האנשים שעושים את תל אביב

"אם אני מאחר בחמש דקות זה לא נורא, מסתדרים אחר כך"

האנשים שעושים את תל אביב: שלומי דורי, 57, גרוש + 1, נהג בקו 100 התיירותי של חברת דן

שלומי דורי. צילום: איליה מלניקוב
שלומי דורי. צילום: איליה מלניקוב
7 במאי 2019

כמה זמן אתה נהג של הקו התיירותי האדום?

"קרוב לעשר שנים. התחלתי לעבוד בחברת דן בשנת 1982 בתור כרטיסן ואחרי כמה שנים הוצאתי רישיון כדי להיות נהג אוטובוס. עשיתי הפסקה מעבודה בחברה בין 1992 לשנת 1999. היום אני בחברה כ־19 שנים".

מהן הנקודות המרכזיות בהן עובר הקו?

"הנמל, טיילת תל אביב, יפו, רוטשילד, דיזנגוף, אבן גבירול, כיכר רבין, דוד המלך, ויצמן, שדרות שאול המלך, לאונרדו דה וינצ'י, שרונה, קפלן, עזריאלי, מנחם בגין, האוניברסיטה, וממנה רואים את התצפית היפה של כל תל אביב ואזור המטרופולין. משם נוסעים חזרה לכיוון רידינג. מסלול יפה מאוד".

כמה זמן אורך המסלול ומה כוללת החוויה?

"בערך שעה ו־45 דקות. מלבד הנסיעה של הצהריים שיש יותר תנועה, ואז זה כשעתיים. זה בדיוק כמו באירופה, יש מערכת שמע על הגב של הכיסא, עם שמונה שפות: עברית, אנגלית, ספרדית, גרמנית, רוסית, ערבית, צרפתית. יש הסברים על ההיסטוריה, על המקומות, הבנייה, על הבאוהאוס ברוטשילד. הנסיעה היא אטית בשביל ההסברים, כדי שיוכלו גם לשמוע וגם לצלם את האתרים. יש 34 מושבים בכל אוטובוס ושני אוטובוסים שעוברים. יש עוד אוטובוס אחד לקבוצות פרטיות שיכולות לסגור אירועים פרטיים: ימי הולדת, מסיבות. משהו מאוד מגניב שיכול לעבוד ולהיות רק בתל אביב, זה היופי של העיר. אנשים זורמים, צוחקים ורוקדים איתנו כשהם רואים את האוטובוס התיירותי בזמן מסיבה".

מה אתה אוהב בעבודה על הקו הזה?

"סידור העבודה שונה מקווים של תחבורה ציבורית. בקו הזה אנשים באים לטייל, הם לא באים וכועסים עליך. הם יותר רגועים, הם יותר שלווים, יותר נהנים, יותר מחייכים, זה אחרת לגמרי. הסגנון אחר, הנסיעה אטית, בלי לחץ, בלי מתח. פה, אם אני מאחר בחמש דקות זה לא נורא, מסתדרים אחר כך עם השעה. זה סגנון אחר לגמרי מהקווים הרגילים שבהם הלחץ יותר גדול".

יש חוויה מצחיקה שזכורה לך במיוחד מאחת הנסיעות?

"יש צרפתי אחד שמגיע פעם בשנה בסביבות חג פסח לתל אביב. הוא הגיע לאחרונה, וכשהגענו לדיזנגוף הוא שם לב שבהסבר שעוד לא עודכן, אומרים שהכיכר נמצאת למעלה והרימו אותה בגלל התחבורה, והוא עוד לא ראה את הכיכר אחרי השיפוץ. כל שנה שהוא בא יש משהו שונה בעיר. כשהגענו לדיזנגוף הוא היה אמור לראות את הכיכר למעלה ופתאום הוא צעק מאחורה ואני נבהלתי ממש, חשבתי שקרה לו משהו, הוא התחיל לדבר בצרפתית ולא הבין למה הכיכר למטה. כל שנה שהוא בא יש משהו חדש לראות. אמרתי לו: 'אתה רואה, את צריך להישאר פה כדי לראות איך מתהלך העניין'".

מהי התחנה שאתה הכי אוהב ואיזו תחנה צריך להוסיף לדעתך?

"אני הכי אוהב את התחנה של יפו בכיכר. יש שם גם הרבה תנועה של תיירים באזור הזה. הייתי רוצה שתהיה תחנה בטיילת, בבניין האופרה, הרבה מרימים שם את הפלייר של האוטובוס ורוצים לעלות. כי יש שם תחנה על יד מלון רנסנס והשנייה היא בדן פנורמה, המרחק בין שתי התחנות הוא גדול".

מה הכי תל אביבי בעיניך?

"האנשים. נולדתי בתל אביב ועכשיו אני גר בלוד כבר קרוב לשש שנים, הסגנון אחר לגמרי, הסגנון אחר, הלבוש אחר, הדיבור, המקומות שונים, הכל שונה. מרגישים ישר מי תל אביבי ומי לא תל אביבי, רואים את זה".