אירוע הסיכום של "מנורת לילה" הפך לקרקס א-לה נווה שאנן

שפי פז נעצרה, שולה קשת מחתה על הדרת "תרבות ילידית" ואנשי הפסטיבל כונו "אשכנזים" ו"ג'נטריפיקטורים": פסטיבל מנורת לילה נשבה על ידי הפוליטיקה הפנימית של שכונת נווה שאנן, בה הרוחות אינן שוקטות לעולם

הפגנה בפסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
הפגנה בפסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
23 בדצמבר 2018

 

נראה שאין רגע דל בפוליטיקה הפנימית של נווה שאנן, גם כשמדובר בפסטיבל שאמור, ולו לכמה רגעים, להאיר את השכונה החבוטה. פסטיבל "מנורת לילה", שנערך בפעם החמישית בסוף השבוע האחרון, כלל כהרגלו מיצגי אמנות, מופעים ודוכני אוכל שמשכו אל השכונה מבקרים מן החוץ, אולם ככל שהסתבר לא כל תושבי השכונה היו מרוצים מכך.

>> המקומות הלוהטים בסצנת הלילה של נווה שאנן 

במוצאי שבת, עם אירועיו המסכמים של הפסטיבל, סממני הזיהוי השגורים של השכונה (הזנחה, פשיעה, זנות) התחלפו במיצגי אור ומבלים עליזים. סמוך לשעה 21:00 החגיגה הופרעה עם הגעתה של שולה קשת, חברת מועצת העיר מטעם סיעת "אנחנו העיר" ויו"ר ועד שכונת נווה שאנן, המזוהה עם אג'נדה פמיניסטית-מזרחית. לטענת קשת, הפסטיבל מדיר את "התרבות הילידית של השכונה". ליוו אותה פעילים בודדים שנשאו שלטים בגנות הפסטיבל והג'נטריפיקציה. אך גם במחנה היריב, זה של שפי פז, ביקשו להביע את מורת רוחם נוכח האירוע. פז, המזוהה עם המאבק לגירוש הפליטים האפריקאים, הגיעה חמושה גם היא בפעילים בודדים, ואלה נשאו דגלי ישראל וצעקו בגנות הפסטיבל הפליטים, שחלקם לוקחים חלק בתוכנית האמנתית שלו. שאון החגיגות התחלף בצעקות וצרחות עד שהמשטרה הגיעה ודאגה לפזר את ההתקהלות והוסיפה לעצור את פז, תושבת שכונת שפירא, שבילתה את הלילה במעצר לאחר שסירבה לחתום על צו הרחקה מנווה שאנן.

פסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
פסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)

סוזי כהן-צמח, פעילת שכונות ולשעבר חברת מועצת העיר מטעם סיעת "דרום העיר", נמנתה עם המוחות ממחנה שפי פז. לטענתה של כהן-צמח עצם קיום הפסטיבל הוא "צביעות" ו"יריקה בפניהם של התושבים הותיקים". עוד לדבריה, הפסטיבל הוא כמקסם שווא המציג בפני המבקרים תמונת מצב לא נכונה של השכונה; הוא "נותן גב לאלה שממררים לנו את החיים כבר יותר מעשר שנים", ובכך הכוונה לאוכלוסיית מבקשי המקלט.

"אני גר בשכונה, ואלה מבחינתי יומיים של עדנה, של נורמליות ישראלית תל-אביבית", מספר מוטי כץ, גם הוא חבר בוועד השכונה. "באו הפעילים של שולה והתחילו לצעוק "אשכנזים תצאו מפה", וגם קראו לי 'הומו ג'נטריפקטור'". קשת, מבחינתה, לא מסתירה את חוסר שביעות הרצון שלה מהפסטיבל. "אני ועוד הרבה מאד אנשים יש להם ביקורת לפסטיבל שמקבל הרבה מאד כסף, ובעצם מדיר את התרבות המקומית". כך או כך, קשת מכחישה שהפעילים שלה היו אלה שקראו קריאות גנאי. "אני וחברותיי מעולם לא צעקנו לאף אחד שייצא החוצה. להפך, גבר הולנדי שהציג שם יחד עם החברה שלו קרא לי לצאת מהשכונה". קשת מוסיפה: "קוראים לזה פסטיבל רב-תרבותי רק בגלל מופע אחד של להקה אריתראית". לדבריה, את התקציב של הפסטיבל היה צריך לייעל לטובת רווחת התושבים. היא מוסיפה לטעון ששני תושבים וותיקים שביקשו להציג בפסטיבל נדחו על הסף ("זה צריך להשתנות, הפסטיבל צריך לשלב גם את התרבות הילידית").

הפגנה בפסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
הפגנה בפסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
פסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)
פסטיבל מנורת לילה (צילום: אריאל עפרון)

אחד ממייסדי הפסטיבל הוא עברי באומגרטן (לצד יאשה רוזוב), שעבר לנווה שאנן ב-2008 וחבר בוועד השכונה. טענותיה של קשת מוכרות לו, ולאלה של פז הוא מבקש לא להגיב. "הטענות של שולה הן מופרכות", אומר באומגרטן. "הדברים לא באים אחד על חשבון השני. ברור שהעירייה צריכה להשקיע בשכונה ובעוד אירועי תרבות ואמנות, אבל הגישה הסקטוריאלית שצריך רק אירועים של ילידים היא מחנאית ולא מועילה, אין מקום להשוות בין רווחה ותרבות". לגבי הטענה שתושבים וותיקים ביקשו להציג ונדחו הוא מסביר כי הפנייה שלהם לא נעשתה דרך הצינורות המקובלים אלא בדרך עקיפה ולכן נדחתה. הוא מוסיף: "המורכבות של המקום כנקודת מוצא לעשייה היא מורכבת תמיד, תמיד יהיו קולות נגד, והשאלה לעשות או לעשות עולה, אבל התושבים והמבקרים מתגאים בשכונה ובפסטיבל, ולא ניתן לרוכבי מחאות להשבית את השמחה שהייתה".