"משחקי הכס": סיכום פרק 2, עונה 5
אריה מגיעה לבראאבוס, ג'ון עומד בפני החלטה גורלית וטיריון עדיין תקוע בתוך קופסה, אבל אחת משודרגת. הסיכום השבועי של פרקי "משחקי הכס"
ברוכים הבאים לבלוג "משחקי הכס", הסיכום של כל פרקי "משחקי הכס" שאפשר לראות ב-HD, ושבו לא תשמעו מה יקרה בשני הפרקים הבאים כי אני לא שמוק. עוד דבר שלא תשמעו הוא ניתוח ארוך של ההבדלים בין הסדרה לבין הספרים, למרות שזה מאוד מאוד מפתה: הצבעה על כל ההבדלים היתה הופכת בשלב הזה לנורא מעצבנת. בפרק השני של העונה הוצגו בפנינו העלילות המרכזיות שנלווה לאורך העונה הזאת: אריה בבראאבוס, טיריון וואריז בדרך למירין, ג'יימי בדורן, בריאן ופוד בעקבות סאנסה. את העלילות האלה ניתן לחלק לאלה שמתרחשות בספר באופן שונה מאוד, ואלה שלא מתרחשות בספר בכלל. גם בקרב חובבי ג'ורג' ר. ר. מרטין הגדולים שוררת הסכמה רחבה על כך שהספרים הרביעי והחמישי הם חלשים יחסית, ונראה שוייס ובניאוף, הבוסים של "משחקי הכס", מסכימים: הם בררו מתוך הספרים את הקטעים הבודדים שעובדים, ומכל השאר התעלמו ובראו סיפורים חדשים לגמרי על אותן הדמויות. לפחות בינתיים, זאת נראית כמו החלטה טובה. העלילה של עונה 5 נראית טוב הרבה יותר מ"משתה לעורבים" ו"ריקוד עם דרקונים".
אריה, בהופעה ראשונה העונה הזאת, מגיעה לבראאבוס, העיר עם הפסל. כבר ראינו את הפסל הזה בעבר, אבל נדמה שמפרק לפרק הוא גדל. מתברר שבכל פעם שמגיעה ספינה הוא גם עושה "בווואאאאאאאם". אם שיירה שלמה עוברת לו בין הרגליים, זה נשמע כמו הטריילר של "התחלה". בראאבוס, הונציה של אסוס, היא עיר יפה של תעלות, איים ושוקי דגים, ונראית כמו מקום יפה להתחיל בו חיים, אבל במקום זה אריה רוצה לסיים אותם. בפרקים הקודמים: לפני עונה וחצי, ז'אקן האגאר – האיש שמחליף פנים כמו גרביים ובעל אלרגיה לה' הידיעה – נוכח בפוטנציאל שיש לאריה כמחסלת, והעניק לה מטבע – שזה כנראה בערך כמו מכתב קבלה להוגוורטס, רק לבית ספר לרצח.
אבל גם עכשיו, ב"בית השחור והלבן" סוגרים בפניה את הדלת. טעית בכתובת ילדה, תרמנו במשרד, תבואי מחר. הא. נכון שהרבה מהחוקים העלילתיים הרגילים לא חלים על "משחקי הכס", אבל אף אחד לא מצפה מאיתנו ברצינות שנאמין שאריה תחצה את הים רק כדי לקבל דלת סגורה בפרצוף, תגיד "נו מילא" ותעבור לעשות משהו אחר. מן הסתם האנשים בבית האבוני אנד אייבורי רק משחקים הארד טו גט, ובתוך פרק אחד אריה תעשה משהו אקראי למראה שישכנע אותם להכניס אותם הביתה. וזה בדיוק מה שקורה. מה בדיוק היא עשתה כדי להוכיח את ערכה, הרגה יונה? בית השחור והלבן הוא בעצם בית הג'ורג' קוסטנזה? מה זה משנה. היא בפנים.
עולם קטן: פודריק ובריאן נמצאים בחיפוש אחר שתי בנות סטארק, אריה וסאנסה. זה היה חיפוש חסר סיכוי; לא היה להם שום מושג איפה כל אחת מהן נמצאת, ויש להם יבשת שלמה לחפש בה. והנה, בסוף העונה הקודמת הם נתקלו, לגמרי במקרה, באריה. לא עברו שני פרקים, והנה הם נתקלים, שוב במקרה, גם בסאנסה. הסיכוי של דבר כזה לקרות הוא בערך כמו הסיכוי להיתקל באותו יום, בשיטוט מקרי ברחובות ירושלים, גם בירון לונדון וגם בקים קרדשיאן: טכנית זה אפשרי, אבל לא הייתי בונה על זה.
המפגש עם סאנסה לא עולה יפה הרבה יותר מהמפגש עם אריה. סאנסה יושבת בפונדק עם פיטר באיליש, שעוסק כרגיל בלהיות מרוצה מעצמו ולעשות פרצופים של "אני יודע משהו שאתם לא יודעים ניהי ניהי" ולא לספר לה לאן בעצם הם הולכים, בזמן שבריאן משתמשת בכל כישוריה הדיפלומטיים הידועים כשהיא מגיעה לשולחן ואומרת "היי סאנסה אני בריאן את לא מכירה אותי אבל הבטחתי לאמא שלך לשמור עליה אז תעזבי את באיליש ובואי איתי בלי שום סיבה מיוחדת". באיליש, בצדק, מצביע על כך שהרקורד של בריאן בשמירה על אנשים שהיא היתה אמורה לשמור עליהם הוא מאוד לא מוצלח. היא עצמה טוענת שרק משום שעד היום היא נכשלה בכל דבר, זו לא סיבה שלא לבחור בה (לא להכניס בדיחה על ביבי לא להכניס בדיחה על ביבי לא להכניס בדיחה על ביבי). הטיעון לא עובד על סאנסה, שמעדיפה להישאר עם המניאק שהיא מכירה. ואז אנשיו של באיליש רודפים אחרי בריאן ופוד לכמה דקות של קומיק רליף, והיא מדגימה עליהם את כוחה של חרבה המופלאה אורטל. הישמרו לכם מפני זעמה הלוהב של אורטל! הישמרו!
במעלה מלך, סרסיי מכנסת אתה מועצה הקטנה החדשה. בעבר, ישיבות של המועצה הקטנה במעלה מלך היו כמה מהסצינות הטובות ביותר בסדרה. אבל הסצינות האלה טובות רק כמו הדמויות שמשתתפות בהן. כשהנבחרת כללה את טיריון, טייווין, ואריז וסרסיי – זה היה תענוג. עכשיו, ואריז וטיריון הלכו, טייווין מת, וסרסיי משתדלת להקיף את עצמה בלוכחי פינכה ובובות שיעשו את דברה – ומה לעשות שזה פחות מעניין. במשחק הפוליטי, סרסיי מדורגת כמה רמות מתחת לטיריון, אבל שבע ליגות מעל דאינריז; היא מכירה את המשחק ויודעת לתמרן, אבל פשוט אין לה את יד הברזל של אבא שלה (או יד הזהב של אח שלה, אבל זה לא קשור).
על החומה, סצינה אחת שמשנה הכל. הרגע שחיכיתם לו. השיא של הסדרה. ג'ון שלג, הממזר, הבן הדחוי, הברווזון המכוער, מקבל מסטאניס הצעה – להפוך לסטארק, ולכבוש מחדש את וינטרפל. המעגל ייסגר, הוא יחזור הביתה וכותרות הסיום יעלו. וסצינה אחת לאחר מכן ג'ון מבהיר שזה פשוט לא עומד לקרות. הוא יסרב להצעה הזאת. לא כך הסיפור הזה נגמר. לא עוברות חמש דקות, והוא בכל זאת נזרק לגדולה, כשהוא נבחר למנהיג החדש של משמר הלילה בתום מערכת בחירות קצרה באופן מעורר קנאה.
ועכשיו: דורן! דורן, הקצה הדרומי של ווסטרוז, היתה ידועה עד היום כארץ מוצאו של אוברין, המגניב באדם עד הרגע שבו התפוצץ לו הראש. ומתברר שזה לא מקרי. דורן היא ביתם של אנשים מגניבים עם מבטא מגניב. היום אנחנו פוגשים לראשונה… מישהי. יש לה שם, לאדם העצבני באופן מרהיב הזה, עם הצוואר הארוך והחודים בכתפיים? או להוא בכיסא הגלגלים? קצת עזרה ממקורות חיצוניים מעלה שהוא דוראן מארטל, נסיך דורן, והיא אלריה חול, המגולמת על ידי אינדירה וארמה (שנשמע יותר כמו שם של דמות בסדרה מאשר כמו אדם אמיתי). ובדיוק כמו אוברין בזמנו, מענג רק לשמוע אותה מדברת ומתעצבנת. אולי נעביר את כל הסדרה לדורן? אם כולם שם מדברים כמו אוברין ואלריה, הייתי צופה בשעה שבועית של שיעור בדיני המס הדורני ועדיין נהנה ביותר.
בדורן נמצאת גם מירסלה לאניסטר, הבת הצעירה של סרסיי ו(אבל אל תספרו לאף אחד) ג'יימי. ומה שקרה לאוברין גורם ליחסים בין הלאניסטרים ואנשי דורן להיות, איך לומר, מתוחים מעט, כך שזה כבר לא המקום הבטוח ביותר בשביל נסיכה בלונדינית. ג'יימי מתנדב לצאת לשם כדי להחזיר את מירסלה הביתה, והוא לוקח איתו כיד ימינו – הפתעה – את ברון. ברון הוא אחת הדמויות שהרוויחו הכי הרבה במעבר מהספרים לסדרה: על הכתב, הוא היה הביריון השכיר של טיריון, ותפקידו מסתיים לאחר שטיריון מודה ועוזב. בסדרה, הוא קיבל יותר דברים לעשות, הוא אימן את ג'יימי בחרב לאורך העונה הקודמת, ולכן הגיוני שהוא גם ייצא איתו דרומה.
אם כבר מזכירים את טיריון: גם את הפרק הזה הוא מבלה בתוך קופסה, גם אם קופסה קצת יותר גדולה ונוחה מהקודמת. טיריון בעיקר מתלונן, ובצדק מבחינתו, כי כל הנסיעה הזאת בתוך קופסאות לא מאפשרת לו לקחת חלק אמיתי בעלילה, אלא רק לשבת ולהגג בנושא "החיים כקופסה": "הקופסה היא מה שמפריד בינינו לבין העם… צריך לחשוב מחוץ לקופסה… למה לא בונים את כל המטוס מהחומר של הקופסה…". ובכל זאת, כל דבר שיביא אותו מהר יותר למפגש עם דאינריז והדרקונים – מבורך.
דאינריז היתה צריכה להמשיך לצעוד. כשהיא כבשה עיר אחרי עיר בדם ואש, היא היתה מגניבה. עכשיו כשהיא עוסקת בפוליטיקה פנימית, הסצינות שלה הן הרגעים הארוכים, המשעממים והכאובים בפרק. "בני ההרפיה" (הרפיה עם סגול מתחת לה', סוטים. זאת מפלצת מיתולוגית, לא משהו שקוראים עליו בכרטיסיות שמתגשמות בדרך פלא על חלונות של מכוניות במרכז תל אביב), הנאמנים לשלטון הישן במירין, הרגו את אחד מהלא-טמאים; אנשיו של דאריו מצאו את אחד מבני ההרפיה; הוחלט לחכות ולהעניק לו משפט; מישהו מנאמני דאינריז חיסל את בן ההרפיה לפני המשפט; היא כועסת, היא רוצה להרוג אותו, היא הורגת אותו. והיא עושה את זה באופן המטופש ביותר האפשרי – כשואו גדול בפני קהל. למה, בשם כל האלים הישנים והחדשים? היו חסרות דרכים עדינות יותר לפתור את המצב? היא מרגישה פופולרית מדי? לדאני היה רצף של מזל מעולה עד עכשיו, שהפך אותה לא רק לשליטה אלא לשליטה אהובה מאוד – ועכשיו היא הורסת במו ידיה את האהבה הזאת. הקהל הגדול במירין הגיב במילים אלה: "סססססססססססססס", ואני מסכים איתם לגמרי. זה בדיוק מסוג המצבים שבהם כמה עצות ועקיצות מכוונות היטב מצד טיריון היו יכולות לעשות נפלאות. שרק יגיע לשם: טיריון ודאינריז יהיו צוות מנצח אם רק ירשה להם הגורל והתסריטאים להיפגש.
[interaction id="5534c152a39598ff054f1e19"]
נעדרים: תיאון והבולטונים, שעדיין לא הופיעו מתחילת העונה.
עירום לא רלוונטי: נאדה.
דמויות מתות: לא מישהו מאוד חשוב – אנשי מירין שחיסלו זה את זה, וגם איזה גמד אלמוני.
הסצינה: בהעדרן המתמשך של סצינות מבריקות באמת, התואר הולך לשתי שורות:
"אנחנו באמת הולכים לבלות את כל הדרך לוולנטיס בשיחות על חוסר התוחלת שבכל?"
"אתה צודק, אין טעם".
איזו בדיחה מפגרת. שעות צחקתי.