בתים מבחוץ: המדריך השלם למרפסת התל אביבית המצויה
מעל לקו המרזבים, בין הגומחות והצללים - מתקיימת לה עיר מקבילה וסמויה מהעין. גרוטסקיות, מסתוריות, או פשוט מוגזמות - ברוכים הבאים לתל אביב עילית של המרפסות. מדובר בלא פחות מפלא אנושי, ואנחנו כאן כדי לסייע לכם לנווט ביניהן ואולי גם להפיח רוח חיים בזו שלכם
1. הקרינג'יות
הראשונות הן האאוטסיידריות שבמרפסות – אלה שנתקלים בהן במבט אקראי, מעבדים את סימן השאלה וחוזרים למבט שני.
על גבי גלי הצ'יל והאווירה המצמררת, אי אפשר שלא לתהות במה מדובר: באקט עיצובי רנדומלי או אמירה אוונגרדית? למרות שאולי הסגנון ההזוי יכול להיתפס כתלוש מהמציאות ואפילו כ-"נונסנס", יש בו עדיין היגיון אוונגרדי. אחרי הכל אם האסלה של דושאן זכורה כמיצג אמנותי, אז למה לא חלקים אנטומיים?
כדי להכנס לרוח הקרינג'יות תרצו לזכור את הטיפים הבאים: רשתות הסטוק הן הספק העיקרי. הן מושלמות לקניית מוצרים המיועדים לפירוק והשחתה כמו בובות ברבי וחיות פלסטיק. רק דבק חם. כל דבק אחר לא יעשה את העבודה, לא דבק לבן ולא דבק מגע. ספריי איכותי. כדאי להשקיע בספריי צבע איכותי שיהיה אסרטיבי ועמיד מול השמש ונזקיה.
2. הנאיביות
אם הקבוצה הקודמת התייחסה לצד המקאברי של החיים כמרפסת, המרפסות הבאות כאן כדי להוסיף תמימות לרחובות המחוספסים.
"נאיביות" הוא קונספט רב-אומנותי, והפכה לעניין חם בשנים האחרונות; אותו וויב ילדותי לכאורה שמאפיין את הז'אנר, ויוצר פינה מושלמת לאסקפיזם.
כדי להכניס קצת מהקסם הזה לחלל המרפסת אפשר לעקוב אחרי שני כללי אצבע חשובים: זה לא צריך להיות שימושי. מתקן למפיות בצורת חמניה, שרשרת הוואי תלויה או פסלון של חיפושית, כל דבר הולך. זה בעיקר צריך להרגיש נעים. בין אם מדובר בצבעוניות מעשירה או בזיכרון ילדות שתרצו לשמור קרוב אליכם.
3. המוגזמות
למה בעצם לבחור כשאפשר גם וגם (וגם)? בקבוצה הבאה נמצאות המרפסות שלא משאירות יותר מידי מקום לדמיון. כשהן שופעות בדקורציה לא מווסתת, הוויזואליות כאן היא בהחלט עמוסה ואפילו מעט מוגזמת.
כאן, בתוך האסתטיקה הכאוטית ובולמוס החפצים, אפשר לאבחן שימוש עיקרי באספנות: פוסטרים נישתיים מהניינטיז חיים בדו קיום לצד בובות פלסטיק; או בלילת צמחים ועציצים תלויים שיוצרים בועה ירוקה ששווה את הקרב על המ"ר האחרון. נכון, מעט קשה להכיל את הקונספט במבט ראשון ולמצוא את הקו האסתטי המנחה – אבל הוא שם. מוטיב ההגזמה הזה יכול בקלות להיות מתורגם לשפות בתחומים שונים: "אסמבלאז'" בשפת האומנות, "Less is bore" בשפת עיצוב הפנים או אפילו לטרנד ה-"Show off" בעיצוב אופנה.
כדי להתנסות בסטייל המוגזם ולבנות בעצמכם לונה פארק אישי של אימג'ים, תרצו לזכור את העקרונות הבאים: אינטואיציה בלבד. אין צורך לקבל החלטות עיצוביות כבר על ההתחלה. ורסטיליות. אוסף הנרות שלכם יראה נהדר לצד אוסף האגרטלים מהודו. שימושיות. בחרו בחפצים שמתאימים לתנאי חוץ שתוכלו לנקות בקלות מהצטברות של אבק וחיות קטנות.
4. אלה שלא יהיו כאן יותר
למרות שהבניינים אינם מוגדרים בתכנית שימור, הם עדיין נחשבים למבנים ב"אזור האפור". בשטח הזה, כפי שיעידו חלק מהדיירים, האמצעים למתיחת פנים קוסמטית לא משתלמת לשוכר שלהוט לשינוי מיידי ובלי יותר מידי בעיות.
אז איך שוברים את וויב קורי העכביש מבלי ליצור נזק? פונים לתחליפים: תולים תמונות באמצעות אביזרי תלייה נדבקים או מתמגנטים או בוחרים בטפט ייחודי לקירות "מזדקנים" (שאינם אחידים), במקום להתעסק עם שפכטלים, מילויים וצבע טרי.
החיוביים יותר יקראו להן וינטאז' והחיוביים פחות יכנו אותן כמתפוררות. בקבוצה הזו נמצאות מרפסות שאמנם לא הוגדרו כראויות לשימור, אבל בהחלט ראויות לאיזכור. הנה למשל, "פסאז' פנסק" הוותיק, ובו מרפסות ספוגות בחיים ודורות שלמים של תל אביביים ומקומיים. שריד האדריכלות האקלקטי הזה הוא מזכרת מבנייה אירופאית של שנות העשרים, ונושאת את הטייטל "המרכז המסחרי הראשון בתל אביב".
בדומה לפסאז' פנסק גם המרפסות האלה שבבניין "בית קליין" אינן מוגדרות לשימור. המרפסות המעוטרות עם הטוויסט הניאו-קלאסי האלו שברחוב אחד העם, נבנו בשנות העשרים ומאכלסים כיום לא רק תושבים אלא גם חומוסייה.
