מתלבשות על נובמבר: עצרו את השופינג, אנחנו רוצות לרדת

"זה הדבר האחרון שאני אקנה", הצהירה לאחרונה האקטיביסטית והשחקנית ג'יין פונדה על המעיל האדום שאותו היא לובשת בכל יום שישי בהפגנות בוושינגטון די.סי, על מנת לדרוש התערבות ממשלתית דחופה בנושא משבר האקלים. פונדה בת ה-81 הצהירה בראיון להוליווד ריפורטר שהמחאה שלה בנושאי צרכנות והשלכותיה מחייבת אותה לנקוט עמדה. בכך היא מצטרפת לגל הולך וגדל שמעודד צרכנות מקיימת או לפחות שפויה. והנה, ממש כאן אצלנו בתל אביב, קמפיין "מתלבשות על נובמבר" המקומי שואף להעלות את המודעות ל"אלטרנטיבות סביבתיות וחברתיות לצריכת אופנה". 

"זה הדבר האחרון שאני אקנה". ג'יין פונדה, המעיל האדום ואקססורי של אזיקונים קלאסיים (צילום: גטי אימג'ס)

"תעשיית האופנה היום היא השנייה הכי מזהמת בעולם מבחינה סביבתית", שמחה להסביר מיטל פלג, חוקרת ומרצה על צדק סביבתי ואחת מיוזמות הקמפיין. "בשביל לייצר חולצת טי שירט פשוטה צריך יותר מ-2000 ליטרים של מים – כמות שאנחנו שותים בשנתיים וחצי. בשביל לייצר ג'ינס, יותר מ-6000 ליטרים של מים. חברות האופנה מוציאות יותר מ-50 קולקציות בשנה. המימדים בלתי נתפסים".

"זו תעשיה שמזהמת כל השנה, אבל בישראל 20 אחוז מהכנסות רשתות האופנה מגיעות מחודש נובמבר. החודש הזה מכוון לזה שנקנה. אז אנחנו, מי שעוסקות באופנה בת קיימא ובסביבה, החלטנו דווקא בנובמבר לייצר אלטרנטיבה לצריכה שפויה ומקיימת"

בקבוצת הפייסבוק של הקמפיין חברות בעיקר סטייליסטיות ואקדמאיות, שרוצות למזער את ההשפעה השלילית של תעשיית האופנה על העולם. גם בתעשיית האופנה עצמה גוברת המודעות לנושא ולו מטעמי תדמית, ובפברואר האחרון התקיים לראשונה "שבוע האופנה הטבעונית הבינלאומי" באל.איי, אבל הדרך לשינוי נראית ארוכה ביותר.

"צריכת יתר במימדים בלתי נתפסים". מתלבשות על נובמבר (צילום: גטי אימג'ס)

המטרה היא לא להפסיק לקנות, אלא להבין כיצד לעשות שופינג אחרת, באופן רגיש יותר כלפי הסביבה וחכם יותר עבורנו. "כשאנחנו אומרות לצרוך בצורה שפויה, הכוונה היא לא לצרוך אופנה מהירה. לא לקנות רק כי יש מבצע. להבין שמבצע יש ויהיה בכל זמן. בכל זמן נתון יש קטגוריה של סייל שפעילה באתרי אינטרנט. צריך להפחית את הקנייה, לשאול את עצמנו רגע לפני: אנחנו באמת צריכות את זה או שזה סתם רצון? לשאול שאלות. לא לקנות על אוטומט". 

פלג מתייחסת לבגד באופן חדש: כזה שמכריח אותנו לבחון את ההרגלים שלנו, את הקלות שבה בגדים עלולים להגיע בסופו של דבר לפח רק כי היה לנו חשק לפריט נועז שלעולם לא באמת נלבש. לפי פלג, כשאנחנו תורמות את הבגדים, אנחנו עדיין חלק ממעגל הזיהום הסביבתי. "יש לנו אחריות: להעביר הלאה זה לשחרר מאיתנו את האחריות מבלי שבאמת עשינו משהו טוב, זה רק מרגיש טוב. כשאנחנו לא שואלות לאן הבגד ממשיך הלאה, אנחנו לא שמות לב שאין מי שצריך את זה באמת. זה לא שיש איפשהו קבוצה שרק מחכה לקבל את הבגדים. המקומות של תרומות הבגדים, ויצו, נעמת, חנויות יד שניה, טובעים בבגדים. גם הם לא צריכים את זה. בדרך כלל הם לא יגיעו לאף אחד, ויטמנו באדמה באפריקה. כשאנחנו מתעקשות לדעת לאן הבגדים מגיעים, אנחנו לוקחות אחריות על הבגד שהעברנו הלאה. וזה ההבדל. שינוי מחשבתי". 

כחלק מתנועת הנגד מתקיימים אירועים של החלפות בגדים ואתגרים שונים בקבוצת הפייסבוק. ביום שישי הקרוב יקיימו חברות הקבוצה אירועי אופנה בת קיימא בחנויות יד שנייה נבחרות ברחבי הארץ, כולל יועצות סטיילינג שינכחו בחנויות המשתתפות ויציעו מעצותיהן המחכימות. כל הפרטים כאן.