מרימים: אסף אמדורסקי ממליץ על המסך הלבן

בסיבוב השלישי של המדור תפסנו לשיחה את אסף אמדורסקי, זיקית הרוק-אלקטרוניקה שהפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית וחיי הלילה של תל אביב. עם אלבום אלקטרוני חדש ומוצלח, לצד תקלוטים בעמדות הכי שוות בעיר, אמדורסקי עדיין קשוב לרחשים התת-קרקעיים בסצנת האינדי התל אביבית, ויש לו המלצה שכדאי לכם לקחת בחשבון.

עוד כתבות מרימות: 
אלי לולאי על Garden City Movement 
ריף כהן על רבע לאפריקה
אסף אמדורסקי מתגלגל בין הריסות חייו ונזכר. ריאיון

אז למי החלטת להרים?

"המסך הלבן – דואו שהפך לאחרונה לשלישייה. על שעלת נפוצה, הגלגול הקודם שלהם, שמעתי פה ושם. למרות הכריזמה והנכונות לא התחברתי לגמרי לחומרים שלהם. מתישהו לפני שנתיים הכרתי דרך רם אוריון את הצמד כשהם הופיעו רק עם אקוסטית וטמבורין. הם הצטיינו בטקסטים מעולים ולחנים פשוטים אך המנוניים. רם הפיק להם אי.פי מוצלח ואמנם את רוב הופעותיהם ראיתי ביוטיוב, אבל לאורך השנתיים האלה הרגשתי שאני עד להתפתחות שלהם מקרוב".

למה דווקא המסך הלבן?

"המסך הלבן ממלאים לראשונה חלל שהיה ריק למעלה מ-25 שנה, מאז פינו אותו נושאי המגבעות. אני נמנע מלהגדיר אותם כיורשים מפני שהשפה שלהם מאוד עצמאית ומקורית, אז רק אטען לקווי דמיון באוריינטציה האמנותית – פוליטית, תיאטרלית, האומץ להישמע צורמים ולא מתחנפים, וההבדלות מיתר הסצנה.
מה שמאוד כיף לי אצלם זו ההקפדה על התלבושות והאיפור, והדרך שבה הם מזיזים את עצמם כשהם יורקים את השירים המצוינים שלהם על הקהל".

המורמים: המסך הלבן

גבריאל ברויד (שירה וקלידים), גילברט ברויד (שירה וגיטרה) וסתיו בן שחר (תופים ואש).

המסך הלבן. צילום: גאיה סעדון

מה השאיפה שלכם ולאן אתם מעוניינים להגיע?

גבריאל: "השאיפה שלי היא להמשיך להתפתח, שהדברים ימשיכו לזוז כל הזמן. אני רוצה להופיע כמה שיותר פעמים וכמה שיותר חזק, להמשיך להתקרב ללב. אני רוצה להשתפר על הקלידים, לדעת לנגן את כל המנגינות שבעולם ולכתוב עוד מלא שירים. אני גם רוצה לאבד את הבושה. היא רק מפריעה לי".
גילברט: "אני רוצה לחזור בתשובה רק בלי הקטע של הדת. בהרבה מובנים הדת שלי היא המסך הלבן. אני רוצה שהמסך יתרחב ויתפתח ושנמשיך לכתוב שירים מכל הלב. אני חושב שהלהקה הזאת יכולה לפתוח את הראש של הרבה אנשים. הלוואי והמגמה תמשיך ובסוף אני לא אצטרך לעבוד יותר בפלאפל, למרות שזה גם כיף, ויתאפשר לעסוק רק במוזיקה. בעיקר אני רוצה שההרפתקה הזאת תמשיך, שנופיע יותר ויותר בכל מקום שיש בארץ, וגם מחוץ למזרח התיכון. אנחנו רוצים לדבר לכל האנשים ומאמינים שזה אפשרי. בקיצור – שהמסך הלבן ישתלט על העולם".
סתו: "תמיד רציתי להגיע לדיסנילנד אבל אחרי הבחירות קצת פחות, אז השאיפה שלי היא לנגן כל עוד ייתנו לי".

המסך הלבן בפסטיבל גרזן. צילום: רוי גיא

מהו אסף אמדורסקי בשבילכם?

גבריאל: "אסף אמדורסקי הוא אייקון. אמנם פעיל כבר שנים והוא מהווה חלק אינטגרלי מדור אחר של מוזיקה עברית, אבל עדיין רלוונטי, משתנה ומתפתח. הוא שומר על ה'קוּל', נשאר אלגנטי ומסתורי, אפילו שלקרוא לו סלבריטאי לא תהיה הגזמה. יפה לראות אמן שמצליח להביא מוזיקה מודרנית עם הפקה חדשנית, לא רק 'רוק ישראלית' לתוך המיינסטרים המקומי, וזה בהחלט ראוי להערכה. אמדורסקי הוא אדם טוטאלי שלא מתבייש לשים את האמת שלו מקדימה והוא עושה זאת בסטייל. הוא לא מפחד להתמזג עם הלילה ועם מוזיקת המועדנים. למה לא? אסף עושה את מה שבא לו".

אסף אמדורסקי. צילום: בן פלחוב

גילברט: "אמדורסקי הוא בן אדם עם המון ביטחון ואמונה במה שהוא עושה. יש לו מסר בסיסי שהוא הולך איתו כבר עשרים שנה והוא כל הזמן מחפש את הדרך להעביר אותו לעולם. שומעים את זה בסאונד ובמילים שלו. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל מה שבטוח הוא שהבחור לא מפסיק לחפש את העניין שלו. אסף מביא אדג' של מקצועיות, פנאט אמיתי של סאונד וזה נותן השראה ודוגמה אמיתית לאיך להתאבד על המוזיקה שלך, לא משנה מה האופנה באותו היום, רק מה שאתה מאמין בו. היום זה נראה מובן מאליו אבל הוא הביא הרבה וייב אלקטרוני וגרובי לרוקנ'רול והיה אחד שעשו את זה כאן".
סתו: "הופעתי עם אליוט בירושלים לפני כמה חודשים והיא שמה את האלבום החדש שלו ברקע.
זה ממש תפס לי את האוזן וישר שאלתי אותה בהתלהבות מי ומה זה. היא ענתה בביטחון שזה החדש של אסף אמדורסקי. אחלה אלבום".

לאיוונט השקת האלבום של המסך הלבן