נפגעי טיפולים פסיכאטריים מתאחדים בפייסבוק

במרוצת חצי המאה האחרונה הולך וגובר העיסוק בתפישה השגויה של השיגעון ובשאלות אתיות של מתודות טיפול פסיכיאטרי למיניהן, שעודנן בחיתוליהן. ניתן למצוא דוגמאות לכך בתחומים השונים; החל מן הדרך בה מישל פוקו ביקש בספרו, ״תולדות השיגעון בעידן התבונה״, לחשוף כיצד אנו משתמשים בו כדי להגדיר את ה״נורמליות״, ועד סרטו של מילוש פורמן, ״קן הקוקיה״, בו ג׳ק ניקולסון מנסה לפתוח את עיניהם של חבריו המטופלים לעוולות שנעשות להם בין כותלי המוסד הפסיכיאטרי.

כעת, עמוד פייסבוק חדש בשם ״מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה״ מבקש להנכיח לציבור הישראלי שמקרים שכאלו אינם מוגבלים לקלאסיקות קולנועיות או ספרותיות. מקימת העמוד ואחת ממפעילותיו, סיוון (השם המלא שמור במערכת), טוענת כי ״הבעיה הגדולה ביותר בפסיכיאטריה היא שיש הבדל עצום בין התיאוריה למיושם בפועל. יחסי הכוח הטוטאליטרים, בהם אדם יכול לשלול ככל שעולה על רוחו את זכויותיו של אדם אחר, כולל הלגיטימציה של דעותיו והיכולת שלו להתלונן לאחר מכן במשטרה או להחשב כעד אמין, כשבפועל לא נעשה בכך פיקוח, הוא דבר מזעזע שלא יעלה על הדעת. יחסי הכוחות האלו מאפשרים פשיעה שלא תאמן״. אמנם סיוון מבקשת להבחין בין המוסדות, הגופים והצוותים השונים ומדגישה כי ״הדף אינו יוצא נגד הפסיכיאטריה, אלה נגד הפשעים שמתאפשרים בה כיום״. לדידה, הבעיה היא בתפישת המקצוע ובחוקיו: "אנשים לא מבינים כי בית החולים הפסיכיאטרי אמור להיות בית חולים לכל דבר, מקום אליו באים אנשים במשבר נפשי לקבל טיפול. הם לא מבינים שכנראה שגם הם עצמם, בזמני המשבר הגדולים של חייהם, יכלו לגשת לטיפול. גם אנשים במצב פסיכוטי או אנשים במצב קיצוני, שלא יכולים לקחת אחריות על עצמם, חשוב להבין כי זהו מצב זמני ברוב המקרים, מצב שניתן לצאת ממנו לחלטין".

״הדף עיקר פעילותו היא לשים סוף להכחשת הסבל או להדרתו במחשבה שמדובר במקרים חריגים או באוכלוסיות מאוד שונות מן החברה. חשוב שהקוראים יבינו שגם הם חשופים לכך״, כך אומרת סיוון. ואכן, גלילה במורד העמוד מגלה שלל סיפורים קשים של התעללות שהועלו ע״י מגוון רב של אנשים, חלקם מזדהים בשמם וחלקם לא. סיוון חושפת כי מבין מפעילי העמוד ״רובנו עברנו את החוויה השלילית הזו. ניתן למצוא את הסיפורים האישיים שלנו בין יתר הסיפורים בעמוד, ללא הזדהות כמפעילי הדף והפרוייקט". סיוון קוראת למבקרי העמוד לעמוד על זכויותיהם כמטופלים ומאושפזים ולהכיר בכך ״שקיימות בעולם חלופות אשפוז ושיטות טיפול פסיכיאטרי שלא בכפייה. עם זאת, העמוד לא קורא להימנעות מטיפול".