אם לא ידעתם, עד הבחירות יש בבית רדיקל פסטיבל. כן, כן. פסטיבל בחירות. ממבט קצר בתוכנייה שלו ניכר שיש לא מעט פעילויות, אבל לפחות בעיניי שם אחד בלט מעל כולם – דין וקומיקס. בשבועות האחרונים נתקלתי בעמוד האינסטגרם שלו, והקונספט יחסית פשוט – דין גרוברד מצייר את עצמו בסיטואציות שונות, שדרכן הוא מייצר סאטירה חדה ונוקבת: נתניהו גולש על הזקפה הלאומית, ינון מגל מנופף בידיו באופן לא הגיוני אנטומית, ועוד שלל סיטואציות מוזרות ומצחיקות שגם גורמות קצת לחשוב. ביום שישי הוא העביר הרצאה וסדנה על אקטיביזם ללא אקטיביסטים, ובה הציג את שיטתו ליצירת קומיקס. על הדרך הוא השיק את ספרו "הנצחון הכי מוחלט (עד כה)" – או "זקפות לאומיות", לפי הכריכה הסודית שהוצגה בסדנה.
>> יש חיים מחוץ למדגם: 13 דברים לעשות ביום הבחירות

הצעד הראשון בשיטתו של גרוברד הוא ליצור לעצמכם אווטאר – דמות משלכם, עדיף בדמותכם, שתחזור על עצמה ברצועות הקומיקס. אחר כך צריך להחליט על אמירה – נושא שמעסיק אותנו ושיש לנו מה להגיד עליו. דרך האמירה מתחילים להרכיב את הסיפור, ומשם יוצאים לציור הקומיקס. במהלך הסדנה התנסינו בזה והאמת? זה די כיף.

הקומיקס מאפשר חופש ביטוי שאני, ככתב ומבקר, לא חוויתי. היה מעניין לבחון את זה בלי לשים לעצמי גבולות, בלי מגבלת מילים ובלי הניסיון לנסח את עצמי בצורה רהוטה ככל האפשר. העניין הוא שגרוברד לימד את הסגנון שלו, את המתודה שלו, ולא איך לצייר רצועת קומיקס. הוא הסביר בהרצאה שזה לא חייב להיות "יפה" – זה צריך להיות מספיק ברור כדי ליצור המשכיות, וכדי שהצופה יזהה את הדמויות, ההקשרים וההתרחשויות.

עבורי זו הייתה חוויה מעניינת, כי אני במקרה גם מאוד אוהב קומיקס. רק שהקומיקס שאני אוהב עוסק בגיבורי על ובעל-טבעי, בעוד גרוברד ואמנים רבים בעולם מייצרים רצועות קומיקס סאטיריות וקצרות יחסית. זאת דרך מעניינת להסתכל על קומיקס. עם זאת, קשה שלא לתהות אם יש לכך השפעה כלשהי.

השאלה "האם לסאטירה יש כוח לשנות?" היא שאלה עתיקת יומין ומורכבת, שרבים עוד לא יודעים איך לענות עליה – במיוחד לא בעידן הפוסט-אמת, שבו כל קונספירציה שטותית צוברת קהל מאמינים, בין אם מדובר במכחישי קורונה ובין אם בתיאוריית הבגידה. אל מול החומה הבצורה של הקונספירטורים, קולה של הסאטירה נחלש. עם זאת, סאטירה לא בהכרח אמורה לשנות דברים, אלא לגרום לכם לחשוב. לכן אני ממליץ לכולם לרכוש את הספר, או לכל הפחות להיכנס לפרופיל של דין וקומיקס ולשמוע מה יש לו להגיד. מי יודע? אולי גם לכם יש. למעשה, סביר להניח שלרובכם יש, ולכן הפעילות הזאת, שהיא רק חלק ממה שמוצע בבית רדיקל בימים הקרובים, נותנת דרך נוספת להביע את דעתכם ואולי גם להשפיע על הקרובים שלכם ללכת להצביע באחריות.

קומיקס הוא רק אמצעי. אמצעי טוב, שמצליח להעלות חיוך כשנתניהו עושה טיבאג לדין ברצועה אחת, כשהוא גולש על גבי זין ענק, או כשדין מביא דמות אחרת בשם פלסדין כדי להציג את נקודת מבטו הייחודית על הסכסוך ארוך השנים הזה. אבל הוא גם אמצעי חשוב, במיוחד בעידן שבו חופש הביטוי הולך ומצטמצם, במיוחד כשזה נוגע לדעות שמאלניות, רחמנא לצלן. ובמיוחד עכשיו, כשאנחנו במערכת הבחירות הראשונה מאז 7 באוקטובר.

ברקע יש דיווחים שלפיהם נתניהו ניסה לקדם פעולה צבאית לפני הבחירות, דיווחים שלשכתו הכחישה. בעיניי, הוא תמיד האדם שמרוויח הכי הרבה מהמלחמה. במקביל, אלימות של קיצונים יהודים מבעירה את השטח ביהודה ושומרון, הפשיעה חוגגת ורימונים נזרקים לבתי מגורים. והרשימה עוד נמשכת.

דין גרוברד מראה שאפשר לדבר, לתת במה לאמירות לא פשוטות גם בדרך מתוחכמת או משעשעת יותר, ולעורר מחשבה. אז תעשו כמו גרוברד: תחשבו, תהיו בעלי דעה עצמאית, תשתמשו בקול שלכם – גם בשביל להגיד את שעל לבכם וגם בשביל לשנות פה משהו במדינה המזדיינת הזאת.

לסיום, אציג את מה שאני עשיתי בסדנה. גילוי נאות: אני לא צייר, אבל את הקומיקס עצמו ציירתי ונעזרתי ב-AI רק בשביל הרקע והצביעה. תיהנו.

• בחירות
• קומיקס
• אקטיביזם