"אני מרגישה את אלוהים נוכח בעולם"

כמה זמן את גרה בעיר ובאיזה אזור?  

"אני כבר שנה שנייה ביפו וזה סבב ב' שלי בעיר. קודם לכן גרתי פה לפני עשור, אז גרתי באזור מסריק וגם בגאולה".

מה מיוחד במגורים ביפו?

"עברתי לפה מירושלים. יש משהו ביפו שברמה מסוימת ירושלמי, המגוון האנושי וגם ה'עתיקוּת'. פה יש ים שזאת תוספת נפלאה. אם היה לי ים בירושלים הכל היה יותר טוב בירושלים".

מה זה אומר להיות רבה רפורמית?

"לעסוק בנושאי יהדות, להאמין ולרצות ביהדות כחלק מהחיים, מתוך אמונה שהיא גם מתפתחת, משתנה ומותאמת למאה ה־21. חיבור בין אמונה ומסורת ובין ישראליות, תל אביביות, בחירה חופשית והבנה מורכבת של המציאות. זה אומר גם לעסוק בטקסים, באנשים, בחינוך ובכל דבר שבא עם זה".

איך הגעת לעיסוק הזה?

"נולדתי למשפחה רפורמית. אבא שלי רב רפורמי כך שהכרתי את זה מהבית. עם קצת טיולים בדרך והתעכבות בהגעה למטרה הסופית הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. תחת ההגדרה עצמה אני יכולה לעסוק בדברים שמעניינים אותי בכל מיני צורות, לרבות פוליטיקה, חינוך ועוד. ההגדרה הרבנית והעיסוק הרבני מאפשרים לי לעשות את כולם יחד".

אפשר להניח שיש אנשים שחדש להם אישה שהיא רבה, איך התגובות?

"יש הרבה מאוד אנשים שהכל חדש להם. התגובות טובות וחיוביות בסך הכל, ובדרך כלל סקרניות, מנסות להבין מה זה, מאיפה זה ולמה זה. מנסים להבין איפה זה שונה ואיפה זה דומה, ואיפה אני נמצאת ביחס למה שהם מכירים מהבית או מה שהם לא מכירים בכלל או מה שהם שמעו בחדשות".

את מתחנת גם זוגות לנישואים, תוכלי לספר על חופה רפורמית מרגשת?

"אני רוצה מאוד לחתן זוגות אבל זה לא קורה כמעט. חיתנתי את אח שלי הרבה לפני שהייתי רבה, וערכתי גם טקס עם זוג שלא רצה אירוע שדומה לטקס חופה. הכנתי איתם קבלת שבת שהוקדשה לכבוד האהבה שלהם – זה היה תחליף חתונה וכאור לא טקס חופה. האמת היא שלצערי לא חיתנתי שום זוג עדיין, כמו שאני חושבת שחופה רפורמית צריכה להיראות".

איך חופה כזאת צריכה להיראות לדעתך?

"אין לה מראה אחד, יש לה כמה קווים מנחים – היא שוויונית, הגבר והאישה מדברים ומקדשים זה את זה. זו יכולה להיות גם חתונה להט"בית. יש בחתונה רפורמית שמירה על המבנה המסורתי: אירוסין, כתובה, שבע ברכות, אבל במקום חלק מהדברים בנוסח המסורתי, או נוסף עליהם, יכולות להיכנס ברכות יצירתיות או דברים נוספים שהזוג או אחרים רוצים להגיד. החופה צריכה להיות מותאמת לזוג. יש חוקים מסורתיים, אבל על המבנה הזה אפשר להוסיף, להתאים אותו או לשנות ניסוחים בו; וזה משתנה מזוג לזוג ומה הם רוצים להוסיף".

מה מרגש אותך במסורת ובדת?

"אלו שני דברים שונים. עצם המסורתיות מרגשת אותי. כלומר, הידיעה שזה משהו שחוזר ושכמוהו עשו כבר הרבה מאות שנים ועושים בכל העולם, וזו לא רק המצאה שלנו של כאן ועכשיו אלא משהו שנוכח בעולם היהודי בצורות וזמנים שונים. כשאני מתפללת או קוראת טקסט ויודעת שהוא מופיע כבר בתלמוד שנכתב לפני 1,500 שנה זה מרגש אותי, כי אמרו את זה קודם לפניי. לא יודעת אם 'מרגש' היא המילה הנכונה אבל אני מרגישה את אלוהים נוכח בעולם וזה אכן מרגש אותי, להיות במקום שאני יכולה לחוות עם עוד הרבה אנשים את התחושה הזאת, של דבר שנשגב וגדול מאיתנו, תחושה משותפת של קדושה ומצד שני משהו שהוא עמוק בתוכי".

מה הכי תל אביבי בעינייך? 

"שבת אחרי הצהריים או בצהריים על הטיילת, כשרואים אנשים שרוחצים בים ועושים כושר ואנשים שחוזרים מבית כנסת – כל צורות החיים וכל האמונות מתערבבות להן יחד, על חוף הים".