נועה קירל, במקום לחקות את ביונסה כדאי שתלמדי מקארדי בי

14:03, מחלקת חשבונות במשרד של רוברטו בן שושן. התראה מלפני 3 דקות ממשיכה לרצד בפינת המסך. שושי צועקת מבעד לכתם טחינה בצד הפה: "רוברטטט, מה עם השת"פ המסחרי עם פילה???? אמרנו הולכים על פאוץ' או מגבתתת"? רוברט שולח וואטסאפ בקבוצה "שת"פ מסחרי קירל" לחברים דורון מדלי וג'ורדי – "חברים, מה בא לכם יותר טוב בחרוזים? פאוץ' או מגבת? תענו מהר".

כמעט בלי ששמנו לב, שירים שהם פרסומות או פרסומות שהן שירים הפכו לתופעה רווחת בזירה המקומית. לא מדובר בפרסומת שתפסה את השטח, אלא שיר שמופק בתמיכה ובליווי של כוח מסחרי. "קליפ בחסות"  קוראים לזה עכשיו. קומסי קומסה של סטפן הוא הדוגמה המוצלחת ביותר (גם מבחינת רעש אבל גם אומנותית מדובר באחלה שיר), וחוץ ממנו היו גם שירים של עומר אדם שהפכו ללהיטים מתוך פרסומות לחברת תקשורת, חידוש ל"אצל הדודה והדוד" של נועה קירל ואגם בוחבוט (לאותה חברה) גם עשה לא מעט רעש. נראה כי הצוות של קירל ראה כי טוב ואחרי ההצלחה של הקליפים בחסות חברת אופנה וקונצרן טכנולוגיה קוריאני ("DRUM" ו-"חצוף" בהתאמה) עכשיו יש לנו בידיים קליפ בחסות חברת אופנה אחרת.

עיון ברשימת הקרדיטים מבהיר כי התוצאה הולכת להישמע מיליון דולר (הפרחים לג'ורדי שממשיך לשמור על מקומו בראש הפרמידה של המפיקים המקומיים) מה שאכן קורה בפועל. הטקסט של מדלי משרת את הלחן בצורה טובה מאד אבל לא שנון או מיוחד בשום צורה. לא הבנתי כל כך מה רוצים ממני ומה קשור הפאוץ', יכול רק לנחש שיש איזו קולקציה באוויר או משהו. השירה של קירל, המהוללת בתעשייה כ"זמרת של טייק אחד", גם סופר מדוייקת ומוגשת לפי הספר. בקיצור, שיר סבבה בואך סבבה פלוס ואני לא אפול מהכיסא אם הוא ייתן בראש במצעדי הסטרימינג עם הוק על החום של ישראל. שבט ה(ס)אחים וה(ס)אחיות אוהב את זה. מרגישים איזה אבל מתקרב?

נועה קירל בקליפ "פאוץ'"

אז האבל הוא שטראפ הוא ז'אנר שהזיוף שלו נשמע הכי צורם. האסתטיקה האפלה, המחוספסת והגסה שלו מצריכה שימוש אותנטי בשביל שהוא לא יישמע מאולץ. לרוב מדובר בביטים די רפטטיביים ומבנה לא מלודי במיוחד אם בכלל. לא סתם אחת ממובילות הז'אנר היא קארדי בי. יש לה פה מטונף, פלואו מאוד ייחודי ומי שראה סטורי שלה באינסטגרם יכול להאמין לכל מה שקורה במוזיקה שלה, שזה לא הרבה אבל מאד מגניב ואפקטיבי על רחבה (לחצי דקה בדיוק, אבל זה סיפור אחר). בטראפ "נקי" יש משהו מפוספס קצת. תשאלו את הקרטרים – ביונסה וג'יי זי, למי שגר בגלקסיה אחרת. כל ההפקה מסגירה שהשיר "אייפשיט" הופיע איפושהו בבריף שנשלח ממשרדי אותה חברת אופנה בתחילת הדרך ו"פאוץ'" נופל בדיוק באותה מלכודת (אולי בגלל זה קוראים לזה טראפ?).

אייפשיט לא הפך את העולם כי הוא הרגיש, וזה לא קורה כל יום או בכלל, כאילו ביונסה רודפת אחרי טרנד במקום לייצר אותו. רק שבשביל הקליפ של ביונסה סגרו את הלובר ובשביל הקליפ של קירל שכרו ליומית את אולפני ברודקאסט חולון (נו אופנס!). לא שיש לי בעיה עם יומרה או עם לכוון גבוה, אבל יש לי בעיה עם פספוס. מרוב מאמץ הקליפ הזה לוקח את נועה יותר קרוב לבן זיני וטיילור מאשר לקווין בי וחבל.

ביונסה בקליפ Formation

סליחה שאני עושה לה פירה עם עניין הגיל (כמאמר השיר) – אבל נועה קירל עדיין צעירה. מאד. היא והשיר בוטילשס נולדו באותה שנה, אוקיי? ככה צעירה. ובהתאמה גם הגיל של הקהל שלה. מבחינת יכולות ווקאליות, לוק, סטאר קוואליטי, כבר יש לה את זה ובעודף. את השיר הזה אני כבר שמעתי ואת הקליפ הזה כבר ראיתי, מה שלא בטוח שאפשר להגיד על מעריצה שזוכרת את הבת מצווש כאילו היא היתה אתמול, כי היא באמת היתה אתמול. בחלומי זמרת עם יכולות של נועה קירל היתה מנסה לעשות עם המוזיקה שלה משהו קצת יותר גדול מלשפר את המאזנים של חברות אופנה וסוכנויות טלנטים. אם תשאלו את שושי מחשבונות מהמשרד של רוברטו אז אין לי מושג והיא ככל הנראה צודקת. ככה זה שמסתכלים על מוזיקה דרך טבלאות אקסל – יש יותר מעריצות של נועה קירל ממבקרי מוזיקה של טיים אאוט.