חלפניו, שמנת חמוצה, שניצלונים, אבטיח וכו' (36־76 ש"ח).

לסוסו'ז גרופי'ז. קליפסו (צילום: אנטולי מיכאלו)

הדרינקים: תפריט הקוקטיילים והיינות בתקופה הזאת, שמוגדרת כהרצה, משתנה על בסיס יום יומי, תוכלו להיות בטוחים רק שיש בירה.

הקהל: נערות סוסו העדכניות, ארוכות השיער, לצד תיירים מבוגרים מרוסיה שלוגמים בירות מכוסות ענקיות.

שורה תחתונה: נגיע לפה כאחד הסוסו'ס גרופי'ז כדי לשתות בירה, אבל אם נרצה לטעום את האוכל של מילר, נחכה לסתיו, כשהטירוף ייעלם, ומילר יתחיל לבשל את כל המנות שהוא מעלה כל הזמן לאינסטגרם (שכרגע לא בתפריט) וגורמות לנו לרייר.

קליפסו, חוף פרישמן תל אביב, 24/7