משחק מילים: רוביק רוזנטל מוציא ספר ילדים חדש

את ספר הילדים הראשון שלו כתב רוביק רוזנטל (69) כשהיה ילד בן 10. "הספר" – מחברת חומה, דקה, עם שורות, מונחת כיום ליד מיטתו בחדר השינה שלו. בתוכה, כתובים בכתב יד בעיפרון שדהה במהלך השנים, יש סיפורים קצרים, ראשוניים ומלאי הבטחות למיליוני מילים שיכתוב ויחקור ויתעד ויספר במהלך חייו.

60 שנה אחרי, רוזנטל מדפדף במחברת הדהויה וצוחק: "לסיפור הראשון קראתי 'רב החובל האמיץ', השני הוא 'מרקו פולו' ואחריו 'נער הגטו'. אני זוכר שכולם נכתבו בהשראת ספרים שקראתי, סיפורים ששמעתי וחוויות שעברנו או שלמדנו עליהן בילדותנו. מין סיפורים כאלה – מימי קדם ועד ימינו אלה".

מאז רוזנטל בגר והפך את אהבתו למילים לעיסוק העיקרי בחייו. הוא בוגר אוניברסיטת תל־אביב בלשון ופילוסופיה, עיתונאי וסופר, וערך בעבר עיתונים, ביטאונים ומגזינים שונים. הוא זכה בפרסים שונים, בהם פרס סוקולוב לעיתונות כתובה לשנת 2004 ופרס ראשון לציון על שם מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית לשנת 2014.

רוביק רוזנטל. צילום: אריק סולטן

אחרי שכתב מילונים ייחודיים שהוקדשו לסלנג העברי, והפנה את עטו ומילותיו לבוגרים – החל לכתוב ספרים לילדים. לגיבורי ספרו הראשון – "המסע המופלא לארץ המלים" קרא בשמות נכדיו שירה ודורון.

לספר הילדים החדש שלו קרא "חנות המלים של נעם". נעם הוא גם שם בנו הבכור – כיום בן 34. הספר מספר על ילד שבכל לילה חולם מילה חדשה. אבל בבוקר, "נעם לא מצליח להיזכר במִלה שחלם. הוא רוצה לספר לילדי הגן על המילה החדשה אבל היא נעלמה ואיננה. פתאום, באמצע היום המִלה שנעם חלם יוצאת לחופשי, מרחפת באוויר, עוברת כמו פרפר מילד לילד. הילדים מסתכלים על נעם בסקרנות. מאיפה הגיעה המילה הזאת? נעם מושך בכתפיים. הרי המילה הגיעה אליו בחלום."

"הסיפור דמיוני", אומר רוזנטל, "אבל בעזרת הדמיון הוא מקרב את הילדים לעולמן הקסום של המילים, מפגיש אותם עם מילים שלא הכירו, והופך את השפה לזירה של משחק והרפתקה. נעם, בני הבכור, חי בחו"ל. כשהראיתי לו את הספר בסקייפ וסיפרתי לו שהספר מספר על ילדים שחולמים על מילים ומחפשים אותן בחלומותיהם – הוא אמר לי: אבא – ככה בדיוק אני הייתי".

מהי מילה בשבילך?

המילה היא הלב של השפה. יש לה חיים משלה. כשאנחנו מדברים אנחנו נוהגים לפרק את השפה כדי למצוא בתוכה שיטות ולהבין איך היא עובדת. אבל הכוח של המילה הבודדת הוא בכך שהיא דבר שלם והיא עומדת בפני עצמה, ומכילה את הכל – הבעה, רגש, מובן. כל מה שאנחנו רוצים לומר נמצא במילה עצמה.

בספר אתה מביא דוגמאות למילה "הכי חזקה", "הכי מצחיקה", "הכי יפה" וכולי. איזו מילה מכל המילים בעברית אתה הכי אוהב?

אני הרבה פעמים אוהב יותר את המשמעות של המילה מאשר את המילה עצמה. אבל מתוך הספר אני מאד אוהב את המילה גחליליות ('למילה גחלילית היו עיניים נוצצות כמו שני כוכבים.') ואת המילה צמרירי. מילה מורכבת ממשהו מאד מסתורי, מהצליל שלה, מהמבנה, מהניגון שלה בפה. כשמכפילים מילה זה מרכך אותה, מגמיש אותה, עושה אותה נעימה לדיבור ולשמיעה. אני מאד אוהב מילים מוכפלות.

אתה אוהב מילים גם בשפות אחרות?

אני משוגע על צרפתית ורוסית בגלל הצליל שלהן, אבל אין כמו העברית בגלל הידע וההיכרות עם מהותן של המילים והבנתן באופן המדויק והעמוק ביותר.

מתוך הספר "חנות המילים של נעם". איור: שחר קובר

הספר מלווה באיורים מקסימים של המאייר שחר קובר, שהתאים את ציוריו במדויק לסיפוריו הדמיוניים של רוזנטל. האיורים היפהפיים מעניקים לקורא תחושה של ביקור בממלכה קסומה.

איך מתנהלת העבודה עם המאייר?

זה תהליך משותף עם הרבה התייעצויות. שתי מילים בספר שונו בגלל המאייר. כשסיימתי את הכתיבה חשתי שהספר מושלם ואסור לשנות בו אף מילה, אבל אז שחר כתב לי שהוא צייר ילדה עם שתי צמות ולא עם צמה אחת כמו שאני תיארתי בסיפור, אז כדי שלא יאלץ לצייר מחדש שיניתי מילה והוספתי לילדה בסיפור עוד צמה. במקרה השני שחר צייר את הגחלילית עם אור בזנבה בעוד אני כתבתי 'בראשה נורה בוערת'. בכלל לא ידעתי שהגחלילית מאירה מהזנב. אז התפשרתי וכתבתי 'לגבה נורה בוערת'.

למי מתאים הספר?

כיוון שהסיפור מתרחש בגן ילדים – אנחנו כתבנו שהוא מיועד לילדים בני 4 עד 6, אבל קיבלנו פידבקים שגם גדולים יותר אוהבים אותו מאד.