משחק מקדים: נתלי יצחקוב בתערוכה חדשה ואורגזמית

אם תשאלו את חזאית האופנה נתלי יצחקוב מה טומן העתיד, היא תשיב באלגנטיות: "אורגזמה". אם תבקשו ממנה לפרט היא תפנה אתכם לתערוכה Le Petit Mort (מילולית: מוות קטן. סמלית: אורגזמה) שתיפתח בשבת בגלריה ארטמיסיה ותציג את נבואתה למה שיתחולל כאן בשנים 2017־2018. "אנחנו חיים בעידן שעובד כל כך חזק על גירויים, והם הכי אקסטרימיים שיש. אנחנו על סף התפוצצות תקופתית", היא אומרת, ולא קשה להבין על מה היא מדברת. מספיק לשחזר את משחק הכיסאות שיצא השנה מפרופורציות, עם הנטישה של מעצבי העל אלבר אלבז ורף סימונס את בתי האופנה לנווין ודיור בהתאמה. אך לא רק ענקי אופנה מוכרעים על ידי סחף הטרנדים והגירויים שמציפים אותנו על בסיס שעתי, אלא כל בן אנוש שמחובר לעולם או לפחות לאינטרנט. מתוך ההבנה הזאת בנתה לעצמה יצחקוב קריירה שהתחילה בהתמחות אצל לי אדלקורט, חזאית מגמות האופנה המשפיעה בעולם אשר אחראית במידה לא מבוטלת למה שאנחנו לובשים, מתי ולמה.

יצחקוב, שסיימה לפני כשש שנים לימודי עיצוב אופנה בשנקר כשהיא אבודה ומבולבלת, גילתה את הייעוד שלה כשנחשפה אל פועלה של אדלקורט כשזו הרצתה במוזיאון העיצוב בחולון לפני כארבע שנים. "כבר במהלך הלימודים הבנתי שאני נהנית מהתהליך של גיבוש הקונספט הרבה יותר מהעיצוב עצמו", היא נזכרת, "הייתי תלמידה טובה אבל ממש לא הייתי מהכוכבים של שנקר – אף אחד לא פמפם או דחף אותי קדימה, והרגשתי מתוסכלת במשך הרבה זמן. לא ממש ידעתי מה לעשות עם התחושות האלה עד ההרצאה הזאת".

יצחקוב הנלהבת החליטה לנסות את מזלה ונסעה להידפק בספונטניות על דלת משרדה של אדלקורט בפריז. כעבור חודש היא מצאה עצמה מתמחה במחלקת הייעוץ ועובדת מול חברות אופנה כמו לואי ויטון, לקוסט וסווטש. חצי שנה אחר כך היא שבה לארץ והקימה משרד בשם The Visionary, ואל רשימת הלקוחות שלו נוספו השנה שמות עסיסיים מתחומי הקולינריה והווב כגון R2M ו־Wix.

לה פטיט מורט. צילום: מיכאל טופיול

במהלך השנה החולפת היא ערכה מחקר חברתי, פוליטי ואקולוגי שבו סקרה את תופעת הפליטים באירופה, את גל הפיגועים בארץ ואסונות טבע עולמיים, וחילצה מכל הנתונים שאספה תובנות על אופנת העתיד. את התובנות האלה היא תציג בתערוכה באמצעות עשרה לוחות השראה שעליהם קולאז'ים גדולי ממדים מגיליונות אספנות משנות ה־80־90 של מגזינים כמו "ID" ו"Wallpaper", מגלויות ישנות, מצילומי רנטגן ומעוד "דברים הזויים שאני אוספת, כי אני אספנית אובססיבית". לדבריה הכפייתיות הזאת מניעה את הציר שעולם הטרנדים סובב סביבו. "הנבירה האינסופית משקפת את פני הדור שלנו – מלהיתפס על חצאית שהוצגה הרגע על המסלול אף שהיא עדיין בכלל לא יוצרה עד השאלות הבלתי פוסקות: האם אנחנו מספיק טובים? מה נעשה כשנהיה גדולים? יהיה מי שיאהב אותנו? אנחנו רגילים לקבל את המוצר המוגמר בלי להיות עדים לתהליך שהוביל אליו, והוא מה שמעניין באמת. העולם שופע השראות ודימויים ואפשר בקלות ללכת לאיבוד אם אין מי שיערוך ויסנן אותם. כאן אני נכנסת לתמונה".

ומה את רואה?

"הדחף המעגלי והכפייתי הזה יגרום לכל התעשייה להשתנות. אפשר כבר לראות את זה בהחלטה של בתי אופנה כמו ברברי לשנות את כל האסטרטגיה שלהם בשביל לספק את הלקוחות במהירות האפשרית. כל חוקר התנהגותי יגיד שמה שקורה כבר לא רלוונטי – לא הגיוני לייצר שש קולקציות בשנה, זה מאוד מיושן ולא תואם את השינויים שמתרחשים בעולם. חוץ מזה, מעמד אופנת הגברים הולך להתחזק עוד יותר ולהיות רלוונטי מתמיד. בכלל, בעתיד נזכה לראות יותר תצוגות אופנה של גברים בעוד המינון של תצוגות הנשים רק ילך ויירד. ככל הנראה מגמת היוניסקס, כמו שרואים אצל גוצ'י וגם קצת אצל ברברי, תלך ותגבר. הגבול בין הגברי לנשי יוסיף להיטשטש".

זאת אומרת שיותר מאשר מגמות חדשות לחלוטין שיצוצו, המגמות הקיימות יוקצנו?

"טרנדים חוזרים על עצמם כל הזמן בשינויים קוסמטיים קלים בשם או בגוון. התנועה היא מעגלית, והדבר היחיד שמשתנה הוא מי שמושך בחוטים. זה גם אחד המסרים בתערוכה, שבנויה באופן שמוביל את הצופה בצורה מעגלית שכל הזמן חוזרת על עצמה".

נתלי יצחקוב. צילום: יולי גורודינסקי

העתיד רצוף ברגעים קטנים שנקראים הווה. מה הדיאגנוזה שלך לגביו?

"יש עכשיו נטייה חזקה לעזוב את הרשתות החברתיות, ויש בכלל איזושהי מגמה של התכנסות. חשיפת היתר גורמת להמון בעיות ותסכולים ברמה האישית, היא יוצרת תחושה שקרית וסינתטית. יש בזה משהו ילדותי, בלחיות דרך הפיד".

את פועלת בנקודת זמן מאוד מעניינת, שבה האופנה מתיימרת להיות אנטי מגמתית. איפה זה משאיר לך מקום לפעול?

"גם האנטי הזה הוא בסופו של דבר טרנד שכמו שהוא בא כך הוא ילך. אנחנו חיים בעידן של Fades ('דעיכות' בעגה הטרנדולוגית – ר"ו), ואני מאמינה שעוד שנה־שנתיים המצב ישתנה והאנטי יירגע. לאנשים הרי יהיה עוד פחות כסף להוציא על מותרות, והצורך בעבודת עריכה, כלומר שיסמנו מה כן ומה לא, ילך ויגבר. בשורה התחתונה נרצה שהכל יהיה פשוט יותר, בכל התחומים. הפכנו לדור עם הפרעות קשב שצריך שהכל יוכן לו בלחיצת כפתור, אחרת אנחנו לא מסוגלים להתמודד. במובן הזה המטרה של מגמות היא לעשות סדר. כל התהליכים שמתרחשים היום הם מהירים מאוד, ואני לא רוצה להיות מהירה. אני רוצה לשהות".

בקיצור, האופנה מלאה סתירות.

"ככה זה. אף פעם אין טרנד אחד מוחלט, דבר מוביל לדבר. אם לא היו נעלי העקב למשל, לא היה עולה הטרנד ההופכי של הסניקרס, וזה בסדר. הרי גם כבני אדם אנחנו מלאי סתירות. כאמור, הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו מכורים לעתיד. יש בזה משהו מאוד מלחיץ".

מאוד מאתגר להגיע ככה לאורגזמה.

"לגמרי".

Le Petit Mort, גלריה ארטמיסיה, אברבנאל 31, התערוכה תיפתח בשבת (18:30) ותינעל ב־29.2