בין העסקים שנפגעו מקריסת הבניין בלוינסקי בשבוע שעבר, נמצא גם הסטודיו של מעצבת האופנה נועה גלר, ובו בגדים וחומרי גלם בשווי מאות אלפי שקלים. עכשיו היא מנסה להציל את העסק שבנתה בעשר אצבעות ומספרת על הדרמה שרחוקה מלהסתיים
מעצבת האופנה נועה גלר לא האמינה שזה קורה לה. בערב פסח, רגע לפני שיצאה לארוחת ליל הסדר עם משפחתה, חשכו עיניה. "קיבלתי הודעה מאחיינית שלי שגרה בדרום תל אביב, מול הסטודיו שלי: 'אל תשאלי, שמעתי פיצוץ מטורף והבניין של הסטודיו שלך קרס'. אז במקום לצאת לליל הסדר, טסתי לשם עם בן הזוג שלי". הסטודיו של גלר שוכן בדרך יפו באזור לוינסקי. כן, באותו בניין שהחליט להתמוטט לפתע בצהרי יום רביעי, 1 באפריל, כמו מגדל קלפים מפויח. מתיחה בחסות הקוסמוס, הגורל, או פשוט מציאות שלא יודעת מנוח.
>> המקום שבו קורה הקסם ורחובות לטייל בהם // העיר של מגי אוצרי
>> קפה על גלגוליו ומחילת ארנב ליקום קסום // העיר של סנונית ליס
>> פאב הדייטים הנצחי והמקום שנסגר במלחמה // העיר של נגה קדם
"מדובר במבנה עצום בגודלו, ומה שקרס בפועל הוא פאה בצד המזרחי. בדיעבד מתברר שהמבנה היה מסוכן – ואף אחד מהדיירים לא ידע את זה", מספרת גלר. "כל הסיפור מורכב מאוד, והמהנדסים חוששים שהבניין ימשיך לקרוס. במשך כמה ימים לא ידעתי מה קורה בפנים; אני חולקת שם סטודיו ענקי בשכירות משנה, ולא היה לי מושג אם הוא שרד. אני מחזיקה שם סחורה לשנה קדימה, כולל חומרי גלם בשווי מאות אלפי שקלים, שהיו תקועים בפנים".
אחרי כמה ימים מורטי עצבים גילתה גלר שהסטודיו יצא יחסית ללא נזק – אבל הסיפור היה, ועודנו, רחוק מלהסתיים. "הנחיית פיקוד העורף במצב כזה היא לפרוץ לכל הנכסים ולוודא שאין פצועים בין ההריסות, אז פרצו לי לסטודיו באופן יזום ונתנו לי בערך חמש דקות להתארגן על העניינים. בהתחלה לא ידעתי אם בכלל יאפשרו לי לחלץ משם משהו, כי כל הזמן שידרו את המסר שהבניין עומד לקרוס כולו בכל רגע".
ואז, ברגע אחד, מעכשיו לעכשיו, קיבלה גלר הודעה להגיע ולפנות מה שאפשר. "מדובר בפינוי מורכב מאוד – של טון וחצי סחורה. הכול נעשה תחת לחץ של זמן, ובמקביל הייתי צריכה, מהרגע להרגע, למצוא לוקיישן חדש לפנות אליו את הדברים. ולכי תמצאי בחג בעל נכס פנוי. ניסיתי לעזור גם ליצרן שלי, שיושב שלוש קומות מעליי. אני מרגישה מחויבת אליו. הוא יצרן של המון מעצבים ומותגים בתעשיית האופנה המקומית, אז אם הוא נופל – המון מעצבות מקומיות ורשתות קטנות קורסות יחד איתו".
בקיצור, סרט רע מכל כיוון.
"מבצע החילוץ שלו היה אפילו מורכב יותר משלי. ניתקו את החשמל, אז היו צריכים לפנות ידנית את המקום שלו ולרדת ארבע קומות ברגל עם כמות לא נורמלית של סחורה – עם ציוד מגן, מפקחים ומהנדסים. אני ובעלי לקחנו על עצמנו לסייע לו עד הדקה האחרונה. אחרת הוא לא היה שורד את זה, וכתוצאה מכך עוד הרבה מעצבות אחרות היו נפגעות".
עשית כבר בקרת נזקים? את יודעת כמה הברדק הזה יעלה לך?
"אני עדיין לא יודעת לאמוד את הנזק הכלכלי שספגתי. אני כרגע במוד מלחמה – להציל את מה שאפשר מהעסק שלי".
גלר הקימה ב-2015 את Galler, המותג הנושא את שמה, אחרי עשור שבו עסקה בייבוא בגדים מהמזרח. מאז היא מקפידה על ייצור מקומי – בשכר ובתנאים הוגנים – ומייצרת את הבדים באיטליה או מייבאת אותם משם. "מדובר בבדים עודפים של מותגי-על כמו פראדה", היא מסברת את האוזן, "במקום שזה ילך למטמנות, אני קונה את הסטוקים הנותרים, אז יש פה גם פן אקולוגי". ייצור הבגדים עצמו נעשה כאמור בישראל, בשיתוף פעולה מתמשך עם אותם יצרנים ואנשי מלאכה לאורך השנים.
בנוסף, גלר ניחנה במודעות חברתית מפותחת ובאכפתיות עמוקה לזולת. אחרי השבעה באוקטובר היא עיצבה וייצרה חולצות שסימלו את המאבק להחזרת החטופים, כשההכנסות הוקדשו לכיסוי הוצאות המחאה. לצד זה, היא מקדמת את פרויקט נשים מסידרא – עמותה המסייעת לנשים מהפזורה הבדואית בדרום המתמודדות עם מצוקה ומצבי חירום ("כרגע המצב שם הכי גרוע שהיה אי פעם"). במסגרת הפעילות המשותפת היא יוצרת איתן קולקציות, במטרה לייצר להן אפיק הכנסה, כאשר חלק משמעותי מהרווחים מועבר אליהן.
כרגע, לרגל המצב,מציעה גלר באתר שלה הנחה מיוחדתשל 15% על הקולקציה החדשה עם הקוד BFF15 – ולצדה גם קטגוריית אאוטלט שווה עם פריטים מעונות קודמות בהנחות משמעותיות, וכן קטגוריית עודף ממאה. תוכלו למצוא שם בין היתר שמלת פסים מעונות קודמות (99 שקלים); מכנסי ג'ינס כהים עם פנסים, בגזרה משוחררת (כולל גומי מאחורה – גאוני!) ודיטייל של חגורה הנסגרת באבזם (199 שקלים); גופיות קיציות בעלות פוטנציאל חרישה אינסופי (259 שקלים לפני 15% הנחה); שלל עליוניות קימונו יפות, קלילות וצבעוניות מהקולקציה החדשה (359 שקלים לפני 15% הנחה); ויש גם תופינים כמו מטפחות וינטג' גדולות עשויות משי, בהדפסים יפהפיים (149 שקלים) מאת מותגים מרגשים – סטייל פייר קרדן, אונגרו ועוד – כל אחת וואן אוף אה קיינד. קצת כמו גלר עצמה.
>> פורסם לראשונה במגזין "את"