פריז אמרה לא לקורקינטים החשמליים. מה תגיד תל אביב?

קורקינטים בעיר. צילום: shutterstock
קורקינטים בעיר. צילום: shutterstock

משאל תושבים בפריז הסתיים ב-90% שהצביעו להוציא את הקורקינטים מתחומי העיר (ועוד 10% רוכבי קורקינטים, כנראה). סגנית ראש העיר לשעבר ציפי ברנד כבר קוראת לבצע משאל דומה גם כאן אצלנו. עיריית תל אביב: "בזמן ששלושה קווי רכבת קלה נבנים במקביל בעיר, אין אפשרות לוותר על אלטרנטיבה תחבורתית כדוגמת הקורקינטים"

3 באפריל 2023

האמת? נמאס לנו. נמאס לנו לכתוב את זה, נמאס לנו להרגיש שהמשטרה והעיריה – למרות ההודעה על הגברת מאמצי האכיפה כנגד הקורקינטים החל מיוני האחרון – שמות פס על הולכי הרגל ואולי פשוט לא משתלטות. נמאס לנו לקבל מיצגי יח"צ במקום פעולות, נמאס לנו להדרס, נמאס לנו להפצע, נמאס לנו להגיע לאיכילוב ועושה רושם שגם לרופאים נמאס לקבל ולטפל בתאונות שלגמרי אפשר למנוע – אם מישהו רק יטרח לנסות. כעת מסתבר שלא רק לתל אביבים נמאס. המיאוס מהכלים החשמליים חוצה גבולות גלובלים ואתמול הפכה פריז לעיר הראשונה בעולם שהצביעה במשאל תושבים על איסור כניסת קורקינטים לעיר. התוצאות לא השאירו מקום לספק או דיון – 90% מהמצביעים אמרו לא לשימוש בקורקינטים בתחומי פריז.

בעקבות תוצאות משאל התושבים הפריזאי הזדרזה חברת מועצת העיר וסגנית ראש העיר לשעבר, ציפי ברנד להוציא קריאה לראש העיר לבצע משאל דומה גם בתל אביב-יפו. "בזמן שבערים גדולות ברחבי העולם, מצמצמים את מספר הקורקינטים להשכרה, ובפריז אף החליטו לאסור על הכנסתם – בדמקורטיה של חולדאי אין מקום למשאל עם ואין מרחב בטוח להולכי הרגל על המדרכות. העיריה הפקירה את הולכי הרגל בין גלגלי הקורקינטים והאופניים החשמליים כעתוצאה מליקויים באסדרה ואכיפה. כראשת העיר אזום משאל עם בנושא, במקביל להגברת האכיפה", אמרה ברנד.

לפי דו"ח המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה ונתוני הלמ"ס ועמותת "אור ירוק", כ-40% מכלל המאושפזים מתאונות קורקינט חשמלי בישראל בשנת 2022 – ורבע מכלל הפצועים שאושפזו כתוצאה ממעורבות בתאונה שכללה קורקינטים או אופניים חשמליים – נפצעו בתחומי העיר תל אביב-יפו. תל אביב נחשבת לעיר המסוכנת בישראל, עם 342 מאושפזי תאונות שעירבו כלים חשמליים בשנה האחרונה בלבד.

מבצע האכיפה לקורקינטים על המדרכות בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
מבצע האכיפה לקורקינטים על המדרכות בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

כשצוללים למספרים ומשווים בין המצב בתל אביב למצב ברחוב הפריזאי – התוצאה לא פחות ממדהימה. פריז הייתה בין הערים הראשונות לאמץ את טרנד הקורקינטים החשמליים וגם בין הערים הראשונות ליישם עליהם רגולציה כבדה, מהסוג שהולכי הרגל התל אביבים יכולים רק לחלום עליה – הגבלת מהירות הנסיעה ל-10 קמ"ש בתחומי העיר והטלת קנסות כבדים על חניה במקומות אסורים. כל זאת לפני שהזכרנו שעל שני מיליון התושבים הפריזאים – העיריה אישרה להכניס לעיר כ-15,000 קורקינטים להשכרה בלבד. בתל אביב-יפו, על 463,808 תושביה (נתונים הנכונים ל-2020. כן צפוף כאן) מכילה בין 9000-10,000 קורקינטים, שהרגולציה עליהם נעה בין מזערית ללא קיימת.

"חייתי פה גם ב-2019, לפני הקורונה והרגולציה, והם באמת משמעותית פחות מטרד ממה שהם היום", מספרת מעיין, ישראלית החיה כעת בפריז. "בזמנו גרתי ליד תחנת מטרו ששירתה גם אתר תיירות מרכזי, ככה שהיו משאירים שם מלא כלים ממש בכניסה לתחנה וזה היה בלתי נסבל. מאז הורידו את כמות החברות והכלים, ככה שאין כבר כלים בכל מקום ובטח שאין רכיבה על המדרכה באותם היקפים. השילוב של רגולציה, שינוי הרגלים בקורונה, ועידוד המעבר לאופניים ככלי תחבורה ראשי כנראה מאוד עזר להפחית את השימוש בהם. באמת הרגולציה פה יותר חזקה להערכתי – גם בכמות הכלים וגם ביכולת להשאיר אותם שלא בחנייה מרוכזת וגם בתשתית המשלימה לרוכבים".

רגע, אופניים מותר? סגנית ראש העיר ציפי ברנד (צילום: יחסי ציבור)
רגע, אופניים מותר? סגנית ראש העיר ציפי ברנד (צילום: יחסי ציבור)

כמי שחוותה את הרחובות הפריזאים והתל אביבים, מעיין לא בטוחה שיש אלטרנטיבה מקומית טובה. "עם כמה שאני אישית לא אוהבת את הכלים הללו, וגם פשוט חוששת להשתמש בהם מטעמי בטיחות, לתל אביב אין עדיין מספיק חלופות טובות – בסוף רוב האנשים פה פשוט לא צריכים אותם – העיר נוחה להליכה ולכל מרחק גדול יותר יש מטרו, אוטובוס ושאר אופציות. ברגע גם שנכנסו האופניים באמת שיש מספיק אופציות לתושב הממוצע להתנייד פה בלעדיהן. בתל אביב המצב רחוק מאוד מכך".

ברנד לא מסתפקת בהצהרות על אכיפה מוגברת ומתעדת להעלות את הדרישה למשאל תושבים בפגישת מועצת העיר הקרובה, שתתקיים אחרי פסח, ולדרוש מראש העיר לנקוט פעולה משמעותית. ובנתיים? נמשיך ללכת ברגל ולהשתדל לא להתנגש במשהו.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בזמן ששלושה קווי רכבת קלה נבנים במקביל ברחבי העיר, אין אפשרות לוותר על אלטרנטיבה תחבורתית כדוגמת הקורקינטים. ייתכן כי בעתיד, לאחר שתופעל מערכת הסעת המונים ראויה, הנושא יישקל. נציין כי, הקורקטיים השיתופיים בטוחים יותר מאלו הפרטיים מפני שחלה עליהם רגולציה, מהירותם מוגבלת ומקומות החנייה שלהם מוסדרים בעיר. עם זאת, לצד יתרונותיהם, בהחלט לא נתפשר על האכיפה, הפיקוח והסדרת פעילותם בחוק. פריז אינה ברת השוואה לעיר תל אביב-יפו, בעיקר משום שבפריז פועלת מערכת קווי מטרו מסועפת ויעילה להבדיל מתל אביב-יפו הנמצאת בתחילת הדרך"