צמד תל אביבים הקימו משחקייה במלונות עבור ילדי מפוני הדרום

היוזמות האזרחיות והחברתיות שצצו בן לילה נותנות כרגע מענה קריטי לצריכים שהתעוררו בעת המלחמה, ועל הדרך גם מרגשות ומחממות את הלב. יצאנו לביקור באחת מיוחדת – משחקייה שנפתחה במלון תל אביבי לתושבים מפוני הדרום – שם בילינו עם הילדים, שיחקנו משחקי חברה, ולרגע אחד קצר הרגשנו קצת חמימות בחזה.

הסיפור התחיל דרך וואסטפ שכונתי של תושבי מרכז תל אביב, שם נמסר ביום ראשון של השבוע הארור הקודם, כי משפחות תושבי הדרום הגיעו להשתכן במלונות במרכז תל אביב של קבוצת אטלס – סנטר שיק, סינמה ומלון טל. הידיעה זו הגיעה גם לנעה דסברג ותום מושיוב, תושבי מרכז תל אביב, סטודנטים לפסיכולוגיה קלינית ולעבודה סוציאלית קלינית (גילוי נאות – וגם חברים שלי).

השניים הבינו שיש ילדים רבים במשפחות שהגיעו להשתכן במלונות, ומתוקף מקצועם מבינים את חשיבות סדר יום קבוע ופעיל לילדים הללו, וגם כמה מהותי לתת להורים מנוחה רגעית. הם חברו למלונות והציעו להקים בין כתליהם משחקייה שבה יתנדבו סטודנטים קבועים למקצועות הטיפול בעלי גישה חינוכית.

לתת לילדים להיות ילדים. המשחקייה במלון סנטר שיק. צילום: יעל שטוקמן

הרעיון במשחקייה הוא לא בהכרח טיפולי, אלא מבקש ליצור מסגרת מהנה ושגרתית שמנעימה (עד כמה שאפשר) את המציאות הנוכחית. המסגרת מאפשרת להורים להשאיר את הילדים במשחקייה, וללכת לנוח בחדר בידיעה שהם בידיים טובות. בימים כתיקונם היינו קוראים לזה קידז קלאב. המשחקיות כוללות ספרים, פעיליות יצירה מגוונות, משחקי קופסא לכל הגילאים, פאזלים, צעצועים, ולפעמים אפילו מבקר שם לעיתים אדי, שמשמש ככלב טיפולי שהילדים אוהבים ללטף , להשקות במים ולהירגע לצידו.

המשחקייה שביקרנו בה ממוקמת במלון סנטר שיק בכיכר דיזינגוף, שם ראינו את הקשר החם שנוצר בין צוות המתנדבים לילדים, שכבר מכירים אותם בשמותיהם ושואלים אם יגיעו גם מחר. גם ההורים מודים מאוד לצוות המתנדבים על המסגרת החמה ועל האפשרות להניח את הראש לרגע. אז מה עשינו שם? הרכבנו פאזל 200 חלקים עם בני דודים תושבי שדרות, ציירנו פוקימונים עם אחיות מאשקלון, כמובן שליטפנו ביחד את אדי הכלב, ולרגע הרגשנו שאנחנו נמצאים במדינה נורמלית, עושים בייביסיטר שגרתי לילדים חמודים.

מי עוזר להתמודד עם אירוע טראומטי? מי? הכלב אדי המשחקייה במלון סנטר שיק. צילום: יעל שטוקמן

האידאיליה הזו הופרה לרגע כששמענו אזעקה – הילדים המתורגלים שאלו איפה הממ"ד ויחד ירדנו איתם לעברו, אבל כמה דקות לאחר מכן כבר חזרנו לפסל בפלסטלינה, לשחק חת-חתול או לצייר חיות מהטיקטוק. מה שנקרא, ואף על פי כן – נוע תנוע. אנשי המשחקייה מספרים כי הפניות ממשיכות גם מבתי מלון נוספים, ושפורמט המשחקייה הגיע בינתיים גם למלון סלינה בפרישמן ומלון ארטיסט, ומקווים להתרחב עוד יותר.