מז'אן דארק ועד רוזה פארקס: נשים שהציתו מאבק ושינו את מהלך ההיסטוריה

רוזה פארקס

רוזה פארקס הינה עד היום סמל למאבק והתנגדות נשית. היא התפרסמה בשנת 1955 לאחר שסירבה לפנות את מושבה באוטובוס עבור אדם לבן, מה שהוביל להורדתה מן האוטובוס ומעצרה המיידי. בעזרתו של מרטין לותר קינג, המעצר הוביל לחרם האוטובוסים של מונטגומרי, בעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה.

ב-1944, עמדה פארקס בראש יוזמה להגנתה של ריסי טיילור, אישה שחורה מאלבמה שנאנסה באונס קבוצתי על ידי חבורת גברים לבנים, אשר למרות הודאות שלהם בנושא לא נחקרו או הואשמו בפשע. היא הקימה את "הוועדה למען צדק שוויוני עבור גב' ריסי טיילור (CEJRT)", שהפך עד מהרה לארגון עם סניפים ברחבי ארצות הברית, ובו תמכו פעילים ופעילות שחורים מובילים של התקופה. סירובה של פארקס לפנות את מושבה לאדם לאדם קרה 4 ימים לאחר עצרת מחאה המונית במונטגומרי נגד הרצח המחריד של הנער אמט טיל שהוכה ונורה למוות ע"י 3 לבנים.

ויקי קנפו

ב-2 ביולי 2003 יצאה ויקי קנפו מביתה אשר במצפה רמון בהליכת מחאה למשרד האוצר שבירושלים. היא הפכה למנהיגת מאבק האמהות במשפחות החד-הוריות בשנת 2003 נגד מה שנקרא בפיהן "הגזרות הכלכליות" – קיצוץ הקצבאות שיזם שר האוצר דאז בנימין נתניהו כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי סעד ורווחה, בפרט בכל הנוגע להבטחת הכנסה של מגזרים חלשים, דוגמת האמהות החד-הוריות. לאחר מסע של 205 קילומטרים שארך שבוע ושבמהלכו הצטרפו אליה אמהות ממשפחות חד-הוריות נוספות, הצטרפה למאהל מחאה של אמהות חד הוריות באזור משרדי הממשלה בירושלים, ובכך העניקה למאהל זה פרסום ארצי. לחץ ציבורי כבד הופעל על שר האוצר לשנות את מדיניותו, שלא השתנתה באופן מהותי. זאת, על אף כמה ויתורים מצידו, שנדחו כבלתי-מספקים על ידי קנפו ושותפיה למאבק. ב-25 בספטמבר עזבה קנפו את המאהל, חזרה למצפה רמון וגילתה שפוטרה.

בנובמבר 2016 יצאה שוב קנפו לצעדה, מבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה לירושלים, כשלצדה צעדו פעילים חברתיים נוספים תחת הסיסמה "תקציב דו שנתי עם תיקון חברתי".

דפני ליף

מיוזמי "מחאת האוהלים" וממנהיגיה. בשנת 2002 חתמה ליף על "מכתב השמיניסטים" שבו חותמיו הצהירו כי הם "מסרבים להיות חיילים של הכיבוש". בשל מחלת הנפילה בה היא חולה, לא גויסה לצה"ל. בגיל 14 עברה ליף אונס עליו אמרה "אני לא מבינה איך אפשר להפוך את הנושא הזה לנושא מאוס בעיני אנשים או לנושא שאינו חשוב מספיק. … האונס הוא ההפך הקוטבי ביותר לערך החירות".

ביולי 2011, עם סיום חוזה שכירות הדירה שלה בתל אביב,התקשתה ליף לשכור דירה אחרת בשל מחירי השכירות הגבוהים. ליף הקימה אוהל מגורים בשדרות רוטשילד ופתחה דף "אירוע" ברשת החברתית פייסבוק, שבו הזמינה אנשים להצטרף למאהל מחאה נגד מחירי הדיור שהוקם ב-14 ביולי בשדרות רוטשילד, סמוך לכיכר הבימה בתל אביב. רבים הצטרפו למחאה, שזכתה לשם "מחאת האוהלים", והציגו דרישות בנוגע ליוקר המחיה ולמקורות ההכנסה של מעמד הביניים בישראל. שיא המחאה הגיעה להפגנה בה השתתפו 400,000 ישראלים בכיכר המדינה. במרץ 2018, נכללה ברשימת '20 האקטיביסטיות המובילות של ישראל לשנת 2018' של ליידי גלובס.

פוסי ריוט

הרכב פאנק רוק פמיניסטי רוסי. בנוסף לעיסוקן של חברות ההרכב במוזיקה, הן נהגו לערוך מיצגים מאולתרים ופרובוקטיביים כמחאה על מעמד האישה במוסקבה או מחאה נגד ולדימיר פוטין על רקע מערכת הבחירות שלו לנשיאות, בזמן שכיהן כראש ממשלת רוסיה ב-2012.

בחודש מרץ 2012, לאחר שערכו הופעה בקתדרלת ישו המושיע, נעצרו שלוש מחברות הלהקה והואשמו בחוליגניות. בסוף יולי החל משפטן. המשפט שנערך להן אף כונה בידי כמה משקיפים זרים כ-"משפט ראווה". ב-17 באוגוסט קבע בית המשפט במוסקבה כי שלוש חברות הלהקה אשמות ב"חוליגניות המונעת משנאה דתית" וגזר עליהן עונש מאסר של שנתיים.

במהלך אוגוסט 2012, לאחר מתן גזר הדין, החלו הרשויות ברוסיה לחפש את שתי חברות ההרכב שהסתירו את פניהן במסכות בזמן אירוע המחאה, ובחשבון הטוויטר הרשמי של הלהקה נכתב, כי "שתיים מחברות הלהקה שלנו עזבו בהצלחה את המדינה… הן יאספו פמיניסטיות זרות כדי להיערך להפגנות חדשות!". ב-18 בדצמבר 2013 אישר הפרלמנט הרוסי את שחרורן של שתי חברות הלהקה שהיו כלואות נדייז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוכינה זאת במסגרת חנינה כללית בה נתנה חנינה ל-20,000 איש לרגל יום השנה לכינון החוקה.

ב-15 ביולי 2018, בזמן גמר המונדיאל שהתקיים בין צרפת לקרואטיה, בזמן שהנשיא ולדימיר פוטין היה נוכח, התפרצו שלוש חברות הלהקה ופיוטר וורזילוב אל המגרש והמשחק הופסק לכמה דקות.

ז'אן דארק

ז'אן ד'ארק הידועה גם בכינויים הבתולה מאורליאן והעלמה מאורליאן, הייתה מצביאה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.

כחלק ממילוי תפקידה היא לבשה שריון ובגדי גבר ופיקדה על כוחות בצבא מלך צרפת. בין הישגיה הצבאיים היה שחרור אורליאן מהמצור האנגלי. היא נשבתה בקרב לשחרור העיר קומפיין ונשפטה בידי האינקוויזיציה בעוון כישוף, קשרים עם השטן ואישומים נוספים. היא נמצאה אשמה במשפט והועלתה על המוקד בעיר רואן. התנופה שנוצרה בעקבות ניצחונותיה סחפה את צרפת לניצחון במלחמה כולה. ז'אן ד'ארק נחשבת לגיבורה לאומית צרפתית, לאייקון פמיניסטי, ולמיתוס מכונן בתרבות הצרפתית. כמו כן היא הוכרה כקדושה של הכנסייה הקתולית. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".

https://www.instagram.com/p/Bq8FQ9Nng-4/

יעל אשת חבר הקיני

דמות מקראית המוזכרת בספר שופטים פרק ד' כמי שהרגה את סיסרא במלחמה שעשו עמו דבורה הנביאה וברק בן אבינעם, וכן כשופטת בישראל. לעומת התיאור המינורי של מעשה יעל בתנ"ך, בשירת דבורה נאמר עליה שיר הלל ברור ומובהק ולמעשה, המקום המוקדש לה בשירה גדול בהרבה מהמקום שמוקדש לברק המצביא. מן הפסוקים עולה כי מעשיה של יעל השלימו את מצביאותה של דבורה בקרב. ובעוד דבורה היא מצביאת הקרב, הרי שיעל היא הלוחמת המובחרת, המצליחה לחסל את המצביא הראשי של האויב במבצע מסוכן והתנדבותי; וזאת על רקע ההשתמטות הגדולה של רבים משבטי ישראל. לדעתו של האמורא רב הונא במדרש רות רבה, דבורה ויעל הן ששפטו את ישראל באותו הדור, ונמצא שאותו הדור נשפט בידי נשים בלבד.

טראנה בורק ואליסה מילאנו

בשנת 2006 טבעה הפעילה אפרו-אמריקאית לזכויות האזרח טראנה בורק את המונח "Me Too" כדי לקדם מודעות חברתית לתופעה החברתית הנרחבת של הטרדות ותקיפות מיניות. המונח התפתח לתנועה חברתית בשנת 2017 בעקבות חשיפת התעללויותיו המיניות של המפיק ההוליוודי הארווי ויינסטין, השחקנית אליסה מילאנו השתמשה במונח כהאשטאג בציוץ שלה נגד המפיק, והשם הפך לתנועה עולמית. מגזין טיים העניק לבורק, לצד פעילות חברתיות נוספות, את הכינוי "מפרת שתיקה", כחלק מהענקת פרס איש השנה 2017 לקמפיין ME TOO.  במסגרת פעילותה החברתית, בורק נואמת בציבור ברחבי העולם ועומדת בראש עמותה אמריקאית בשם "בנות לשוויון מגדרי".

הארייט טאבמן

לוחמת זכויות אדם אפרו-אמריקאית וממתנגדי העבדות, ברחה לחופשי בעצמה מעבדות, ולאחר מכן ערכה שלושה עשר מסעות לשחרור מעל 700 עבדים, חברים ובני משפחה, לחופש בקנדה, תוך שימוש ברכבת המחתרת – רשת של בתי מחסה ונתיבי מילוט של מתנגדי העבדות. בזמן מלחמת האזרחים של ארצות הברית שימשה במספר תפקידים כגון איסוף מודיעין, ארגון פליטים, הנהגת מרידות ואיסוף תרומות וכמו כן שימשה אחות. טאבמן הייתה האישה האמריקאית הראשונה שתכננה והובילה מבצע צבאי. בשנת 2016 הודיע משרד האוצר האמריקאי כי דמותה של טאבמן תהיה דמות האישה הראשונה שתופיע על שטר של 20 דולרים אמריקנים (במקומו של הנשיא אנדרו ג'קסון, תוך הישארותו בצד האחורי). השטרות צפויים להיכנס למחזור ב-2020 או מאוחר יותר.

מלאלה יוספזאי

לוחמת למען זכויות נערות מהעיר מינגורה ממחוז סוואט, ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן. בתחילת 2009, בהיותה בת 11, התפרסמה יוספזאי בזכות בלוג שכתבה עבור רשת השידור BBC בו היא מתארת את חייה תחת שלטון הטאליבן, נסיונותיהם להשתלט על העמק ודעותיה אודות חינוך לנערות. בקיץ שלאחר מכן ערך הניו יורק טיימס סרטון תיעודי על חייה עת השתלט הטאליבן על האזור.

ב-9 באוקטובר 2012 נורתה יוספזאי על ידי איש טאליבן חמוש עת חזרה לביתה באוטובוס מבית הספר. כדור אחד פגע בראשה, בצווארה ובכתפה. במהלך הימים הראשונים לאחר הפגיעה היא הייתה מחוסרת הכרה ובמצב קשה. ב-15 באוקטובר הוטסה לבריטניה להמשך הטיפול. היא החלימה במהירות ושבה לפעילות. ב-2013 זכתה באזרחות כבוד של קנדה. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, פתח עצומה באו"ם על שמה של יוספזאי, תחת הסלוגן "אני מלאלה", הקוראת לכך שכל ילדי העולם ילמדו בבתי ספר עד שנת 2015. ב-2014 זכתה בפרס נובל לשלום בשיתוף עם קאילש סאטיארת'י. יוספזאי היא האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס מעולם.

אליס מילר

מהנדסת אווירונאוטיקה ובעלת רישיון טיס אזרחי ישראלית והודית, שנאבקה למען פתיחת קורס הטיס בצה"ל לנשים. בשל שאיפתה להיות אסטרונאוטית למדה תעופה ואווירונאוטיקה ואף קיבלה רישיון טיס אזרחי. בשל כך, גם הייתה מעוניינת להתקבל לקורס טיס של חיל האוויר, אולם בקשתה נדחתה על הסף, עקב היותה אישה.

בשנת 1994, בעת שהייתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, עתרה לבג"ץ נגד משרד הביטחון ונגד צה"ל בעניין אי קבלתה למיונים לקורס טיס וזאת רק משום היותה אישה. עתירתה של מילר נתקבלה על ידי בג"ץ. בשנת 2015 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67.