נוסע בעקבות התרגומים
מה הכי מרגש את הסופר אשכול נבו, היכן הוא רצה (באמת) להישאר ולהכות שורשים ולאן הוא חולם לנסוע
איך אתה בוחר את יעדי הנסיעות שלך?
"בשנים האחרונות יעדי הנסיעות שלי נקבעים לרוב על פי המקומות שבהם יוצאים תרגומים של הספרים שלי. בשדה התעופה שבו אני נוחת מחכה לי אדם עם שלט, וזמן קצר לאחר מכן אני כבר כפוף ללוח זמנים מקצועי של הוצאת הספרים המקומית, שכולל ראיונות, מפגשי קוראים ואירועים. אבל אני לא מתלונן. נסיעה היא תמיד הרפתקה, ובתוך לוח הזמנים יש תמיד סדקים שדרכם העולם יכול להתגלות".
איזה מקום הותיר בך את הרושם העמוק ביותר?
"סידני, אוסטרליה. וזה גם המקום היחיד בעולם שבו רציתי (באמת) להישאר ולהכות שורשים. אפילו התחלתי לברר על אפשרויות תעסוקה. למה דווקא סידני? כי מצאתי בה שילוב נדיר של אנרגיה יצירתית תוססת – ושלווה. בדרך כלל זה או זה או זה. הרגשתי שהקצב שבו העיר חיה הולם באופן מושלם את המוזיקה הפנימית שלי. אני זוכר את הרגע שבו שעשיתי צ'ק אאוט מהמלון – השמש שקעה מאחורי קונכיית האופרה – הייתי ממש, אבל ממש עצוב".
מהי החוויה הכי חזקה שלך?
"כמעט טבעתי במערה בגואטמלה, רצתי אחרי מטוס ממריא באקוודור והייתי עד לפתיחתה של מלחמת אזרחים בניקרגואה, אבל החוויות המרגשות באמת שהיו לי בנסיעות קשורות בדרך כלל לאנשים, לשיחות מנפש אל נפש, שהתרחשו דווקא בגלל ששני הצדדים ידעו שכנראה לא יתראו עוד. בזיכרוני עולות עכשיו כמה וכמה שיחות כאלה – עם אלפרדו (תוך כדי משחק שחמט), עם ליסה (נמלטנו משבר ענן) ועם אנריקה (שהכיר את שיריו של יהודה עמיחי יותר טוב ממני). הבדידות בנסיעות יכולה להיות חריפה מאוד, וכך גם הגאולה ממנה".
צילום: מוטי קיקיון
איך אתה מתכונן לנסיעה?
"פותח את ה'לונלי פלאנט' רק במטוס, ובדרך כלל נרדם תוך כדי קריאה. תמיד נראה לי שתכנונים מדוקדקים מדי מסכלים את האפשרות להיות מופתע".
לאן אתה חולם לנסוע?
"למזרח. השנה נסעתי שתי נסיעות קצרות, לסין ולסינגפור, וזה פתח לי את התיאבון. הייתי שמח לנסוע להודו, בלי תאריך חזרה".
מה אתה הכי אוהב או לא אוהב בנסיעות?
"הכי אני אוהב להגיע למלון, לזרוק את המזוודות בחדר ולצאת לשוטט בעיר לא מוכרת, בלי מפה ובלי תוכנית. אין משהו שאני ממש 'לא אוהב' בנסיעות. אפילו טיסות ארוכות חביבות עליי. אפילו פקקי תנועה אינסופיים נצרבים בדיעבד כחוויה".
מה יעד הנסיעה הבאה שלך?
"ורשה, במרס. זאת נסיעת עבודה שאני חולם להפוך לטיול שורשים: לאתר את הכפר שבו נולדה סבתי זיכרונה לברכה ואת הבית שבו גדלה. אני רק מקווה שיהיו בלוח הזמנים מספיק סדקים כדי שאוכל לעשות את זה".
אשכול נבו, סופר