"אנשים חייבים את הירוק": המשתלה שפועלת כבר 86 שנה בדרום העיר
טיים אאוט מתגייס לסייע לחנויות הקטנות של תל אביב, והפעם: בלה קרבס, הבעלים של משתלת יהלום, לא תמכור לכם גרניום אם זו לא העונה ומגלה לנו איזה צמח יכול לגדול אפילו בכור אטומי
משתלת יהלום
מי: בלה קרבס, בת 72
ותק: 86 שנה למשתלה, 52 שנה לבלה ("אבל אני נולדתי במקום, אז אפשר לומר 72 שנה")
תפקיד: בעלים, יחד עם אחותה, מלכה סקל
מה מוכרות: צמחים, אדניות, שתילים, פרחי עונה, צמחי בית וכל האביזרים הנלווים
מה שלומך בימים אלה?
"בסדר. ממש בסדר. לא מרגישים השפעה של הקורונה אצלנו. בתקופה של הסגר סגרנו אבל עשינו משלוחים. אנשים יצאו מדעתם בבית אז הם קנו צמחים. זו הייתה תקופה יפה בעיניי. אני מרגישה שכל העולם היה בשקט, חוץ מהאנשים החולים כמובן. כל ענף הצמחים לא נפגע. משתלות זה כמו מכולת היום."
מה קנו במיוחד בתקופת הקורונה?
"ירקות, תבלינים, כל מה ששימושי. לא היה מה לעשות עם הילדים – אז קנו זרעים, זרעו והנביטו והיו מבסוטים מהתעסוקה."
קצת היסטוריה
ההורים של בלה, ישעיה וויקטוריה, הקימו את המשתלה בשנת 1934 אחרי שנים בהן אביה ייצר בריכות ומיכלי שתילה לקיבוצים. "את המיכלים שאבא שלי יצק ליטשו עם מכונה שהיה בה יהלום, ולכן המשתלה נקראת 'משתלת יהלום'". בלה ואחותה מלכה, "שרת החוץ" של המשתלה, אשר אחראית על הניירת והרכישות, גדלו בבית באר שנמצא בתוך המשתלה, מוקפות בצמחים. "זה היה כיף לגדול ככה. אחרי הצבא הצטרפתי לעבוד איתם. נכנסתי לעבודה מתוך אהבה לנושא".
המשתלה המשפחתית הייתה חריגה בנוף העירוני. "לא היו אז בתל אביב משתלות. היו אולי עשר חנויות פרחים בעיר, וזהו. היו לנו לקוחות מכל הארץ, היינו בלב של תל אביב, במרכז הדופק. כל האזור הזה היה מרכז שוקק של העיר, רק בשנים האחרונות זה השתנה. ולא לטובה".
השכונה אמנם השתנתה, אבל המשתלה נותרה באותו המקום, ובית הבאר שהמשפחה גרה בו עתיד לעבור שיפוץ על ידי העירייה ולהיות פתוח לציבור.
בחלוף השנים, ובמיוחד בתקופת המגפה, האם הרגשת שאת צריכה לעשות התאמות במשתלה?
"אני לא מאלה של אתרים ואינטרנט וכל זה. בגלל המצב עשינו משלוחים אז פרסמתי באיזי, וזהו. אני לא מאמינה בכל הפרסומות האלה וכל ה'חמישים אחוז הנחה'. אני חושבת שהכי חשוב שכשבן אדם מגיע לקנות – המוכר צריך להיות הגון, לא לעבוד על אנשים. הרבה פעמים אנשים באים לפה ויוצאים בלי צמחים וזה לא מפריע לי. אם מישהו נכנס בתשע בבוקר ומתלבט, אני אומרת לו תסתובב פה עד חמש ותחליט. אני מדור אחר. אנשים יכולים לבוא ולומר שהם רוצים גרניום אבל זה לא זמן טוב לגרניום אז אני אומרת להם לא. גם צוחקים עליי אבל לא אכפת לי, בגיל שלי מותר הכל".
יש לך צמח אהוב שנמכר אצלכם?
"אחרי כל כך הרבה שנים שאני רואה צמחים אני לא יכולה לשאת יותר עלים עגולים. הצמח היחיד שהיום אני אוהבת זה סנסיווריה, עם עלים מחודדים. הוא גם ביתי וגם יכול לגדול בכור אטומי, בכל מקום הוא גדל".
מה המוצר הכי נמכר במשתלה?
"אנשים קצת נהיו פסיכים. יש טרנדים עכשיו של צמחים מיוחדים, פתאום מחפשים צמחים אקזוטיים שמגיעים מהולנד. אוהבים קקטוסים וסוקולנטים, שזה יותר קל לגידול. הרוסים למשל אוהבים סחלבים וקקטוסים, הם ירוצו עד מצרים כדי לקנות סחלב מיוחד".
יש לך פרספקטיבה של שנים על היחס בין התושבים לצמחים בעיר. מה למדת על הצרכנים שלך?
"אני חושבת שבמשך השנים צמחו פה בתים שהם כמו כלובים, ואנשים רוצים להכניס ירוק לכלוב הזה. היום בתל אביב יש המון המון המון אנשים, במיוחד צעירים, שבאים מכל מיני מקומות בארץ – ואני ישר מזהה אותם. הם באים ממושבים, מקיבוצים, מצפון הארץ. אלה אנשים שגדלו על ירוק, הם חייבים את הירוק והם מחפשים אותו גם בעיר. אני מניחה שהם מגדלים הרבה גראס בבית, אז הם גם קונים אדמה ודשן".
הבמה פה שלך: מה את רוצה שיקרה? מה יעזור לך?
"מבחינת הממשלה? בואי לא ניכנס לזה. מבחינת המבט שלי על העיר, שיהיה יותר ירוק בתל אביב. שיהיו יותר גינות".
ולסיום, מה החנות האהובה עליך בתל אביב?
"אני אוהבת את טיב טעם סניף החשמונאים, זו החנות האהובה עליי. נקי שם, מסודר. יש להם שם כל מיני המצאות, רטבים, דברים ברוסית בלי תרגום שאני קונה ומנסה, זה הזוי. אני מרגישה שם טוב".
משתלת יהלום, השומרון 6, תל אביב
03-687-5844